פסק-דין בתיק א 38250/03

1.         רקע

            התובעת הינה חברה העוסקת בין היתר בביצוע עבודות עפר ופיתוח. בתאריך 1.8.02 נחתם הסכם בין התובעת לנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") ולפיו השכירה התובעת לנתבעת ציוד מכני כבד שבבעלותה מאותו תאריך ואילך למשך שנה ובין היתר, הושכר גם מחפר מסוג קטרפילר 330 (להלן: "הציוד/המחפר").כמו כן הוסכם, כי את הציוד יפעילו מפעילים מטעם התובעת באתרים שונים בארץ ובין היתר באגן החדרה מאגרי מנשה (להלן: "האתר").

            בנוסף, הסכימו הצדדים כי הנתבעת 1 תישא בעלויות מימון השמירה על ציוד התובעת שהושכר לה.

בבוקר  31.10.02, לאחר שהגיעו מפעילים מטעם התובעת לאתר וכשביקשו להפעיל את הציוד התברר, כי מהציוד שהושכר לנתבעת נעלמו משאבות הידראוליות ומנוע צידוד שהיו מורכבים על הציוד וזאת בשל גניבה שהתרחשה בלילה שבין 30.10.02 ל-31.10.02.

במקור הוגשה התביעה כנגד הנתבעת, וכמו כן, כנגד הנתבעת 2 מבטחת הציוד מטעם התובעת, שסרבה לשלם את תגמולי הביטוח,בסכום כולל של 288,449 ש"ח המתייחס לעלות תיקון הציוד, הוצאות לרבות חוות דעת, חילוץ, פיקוח וכן ימי עמידה של הציוד.

הנתבעת 1 הגישה כתב הגנה ובו טענה ,בין היתר,כי לא הפרה ההסכם שבינה לתובעת,ובמקביל הפנתה הודעת צד ג' כלפי חברת השמירה ששמרה על האתר,היא שירותי השומרים (1989) אבטחה, שמירה וניקיון בע"מ (להלן: "חברת השמירה") ובהמשך אף שלחה הודעת צד ג' מתוקנת, וצורפה גם חברת הביטוח שביטחה חברת השמירה בביטוח אחריות מקצועית.

בתחילה, יוצגה חברת השמירה על ידי משרד עורכי דין מטעם חברת הביטוח. בשלב מאוחר יותר, ולאחר שנכנסה להליך של כינוס נכסים והוצא צו על ידי בית המשפט המחוזי לעיכוב הליכים ומינוי כונס זמני, עוכבו הליכים כנגד חברת השמירה. בהמשך ולאחר שמשרד עורכי הדין שייצג את חברת השמירה ביקש להתפטר מייצוגה בטענת העדר שיתוף פעולה עם חברת הביטוח, הועבר הייצוג למשרד עורכי הדין אמודאי ואף הוגש כתב הגנה להודעה המתוקנת לצד ג'. חברת הביטוח כלל טענה בכתב הגנתה לאי שיתוף פעולה מצד חברת השמירה ולפיכך להעדר כיסוי ביטוחי מתאים, כמו כן ולחלופין, טענה לחבות אך מעבר לסכום השתתפות עצמית בסך 45,000 דולר, מעבר לכך, הוכחש האירוע ונסיבותיו, נטען להעדר פגם או רשלנות בביצוע עבודת חברת השמירה, לרבות כפירה בהפרת התחייבות כלשהי, היות צד ג' 1 "שומר" וטענות נוספות כנגד התובעת ושולחת ההודעה.

גם הנתבעת 2 הגישה כתב הגנה ושלחה הודעה לצד ג', עם זאת, מאחר והתובענה כנגדה נדחתה וכך גם הודעת הצד השלישי, לא ארחיב מעבר לכך.

