פסק-דין בתיק א 3833/05

1.       רקע:

התובע טוען שהוא אוחז כשורה, ולחילופין אוחז בעד ערך, בשיק שנמשך על ידי הנתבע לפקודת א.ד.ן והוסב על ידי א.ד.ן נצרת בניה ופיתוח בע"מ, ע"ס 49,700 ש"ח מיום 23.10.03, אשר חזר כבלתי נפרע. על כן, לטענתו, יש לחייב את הנתבע בתשלום סכום השיק. הנתבע טוען שהתמורה בגין השיק נכשלה וכי התובע אינו אוחז כשורה ואינו אוחז בעד ערך, ואינו זכאי לפירעון השיק.

2.       אי התאמה בין שם הנפרע לשם המסב

אין חולק, כי השיק נמשך לפקודת  א.ד.ן והוסב על ידי א.ד.ן נצרת בניה ופיתוח בע"מ. שם הנפרעת שונה איפוא משם המסבה לתובע. במקרה זה, אין השטר תקין על פי מראהו, ולכן האוחז בשטר אינו אוחז כשורה, שכן נקבע בסעיף 28 לפקודת השטרות בהגדרת אוחז כשורה:

"אוחז כשורה הוא אוחז שנטל את השטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו"

שטר שבו יש הבדל בין שם הנפרע לבין שם המסב, אינו שטר תקין על פי מראהו. התובע נתפס לכלל טעות כאשר טען כי בהסתמך על סעיף 31 (4) לפקודת השטרות מדובר בשטר תקין על פי מראהו. בסעיף 31 (4) נאמר:

שיבוש תיאורו של נפרע או של נסב

מקום שהשטר הוא לפקודה, והנפרע או הנסב מתואר שלא כנכון, או שנשתבש הכתיב של שמו, יכול הוא להסב את השטר כדרך שכתוב בו ולהוסיף, אם יראה לעשות כן, את חתימתו הנכונה;

 אין הכוונה לכך שהמסב יכול להסב בשמו הנכון, שאינו שם הנפרע. כתוב במפורש, שבמקרה זה, משום שהוא בעל השיק, הוא רשאי להסב את השטר  כדרך שכתוב בו, ולאחר השלמת ההסבה, להוסיף את חתימתו הנכונה, אם ירצה . דהיינו, שתי דרכים פתוחות בפניו: האחת, במקרה שהוא מבקש לגבות את השטר, יסב את השטר כדרך שכתוב בו השם המשובש, אם בהסבה על החלק ואם בהסבה לנסב מסוים שהוא הוא עצמו בשמו הנכון, ולא יוסיף את חתימתו. השניה, במקרה שהוא מבקש להסב את השטר לאחר, יסב את השטר בדרך שכתוב בו השם המשובש ואחר כך יסב את השטר בשמו הנכון. בשתי האפשרויות האלה, השטר נותר תקין על פי מראהו. בודאי שאין בסעיף זה היתר להסב בדרך שאינו כתוב בו השם של הנפרע. אין לפרש את האמירה שהמסב רשאי להוסיף את חתימתו הנכונה אלא כהסב נוסף ולא כהרחבה של אותו הסב, שכן אם נתיר להוסיף בהסב הראשון, תהיה אכן אי התאמה בין הנפרע למסב, ואין צורך לדחוק ולפרש כך, כאשר ניתן בקלות להוסיף חתימתו נוספת לאחר תום ההסב.   

קראתי בעיון את פסקי הדין שהובאו על ידי התובע. אכן, השופטת קובו קבעה בע"א 2832/01 אוטומציה ירוחם נ' בנק דיסקונט כי למרות שאין זהות בין שם הנפרע לחתימת ההסב, ניתן לראות בחתימת ההסב חתימה הבאה לרפא את הפגם ומאפשרת אחיזה כשורה. בכך ראתה השופטת פנים שלא כהלכה בדברי השופט זוסמן בעמ' 268 למהדורה החמישית של ספרו דיני שטרות. השופט זוסמן אמר במפורש שיש לחתום "חתימת הסב כדרך ששם הנפרע כתוב בשטר". רק זה שומר על תקינות המסמך. חתימת הסב בשם שאינו זהה לשם הנפרע אינה שומרת על תקינות המסמך.  התובע הוסיף במיוחד אסמכתא נוספת בבקשה שהגיש אשר נטען בה שהיא דומה עד מאד למקרה הנדון. מדובר בע"א 1638/04 בנק המזרחי המאוחר נ' גראנד אדוונס. נושא ההפרש בין השמות ותיקון לפי סעיף 31 (4) לא נדון כלל בפסק דין זה, כנראה משום שלא נטען.

לעומת זאת, בית המשפט העליון קבע מפורשות את ההלכה:

בטענה אחת שהעלה בא-כוח המערערת רואה אני ממש, והיא זו הנוגעת לחוסר התאמה בין שמה של הנפרעת לשמה של המסבה. אכן, גם אם לא תוארה הנפרעת בשמה הרשום, אין זה פגם היורד לשורשו של השיק. אולם חוסר ההתאמה בין תיאור הנפרעת ובין חתימת ההסבה פגם בחזותו של השיק, ובהיותו בלתי תקין לפי מראהו, נשללה מן המשיב האחיזה כשורה. סעיף 31(4) לפקודת השטרות [נוסח חדש] איפשר אמנם לנפרעת-המסבה למנוע תוצאה כזאת, על-ידי הסבת השיק בשם המשובש בו נרשמה כנפרעת, ולהוסיף, אם תרצה, את שמה הנכון (ראה י' זוסמן, דיני שטרות (דף-חן, מהדורה 6, תשמ"ג) 187-188). אולם הנפרעת לא עשתה כן במקרה זה, ולפיכך, א זכות הקניין של הנפרעת הייתה פגומה, דבק פגם זה בשיק גם כשהמשיב אוחז בו, בהיות אחיזתו זו שלא כשורה .

כך גם במקרה אחר, שבו "שם הנפרעת הוא "אדרס בע"מ", ואילו ההיסב נעשה על- ידי "אדרס חומרי בנין בע"מ"." נקבע:

קיים הבדל בין שם הנפרעת, כפי שהוא מופיע בשיקים, לבין חתימת ההיסב, שנעשתה על-ידי חברת אדרס בע"מ, ועקב הבדל זה אין המשיבה אוחזת כשורה בשיקים הנ"ל .

מכאן, שגם במקרה שלפני, שבו הנפרעת היא "א.ד.ן" והמסבה היא "א.ד.ן נצרת בניה ופיתוח בע"מ", אין השטר תקין לפי מראהו ולכן אין התובע אוחז כשורה.

3.       אחיזה כשורה מטעמים אחרים  

התובע טוען לחילופין כי גם אם אינו אוחז כשורה עקב ההפרש בין שם הנפרע לשם המסב, הוא אוחז כשורה משום שמתקיימים בו כל התנאים האחרים לאחיזה כשורה. לצערי, גם פה נפל התובע לכלל טעות. לפי סעיף 28 לפקודת השטרות, התנאים המגדירים את האחיזה כשורה נוספים להיות השטר תקין לפי מראהו ואינם מחליפים אותם. כך נאמר:

אוחז כשורה הוא אוחז שנטל את השטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו ובתנאים אלה:

(1) נעשה אוחז השטר לפני שעבר זמנו, ולא היתה לו כל ידיעה שהשטר חולל לפני כן, אם אמנם חולל;