פסק-דין בתיק א 38328/03

בפני תביעה כספית על סך של 15,784 ש"ח, אשר החלה כתביעה בסדר דין מקוצר ומשניתנה בה הרשות להתגונן עברה לאור סכומה לפסים של סדר דין מהיר.

התובעת והנתבעת הינן חברות בע"מ.

עיסוקה של התובעת בתכנון בתחום הנדסת קונסטרוקציות בניין  ופרוייקטים.

עיסוקה של הנתבעת בתחום המיחשוב.

ביום 16/06/02 פנתה הנתבעת לתובעת באמצעות חברת הניהול אתגר על הנדסה בע"מ והזמינה את שירותיה של התובעת לביצוע בדיקות ואישורים לביצוע חציבות וקידוחים בבניין עבור הנתבעת בפרוייקט בפתח תקווה.

התובעת טוענת כי עלות העבודה נקבעה על פי שעות העבודה לפי מחירון של משרד הביטחון.

ביום 06/08/03 שילמה הנתבעת לתובעת תשלום ראשון בסך של 12,594 ש"ח לאחר שהתובעת ביצעה את עבודתה.

ביום 09/10/02 שלחה התובעת לנתבעת חשבון  נוסף בסך של 15,299 ש"ח בגין ייעוץ, אך הנתבעת למרות פניות התובעת לא שילמה את החשבון הנ"ל.

הנתבעת טענה כי לאחר שביקשה לבצע מספר שינויים במיקומי חדרים שונים בבניין פנתה לתובעת על מנת שתבצע את הבדיקה לקבלת האישורים ולחתום על תכניות לצורך הגשת בקשה לקבלת היתר מעיריית פתח תקווה ביחס לשינויים המבוקשים בבניין, אך התובעת סירבה לבצע את הבקשה ולבצעה ולמרות זאת הפיקה ביום 09/10/02 את החשבון בהתאם לשעות העבודה שכביכול ביצעה למרות שסירבה לבצע את העבודה.

הנתבעת טענה כי לאור סירובה של התובעת לבצע את השינויים נאלצה לשכור את שירותי הגב' אלינור שרון - הנדסאית שביצעה עבורה את השינויים ועלות שכרה עמד על סך של 1,244 ש"ח.

מנכ"ל הנתבעת טען כי נאלץ להפסיק את עבודתו למשך 5 ימים לצורך הגשת הבקשות לקבלת ההיתרים מעיריית פתח תקווה ובכך נגרם לנתבעת הפסד נוסף בסך של 7,028 ש"ח.

הנתבעת טענה כי נאלצה לשכור עו"ד על מנת שייצגה בועדה המקומית של העירייה לאור ההתנגדות שהוגשה על ידי היזם. שכרו של העו"ד עמד על סך של 8,260 ש"ח.

הנתבעת העלתה טענת קיזוז לפיה יש לקזז מסכום התביעה את הסכומים הנ"ל - ובסה"כ 16,532 ש"ח.

הנתבעת טענה עוד, כי בניגוד לטענת התובעת החשבון נשוא התביעה לא אושר על ידי המפקח ולאחר הפחתת 8 שעות שלא אושרו סך החשבון יהא 13,313 ש"ח בלבד.

התביעה נוהלה על פי "סדר דין מהיר" ועל כן יהיה פסק דין זה מנומק בתמצית בלבד כהוראת תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984.

דיון:

"המוציא מחברו עליו הראיה" ולפיכך נטל ההוכחה להוכיח את טענותיה מוטל על התובעת.

יעקב קדמי בספרו "על הראיות" חלק שלישי, "הדין בראי הפסיקה" מהדורה משולבת ומעודכנת , תשמ"ד - 2003 עמוד 1506 ואילך כותב:

" מידת ההוכחה הנוהגת במישור האזרחי היא "הטיית מאזן ההסתברויות, לזכותו של הנושא בנטל השכנוע: ל"ספק" כשלעצמו אין מקום במישור האזרחי; ואת מקומו תופסת "השקילות".

 
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, תצהירי הצדדים ובסיכומיהם ושמעתי את עדויותיהם הנני בדיעה כי דין התביעה להתקבל מהטעמים שאפרט להלן: