פסק-דין בתיק א 38323/03

1.    ליאור הראתי התובע, ואמנון פרג' הנתבע, נמנו על קבוצה שיצאה מהארץ בנובמבר 2002 לחופשת סוף שבוע, ברומניה.  היעד של הקבוצה היה קזינו "בלינדו" שבמלון "סופיטל" בבוקרשט.

התובע, מרבה בחופשות מסוג זה, והוא מוכר היטב בקזינו. עבור הנתבע, הייתה זו הפעם השנייה שהוא בילה בקזינו המדובר. החופשות הללו, כפי שהתברר, מאורגנות וממומנות על ידי הקזינו - המימון כולל את הוצאות הטיסה והשהות במלון  - כשבתמורה על המשתתף להפקיד בקופת הקזינו עם הגעתו למלון, סכום של 3,000$ ולהשתתף בהימורים לפחות מספר שעות ביום.

התובע טוען, שבמהלך ההימורים בקזינו, הוא הילווה לנתבע סכום של 15,000$ שאותו התחייב הנתבע להחזיר מיד לאחר השיבה לארץ, אך הנתבע לא עמד בדיבורו ומאחר שפניות חוזרות מצד התובע לא נענו, הוגשה תובענה זו.

2.    לגרסת התובע, ההלוואה ניתנה לנתבע "במנות" של 3,000$-2,000$, ביום האחרון לשהותם במלון. בינו לבין הנתבע לא היו אומנם קשרי ידידות - הם הכירו זה את זה רק חודש קודם לכן, שאז הצטרף הנתבע לראשונה לקבוצה שאורגנה על ידי הקזינו - אבל ידיד קרוב שלו שהכיר את הנתבע, פנה אליו וביקש ממנו להלוות לנתבע - תחילה 2,000$ אחר כך 3,000$ נוספים - והתובע נעתר משום שהפנייה באה מאותו ידיד משותף, והוא נעתר גם בהמשך כשהנתבע פנה אליו ישירות.

אותו ידיד משותף - מרדכי שטיגליץ שמו (להלן: " שטיגליץ" או " מוטי"), מכיר את הנתבע כי לאחרון יש מוסך, הוא עצמו מפעיל יחד עם אחיו מגרש למכירת מכוניות, ושניהם תושבי העיר פתח-תקווה. הוא מכיר את הנתבע כאיש ישר ומכובד בעירו וכך הציג אותו לפני התובע, שבעצמו עובד כקניין אצל יבואן של כלי רכב. אבל לאחר שהוא פנה לתובע פעמיים ולווה ממנו כ-5,000$ עבור הנתבע, הוא הפנה את הנתבע אל התובע ישירות. הלה שאותה שעה היה "מורווח",  הסכים כאמור להלוות לנתבע את הסכומים המבוקשים. אבל "בסופו של יום" הוא הפסיד את כל שהרוויח ו"בזכות" ההלוואה לנתבע וחוב שלו לקזינו, הוא נותר חייב לקזינו 25,000$ שאותם משלמת לקזינו בלית ברירה  - אמו.

3.    הנתבע טוען שהוא לא נטל מהתובע כל הלוואה.

לדבריו, את הכספים שנזקק להם לצורך הימורים, לאחר שכבר בערב הראשון הפסיד את הפיקדון בסכום של 3,000$ ועוד 1,000$ שהיו בכיסו, הוא לא לווה מהתובע, כי אם מהקזינו שכעניין שבשגרה מעמיד אשראי למהמרים. מכיוון שכך, הוא כלל לא נזקק להלוואות מהתובע. ואכן, אין ספק שהנתבע לווה כספים מהקזינו ובסכום לא מבוטל. אלא שאת הסכום שהוא לווה מהקזינו - 23,000$ שירדו לטמיון - הוא החזיר לאחר שובו לארץ, לידיו של אחד מבעלי הקזינו - מר משה זינו (להלן: " זינו"). 

ואשר להלוואות מהתובע - בתצהירו טוען הנתבע שהוא בכלל הופתע מהטענה ששטיגליץ לווה עבורו כספים כלשהם מהתובע, וכי בזה נפתחה "מסכת ההלוואות" שנטל מהתובע.

ובכל זאת, הנתבע מאשר בתצהירו, שהוא הסכים לשלם לתובע 5,000$. אלא שלדבריו, הרקע לנכונות הזו מצדו שונה מזה הנטען על ידי התובע. לא מדובר בהחזר הלוואה, כי אם ברצון של הנתבע להבטיח שדבר ביקוריו בקזינו וההפסד הצורב שם, לא ייודעו למשפחתו ולמשטרה שבשורותיה הוא פעיל עד היום. מאחר שלדבריו איימו עליו " שיספרו למשפחה על הפסדי לקזינו" לכן, "על מנת להוריד מעלי את התובע אשר גייס למטרת האיומים גם את שטיגליץ, הצעתי לתובע סך של 5,000$ כדי שהסיפור לא יגיע למשפחה ולמשטרה" (סעיף 27 לסיכומיו).

ככלל, הנתבע טוען שהוא אינו נוהג להמר. הוא פותה להצטרף לקבוצה על ידי התובע, שכמהמר כבד הוצאותיו והוצאות האורחים שהוא מביא עמו ממומנות על ידי הקזינו - הנתבע אף סבור שהתובע משמש סוכן של הקזינו לגיוס מהמרים -  והוא זה שגרר אותו להימורים ולהפסדים לאחר שנטע בו את הרושם שהוא " לוקח אותי על הגב שלו" להיות אורח שלו. בזה הבטיח לו התובע לדבריו " ביטוח בפני הפסדים". 

