פסק-דין בתיק א 3851/02

1. בתיק זה הוגשה תביעת נזיקין בגין תאונת דרכים על ידי 3 תובעים, ביניהם , עזבון המנוחה, תובעת 3.
2. לתביעה הצטרף גם  המוסד לביטוח לאומי, בטענה כי  שלם לתובעת 3 דמי פגיעה, קצבת נכות מעבודה, ולאחר מכן קצבת תלויים בשל פטירתה.
3. התובעים 1-3 הגיעו להסדר פשרה עם הנתבעות שקבל תוקף של פסק דין. ובאשר לתביעת המל"ל - הצדדים  הגיעו להסדר פשרה ביניהם לגבי הסכומים ששולמו למנוחה טרם פטירתה. נותרה לדיון השאלה האם על הנתבעות לפצות את המל"ל בגין גמלאות התלויים ששולמו על ידי המל"ל לאחר פטירת התובעת 3.
4. הצדדים הגיעו להסדר דיוני לפיו בית המשפט יפסוק לגבי השאלה שבמחלוקת על בסיס סיכומי הצדדים ומסמכים שיוגשו .
5. בבסיס המחלוקת הסכם של המוסד לביטוח לאומי עם נתבעת 4 , שבא לעגן הסדר שיבוב  כללי כדי לחסוך  התדיינות בכל תביעה בנפרד. 

6.       עובדות הרקע

6.1        התובעת 3, המנוחה בסיקוב נדשדה, נפגעה בתאונת דרכים  ביום 13.3.97, כנוסעת ברכב.

6.2   התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.

6.3   לתובעת שתי תאונות דרכים קודמות מיום 13.2.95 (תאונה עצמית, פגעה בעוצמה בעמוד תאורה) ותאונה מיום 4.6.96  (תאונה עצמית, סטתה מגשר בטון לתעלת ניקוז סמוכה בעומק של 1.5. מ'. )

6.4   התביעה טענה כי כבר לאחר התאונה הראשונה היו למנוחה מחשבות אובדניות, סבלה משכרות ,וטופלה פסיכיאטרית, לרבות אשפוז וטיפול תרופתי. באפריל 96 החלה טיפול גמילה מאלכוהול שלא הסכימה להמשיך בו.

6.5   בתאונה נשוא הדיון נחבלה בראשה + איבוד הכרה לזמן קצר. נמצאה המטומה באזור פרונטלי. כל הבדיקות נמצאו תקינות, לרבות הבדיקה הנוירולוגית. צילום גולגולת - תקין, ו-C.T מוח ללא סימני דימום מוחי. נמצא צל חשוד לאויר שהיה כנראה עקב פגיעה בסינוס, ודרש מעקב ומנוחה בלבד. לאחר מעקב 3 ימים, שוחררה לביתה עם המלצה למנוחה 7 ימים.

6.6   ועדה רפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי קבעה  למנוחה נכות זמנית של 20% מיום 1.12.97 ועד 31.10.98 . גם קודם לכן נקבעו לה  נכויות זמניות. בפרק הממצאים והנימוקים ציינה הועדה "מתקבל הרושם שהנ"ל סבלה מדכאון נפשי טרם התאונה, וייתכן שהמצב הוחרף כתוצאה מהתאונה".

6.7   ביום 17.7.98 שמה הנתבעת קץ לחייה.

6.8   מיניתי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה. המומחה סקר את תיקה הרפואי של  המנוחה ומצא כי המנוחה סבלה מדיכאון מאג'ורי שאחד ממאפייניו הם מחשבות וניסיונות אובדניים, עם שימוש לרעה באלכוהול, שהוא פקטור נוסף להחמרה ולאובדנות. אי שיתוף הפעולה בטיפול ביחד עם הפסקה לא מבוקרת של התרופות היו גורמים חשובים בהידרדרות מצבה, כמו גם הבעיות הסוציואקונומיות בעקבות חוסר תפקודה ואובדן מעמדה כרופאה וכן תאונת דרכים קשה שעבר בעלה בעקבותיה הפך לנכה קשה.  התובעת לא מסרה על רצון להתאבד כתוצאה מהתאונות. ההתאבדות ארעה שנה ו-4 חודשים לאחר התאונה נשוא הדין. המומחה קבע כי לא ניתן לשלול שהתאונה הראשונה והשלישית החמירו את מצבה אך היו מרוחקות מזמן התאבדותה. המומחה מציין "שלא ניתן לשלול החמרה " אך יחד עם זאת מציין כי יכול להיות שההחמרה קשורה למהלך המחלה הטבעי. התאונה האחרונה, למרות חומרתה היחסית לא נראית למומחה קשורה להתאבדותה.  מסקנתו כי ההתאבדות נבעה ממכלול סיבות וגורמי סיכון, ואין קשר ישיר בין התאונות שעברה להתאבדותה.

6.9   המוסד לביטוח לאומי משלם למשפחת המנוחה קצבת תלויים לאחר פטירתה. השאלה לדיון הינה האם זכאי המל"ל  לדרוש מהנתבעות החזר  תשלומים אלו.

7.       המסגרת הנורמטיבית לדיון

7.1   על פי חוק הביטוח הלאומי {נוסח משולב} התשנ"ה 1955   (להלן "חוק הביטוח הלאומי") זכות השיבוב של המל"ל באשר לקצבת התלויים המשולמת , חייבת לעמוד בשני מבחנים, שעיקרם אחד, והוא מבחן הקשר הסיבתי.

א.         האם תאונת העבודה גרמה להתאבדות ?   - ס' 131  לחוק הביטוח הלאומי קובע-

" זכות לקצבה או מענק

מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה למותו, ישלם המוסד לתלויים בנפטר קצבה חודשית או מענק לפי סימן זה."

מנוסח הסעיף עולה כי דרוש כתנאי כי הפגיעה בעבודה גרמה למוות, דהיינו צריך להתקיים קשר סיבתי.

לא הוצג כל מסמך מטעם המוסד לביטוח לאומי המעיד על כך שהסוגיה נבדקה והוכרעה על ידי מומחי המל"ל וכי נמצא קשר סיבתי בין ההתאבדות לבין תאונת העבודה  נשוא הדיון.

ב.          האם הצד השלישי חייב לפצות את תלויי המנוחה ? ס' 328 לחוק הביטוח  הלאומי  קובע -

328". זכות לתביעה (150) (תיקון: תשנ"ז, תשס"א)