פסק-דין בתיק א 38346/05

מבוא וטענות הצדדים

1.       לפניי תביעה לפיצוי בסך 22,039 ש"ח (נכון ליום 14.7.05), בגין נזקים שנגרמו לדירת התובעים בשל חדירת מים מדירת הנתבעים.

2.       התובעים טוענים כי ליקוי באיטום במקלחון בקומה העליונה בדירת הנתבעים, המקבילה לדירתם, גרם לחלחולם של מים לחלל הקומה התחתונה בדירת התובעים.

3.       הנתבעים טוענים כי הנזקים הנטענים הוערכו-ביתר, ומכל מקום הם אינם קשורים סיבתית לדירתם - אלא לגורמים אחרים; כגון ליקוי באיטום בגג של דירת התובעים, או בגג של הבית המשותף, או ליקוי בצנרת הקשורה למערכת הדוודים שעל הגג.

4.       העדויות נשמעו במשך 2 ישיבות: ביום 2.11.06 וביום 10.12.06. הפרוטוקולים הרלבנטיים יכונו להלן 'פרוטוקול 1' ו-'פרוטוקול 2', בהתאמה.

מהימנות העדויות - כללי

5.       עדויותיהם של נציג התובעים שריכז את הטיפול בדירתם רונן חצור ('רונן'), השרברב מטעם התובעים ג'פרי לבקוביץ ('ג'פרי'), המומחה לאיטום מטעמם ציון ענטבי ('ציון'), והדיירת בדירת הנתבעים אורה וורך ('אורה'), שהעידו מטעם התובעים - עשו עליי רושם מהימן. בעלי המקצוע שביניהם עשו גם רושם מקצועי. לא התרשמתי ממגמתיות, כגון זו המונעת על ידי אינטרסים זרים, כטענת הנתבעים. הם העידו על עובדות בסיסיות, באופן המחייב להתייחס לעדויותיהם כאל אמת או כאל אי-אמת. אני נכון לקבוע ממצאים על יסוד עדויותיהם.

6.       עדותו של רפי ברחל ('רפי'), שהייתה בגדר עדות-סברה של מומחה, עוררה בי הסתייגות מסוימת, נוכח היקבעותו על התזה בדבר היקוות המים בפיר של הצינור הראשי של 4 צול כמסלול היחידי האפשרי במקרה של נזילה. דומני שניסיון החיים אינו מאשר את בלעדיותו של תרחיש כאמור. בקיומו של פיר בבטון אין די, שהרי שאלת השיפועים וקיומם האפשרי של חריצים רלבנטית גם היא בעליל. היקבעות זו גרמה לי להתייחס לעדות-הסברה שלו בזהירות.

7.       עדותו של השמאי אלון הרשקוביץ ('אלון') לא הייתה מרשימה. תחילה התיימר לזכור הכול, בהמשך חקירתו הוברר כי לא כך הוא. אין לי יסוד שלא לקבל את הערכות-המחיר שלו, אשר לא נסתרו בחוות דעת שמאית נוגדת. אולם להיבטים של סיבתיות בחוות דעתו אתייחס בזהירות, כפי שיפורט בפרק הדן בהיקף הנזקים.

8.       עדותו של המהנדס מר יוליאן שטנגל ('המהנדס שטנגל') עשתה עליי רושם מהימן ומקצועי. יחד עם זאת, איני סבור שעדותו מטעם הנתבעים סותרת את התזה הבסיסית של התובעים, כפי שיבואר להלן.

9.       עדותו של שרגא הוכמן ('שרגא'), הנתבע 1 ואיש-מקצוע בעצמו, עוררה בי הסתייגות, שתחילתה עוד לפני שעלה לדוכן העדים. הוא לא חדל להתערב בעדויות שנשמעו לפניו, אם באמצעות מעקב צמוד אחר הוריותיהם ביחס לתשריטים שצורפו לתצהירו, ואם ב"דברי-מבינות" בתגובה לעדויותיהם. התנהגותו באולם השתלבה עם העדויות מטעם התובעים בדבר התנהגותו במהלך התקופה שקדמה למשפט. התרשמתי ששרגא מאוד נחרץ ומאוד מעורב-רגשית. מבלי להתיימר לקבוע מה קדם למה - אני מתייחס בזהירות לתפיסתו את מהלך האירועים.

הקשר בין המקלחון לנזילה

10.   במשפט הועלו סברות מקצועיות רבות, אשר לא התיישבו זו עם זו. נכחן, ראיתי לנכון להסתמך על שיטת המחקר הנהוגה במקרים פרטניים שאינם מתאימים למחקר כמותי, אשר במסגרתה חושפים את המושא להשפעתו של גורם היפותטי, מסירים את ההשפעה, שבים ומחילים את החשיפה, ושבים ומסירים אותה. אם התוצאה מתרחשת, מפסיקה, שוב מתרחשת ושוב מפסיקה - בהתאמה כרונולוגית לחשיפה ולהסרתה, החוזרת על עצמה - סימן מובהק הוא לקשר סיבתי בין החשיפה לתוצאה ('ABAB').