לציין, על עניין ההסכמה לשלם לתובע 5,000 $ " דמי לא יחרץ", כפי שהדבר מכונה בסיכומים מטעמו, מדווח הנתבע בתצהירו, לאחר שלמד מתצהירו של התובע שברשותו קלטת משיחה שהתנהלה ביניהם ואשר ממנה עולה, בין היתר, שהנתבע הציע את הסכום האמור לתובע כדי ל" גמור את הסיפור". אלא שתמליל השיחה חושף מידע נוסף והתובע גם הזמין עדים מטעמו, מה שלא עשה הנתבע.

4.    לנושא שבמחלוקת: האם הילווה התובע לנתבע את הסכום הנטען, יש עדות ישירה אחת אשר תומכת בגרסת התובע, וזו עדותו של שטיגליץ. אלא שהוא מעיד על סכום של 5,000$ בלבד. את הסכום הזה הוא נטל לדבריו מהתובע עבור הנתבע כשזה האחרון פנה אליו.

ביחס לסכומים האחרים - הוא ביקש מהנתבע לפנות אל התובע ישירות, ורק ראה אותם בחלק מהפעמים ניגשים ביחד לקופה. בחלק מהפעמים הוא גם ניגש איתם לקופה, אך על הסכום הכולל של ההלוואה הוא שמע מהתובע. שטיגליץ מציין עם זאת כי לאחר שובם לארץ, הוא עצמו ביקר אצל הנתבע במקום עסקו וביקש ממנו לפרוע לתובע את החוב, ולא שמע ממנו שום הכחשה ביחס לגובה החוב שהתובע טוען לו - 15,000$.

בחקירה נגדית אמר שטיגליץ שהנתבע: "אדם ישר מכובד בפתח תקווה... לאור היכרותי איתו לא ראיתי שום סיבה לא לתת לא (צ"ל "לו" -  נ.ר.) ולא חשבתי שאגיע למצב שאעיד פה לבית המשפט, ולא חשבתי שאמנון שהמלצתי לתת לו הלוואה הוא לא רוצה להחזיר את הכסף" (פרוטוקול מ-5.12.2006, עמ' 31). אבל העד עמד על דעתו ש" את ה-5 אלפים דולר ראיתי ממש", היתר " לא מראייה ממשית מעל ל-5 אלפים דולר אני כבר לא ראיתי בעיניים שלי" (שם בעמ' 39). מה שכן, הוא שמע על כך בארוחה. ישבו שם אמנון התובע ועוד אנשים: "ישבנו על שולחן ואמרנו תראה אתה חייב 15 אלף דולר ואתה תחזיר, תגיע בעוד יום יומיים ותחזיר את הכסף". (שם בעמ' 36). בחקירה חוזרת אמר שהדבר היה בשדה התעופה לפני הטיסה לארץ, ולפי דבריו אז, ליאור אמר זאת לנתבע והלה השיב שייקח כמה ימים והכסף יוחזר.

5.    שני העדים האחרים, התייחסו לזוויות אחרות בגרסת התובע -

כזכור, זינו הוא זה שגבה מהנתבע את חובו לקזינו, ולדבריו, הנתבע אמר לו שאת החלק שהוא היה אמור לשלם במזומן הוא משאיר אצלו כדי לשלם לתובע - עבור מה בדיוק - את זאת זינו לא ידע, אבל התובע אמר לו שהנתבע חייב לו כספים ולכן הוא אמר לתובע: " תיקח ממנו ותיתן לי את המזומנים" (פרוטקול מ-5.12.2006, עמ' 46). אשר לחלק שהתובע אמור היה לשלם לקזינו ע"ח החוב, במזומן -  לדברי זינו היה מדובר בסדר גודל של 10,000$.

בעניין האשראי שהקזינו נותן למהמרים - לדברי העד לא מדובר בתקרות אשראי קבועות. ובמקרה של הנתבע: "הוא לא הגביל את עצמו, אנחנו הגבלנו אותו, אני לא זוכר באיזה סכום יכול להיות 20,000 דולר יכול להיות 23 אלף דולר" (פרוטוקול מ-5.12.2006, עמ' 44).

ובאשר למעורבות של התובע בענייני הקזינו -  העד אישר את טענת התובע שהוא אינו משמש נציג של הקזינו ואינו מתווך בהבאת אנשים לקזינו. מי שפעל כמתווך לעניין זה, וארגן את הקבוצה שעליה נמנה הנתבע, היה אבינועם שגם הוא העיד לתובע.

אבינועם טען בעדותו שבשתי הנסיעות לרומניה הוא זה שפנה לנתבע והציע לו להצטרף לקבוצה. את הטלפון של הנתבע קיבל משטיגליץ ולא מהתובע שעד לנסיעה הראשונה בכלל לא הכיר את הנתבע. בשתי הפעמים הוא ארגן את רכישת כרטיסי הטיסה, ועשה את כל יתר הסידורים בקשר לנסיעה ואף הגיע אל הנתבע למקום עסקו, על מנת לקבל ממנו את דרכונו לצורך הטיפול בוויזה לרומניה.