בתאריך 4.2.07 התקיים דיון הוכחות קצר, בסופו הגיעו הצדדים להסכמות ולפיהן סולקה התביעה על ידי הנתבעת בסכום מוסכם של 215,920 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום של 40,000 ש"ח. כמו כן הוסכם, כי התביעה כנגד הנתבעת 2 תידחה ללא צו להוצאות וכך גם ההודעה לצד שלישי  שהגישה הנתבעת 2 כנגד הנתבעת 1 וכלל חברה לביטוח בע"מ, ובנוסף הוסכם, כי יוגשו סיכומים אך ורק לעניין המחלוקות שבין הנתבעת 1 לבין מבטחת חברת השמירה, היא כלל חברה לביטוח בע"מ. משהוגשו סיכומי הצדדים וכן סיכומי תשובה נפנה בית המשפט ליתן פסק הדין.

2.         הפלוגתאות שבין הצדדים:

הצדדים העמידו המחלוקות שביניהם כדלקמן:

א.        מהי חבותה של חברת השמירה בנסיבות?

ב.         האם אי שיתוף הפעולה שבין חברת השמירה לחברת הביטוח ככל שייקבע,שולל חבות חברת הביטוח לשלם לניזוק תגמולי הביטוח ?

ג.         האם התחייבויותיה החוזיות של חברת השמירה כלפי הנתבעת מונעות חבות ביטוחית מצד חברת הביטוח על פי פוליסת הביטוח?

ד.         האם חבות המבטחת הינה רק מעבר להשתתפות עצמית והאם ההשתתפות העצמית הינה 30,000 דולר או 45,000 דולר?

3.         חבותה של חברת השמירה בנסיבות

            טוענת חברת הביטוח, כי חבות חברת השמירה הינה על פי הסכם ולחלופין על פי חוק השומרים, תשכ"ז - 1967 (להלן:" חוק השומרים"). עם זאת, הנתבעת אינה טוענת לרשלנות של שירותי השומרים ולפיכך, יש לראותה כמי שויתרה על טענת הרשלנות בסיכומיה.

            כמו כן, הוסיפה כי חוק השומרים אינו חל בנסיבות המקרה לפי ההלכה שנקבעה ברע"א 270/01 תמנון נ' אליהו, פ"ד נ"ז (2)817, ולפיה מאחר ושומר חברת השמירה נדרש לשמור על פני שטח גדול מאוד כשומר יחיד, בשטח שאורכו מאות מטרים ורוחבו אינו ידוע ובו צינורות פלדה וכלי עבודה שמספרם אינו ידוע, יש לקבוע,כי לא נתכוונו הנתבעת וחברת השמירה להחיל על היחסים שביניהם את חוק השומרים, ומאחר וחברת השמירה אחראית רק ברשלנות וטענה זו נזנחה על ידי הנתבעת, כי אז יש לדחות את ההודעה כנגדה.

            הנתבעת טענה מנגד, כי חברת השמירה מחויבת בפיצוי מכח ההסכם שביניהם. לפי ההסכם נטלה על עצמה חברת השמירה אחריות מלאה לכל נזק או אובדן לגוף או לרכוש אשר יגרמו לאדם כלשהו, לרבות מקורות (סעיף 9 (ב) להסכם), וכמו כן, התחייבה חברת השמירה לפצות את מקורות עבור כל תביעה שתוגש נגדה בקשר עם ביצוע עבודות השמירה ( סעיף 9 (ג) להסכם), בנוסף התחייבה חברת השמירה לבטח הן עצמה והן את מקורות בכל סוגי הביטוח הנוגעים לביצוע העבודות (סעיף 9 (ד) להסכם), ולבסוף, התחייבה חברת השמירה להיות אחראית לכל נזק ישיר או עקיף שיגרם למקורות או לקבלני משנה או לנכסים של מקורות או של קבלני משנה בשל אובדן או גניבה או פריצה תוך זמן השמירה וכן התחייבה חברת השמירה, לפצות את מקורות על כל נזק או הפסד להם אחראית חברת השמירה לפי החוזה.