11.   בענייננו נשמעו עדויות ברורות, שעשו עליי רושם אמין כאמור, ואשר שלא נסתרו, שלפיהן הנזילה החזקה התרחשה ונפסקה בהתאמה לשימוש ולהפסקה בשימוש במקלחון שבקומה העליונה בדירת הנתבעים, וכן בהתאמה למצב שלפני התיקון הזמני, אחרי התיקון הזמני, לאחר התפוררותו של התיקון הזמני, ולאחר התיקון היסודי במקלחון האמור.

12.   אין לי יסוד לפקפק גם בעדויות בדבר הניסוי באמצעות מי-סבון. אנשי-המקצוע מטעם התובעים יכלו להגיע לאותה מסקנה גם בלעדיו, לנוכח האמור לעיל. אין לי טעם טוב לחשוד ברונן, ג'פרי וציון כי שלושתם קשרו קשר לבדות את הניסוי ותוצאותיו מלבם. אני מקבל את טענת התובעים, בסיכומי התשובה מטעמם, כי יותר משההבדלים הקלים בין העדויות מהווים סתירות מהותיות המעידות על חוסר אמינות, כטענת הנתבעים בסיכומיהם - הם משקפים הבדלים הנובעים משכחה הנעוצה בחלוף הזמן, ומהיעדר תיאום-גרסאות.

13.   גם בעין בלתי מקצועית, ועל יסוד ניסיון החיים, ניתן קבוע שאיטום לקוי-בעליל, כזה הנראה מסביב לפתח הניקוז במקלחון [ת/14], ושעליו העיד ציון [פרוטוקול 2, עמ' 21] עשוי לגרום לנזילה ניכרת; בשים לב לכמות המים היורדים בהקשר של מקלחת. אמנם, המהנדס שטנגל הודה בכך [פרוטוקול 2, עמ' 14].

14.   את עדויותיהם של שרגא והמהנדס שטנגל, אשר שללו-לכאורה רטיבות באזור המקלחון הנדון, ניתן לייחס למרחק הזמן בין בדיקותיהם, במאי 2004, ובין שני האירועים שבהם תועדו הנזקים המפורטים בשמאויות שהוגשו, באוגוסט 2003 ובפברואר 2005. המהנדס שטנגל הודה כי יתכן שהחול שנרטב באוגוסט 2003 הספיק להתייבש עד מועד בדיקתו במאי 2004 [פרוטוקול 2, עמ' 14].

15.   ידועה התופעה של קושי באבחנה מבדלת במקרה של ריבוי גורמים. תוצאות השפעותיהם של הגורמים השונים, הבלתי-תלויים, מתערבבות זו בזו ויוצרות מגוון של סימנים שאינו מתיישב עם שום גורם ספציפי כשלעצמו. כפי שפורט להלן, דירת התובעים הייתה נגועה בליקויי איטום שונים מלבד הליקוי במקלחון הנדון. בנסיבות אלו, סביר היה לחשוד גם בגורמים אחרים, אך לא רק בהם, כטעותו של שרגא.

16.   מכל מקום, מראה הרווח בין טבעת הניקוז לאריחי הקרמיקה במקלחון, הקשר הכרונולוגי הישיר בין השימוש במקלחון והתיקונים בו לבין הנזילה, והניסוי באמצעות מי-סבון - מספיקים לי כדי לקבוע קשר סיבתי בין הליקוי באיטום במקלחון לבין הנזקים בדירת התובעים שאובחנו באוגוסט 2003 ובפברואר 2005.

הנזקים הנובעים מן הנזילה במקלחון

17.   התובעים לא צירפו קבלות בגין התיקונים הספציפיים שנסקרו בחוות הדעת של אלון; ככל הנראה משום שהליקויים תוקנו במסגרת שיפוצים כלליים שנערכו בדירה.

18.   דירתם של התובעים סבלה גם מנזקי רטיבות ממקורות נוספים מלבד המקלחון של הנתבעים. רונן הודה שבדירה בוצעו מספר סבבים של שיפוצים בהיקפים שונים [פרוטוקול 1, עמ' 5, 11, 12]. באחד המועדים, במאי 2004, הוברר בבדיקות מטעם הנתבעים כי המוקד הפעיל אותה שעה לא היה במקלחון הנדון. ג'פרי הזכיר עבודות שרברבות שנעשו בקשר עם נזילה מצנרת הדוודים [פרוטוקול 1, עמ' 18]. מצילומי הגג שצירפו הנתבעים עולה ברורות שהיו שם מים עומדים, דבר המלמד על בעיית ניקוז, ועלול לגרום לחלחול כלפי מטה לדירת התובעים.

19.   צודקים הנתבעים בטענתם [בסעיף 35.7 בסיכומיהם] כי מכיוון שהתיקונים נעשו בפועל במסגרת שיפוצים בהיקף רחב יותר, יש לנכות 20%-30% מן המחירים שבהם נקב אלון בחוות דעתו [כעדותו בפרוטוקול 2, עמ' 11].