פסק-דין בתיק א 37985/01

מבוא

1.                  בפני תביעת התובע יליד 1970 בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונה שאירעה ביום 31/8/99 (להלן: "התאונה הראשונה") ובגין תאונה שאירעה ביום 29/9/99 (להלן: "התאונה השניה").

2.                  התאונות הינן "תאונות דרכים" כהגדרתן ב חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן : "החוק") . אין מחלוקת בין הצדדים בשאלת החבות, המחלוקת הינה בשאלת גובה הנזק בלבד.

3.                  הנתבעת מס' 1 (להלן: "אליהו") חבה בגין נזקי התובע עקב התאונה הראשונה ואילו הנתבעים 2-3 (להלן: "עילית") חבים בגין נזקי התובע עקב התאונה השניה.

4.                  פסק הדין ניתן לאחר ששמעתי את חקירתו הנגדית של התובע, חקירתו הנגדית של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט ד"ר איתמר אבנטוב, עדותיהם של עדי ההגנה: מר עופר שמיר סמנכ"ל כספים בארדן (להלן: "הסמנכ"ל") ומר אברהם בלזאם שהינו נהג כלי הרכב בו פגע מאחור הרכב בו נסע התובע בתאונה השניה (להלן: "מר בלזאם"). כן עיינתי בכל המסמכים שהוגשו על ידי הצדדים וכן בחוות דעתו של ד"ר אבנטוב.

שמיעת הראיות התקיימה ביום 1/3/07.

סיכומי אליהו הוגשו ביום 15/4/07.

5.                  כל ההדגשות להלן אינן מופיעות במקור אלא אם יאמר אחרת.

דיון

מבוא

6.                  ביום 31/8/99 בשעה 19:00 נהג התובע ברכבו, לפתע נפגע הרכב מאחור על ידי כלי רכב אחר. מס' שעות לאחר התאונה פנה התובע לבדיקה בחדר מיון בביה"ח בכפר סבא והתלונן על כאבי צוואר וגב תחתון. בבדיקה אובחנו אצל התובע רגישות בצוואר ובגב תחתון. התובע שוחרר עם צווארון רך, הוראות למנוחה והמשך מעקב רפואי.

7.                  ביום 29/9/99 בשעה 13:00 לערך נסע התובע ברכב אשר נפגע מאחור על ידי מכונית נהוגה על ידי מר בלזאם. נראה כי התאונה הייתה קלה יחסית יחד עם זאת, הנתבע מס' 2 אשר נהג ברכב יצא מיד ממנו, פנה אל מר בלזאם שנותר ישוב במכוניתו, צעק על האחרון ואמר לו "לחבר שלי עכשיו יש כאבים". כן עולה מעדותו של מר בלזאם כי הוא ניגש לתובע שנשאר ישוב ברכב; כי האחרון ביקש כי יוזמן אמבולנס; אולם, בסופו של יום עזבו התובע והנתבע 2 את המקום לאחר שהחליפו פרטים. (מר בלזאם בעמ' 54 לפרוטוקול ישיבת יום 1/3/07).

8.                  זמן קצר לאחר התאונה השניה פנה התובע לבדיקה בחדר מיון בביה"ח מאיר. התובע התלונן על כאבי ראש, צוואר וגב. בבדיקתו נמצאו אצל התובע רגישות בצוואר בעת סיבובי ראשו. לא נמצאו ממצאים נוספים לרבות, הגבלה בתנועות הצוואר.

התובע שוחרר עם הוראות מנוחה, צווארון והמשך מעקב רפואי.

הנכות הרפואית

9.                  התובע נבדק על ידי ד"ר אבנטוב בחודש דצמבר 2002 בשתי הזדמנויות שונות. בעקבות בדיקותיו אלו מצא ד"ר אבנטוב כי לא נותרה לתובע כל נכות בגין מי מהתאונות וזאת לאחר שמצא "... ע"ש צווארי: אין ספזם בשירי הצוואר, רגישות על כל החוליות אך במיוחד על C7-C5 , רגישות גם באזור העצב GREATER OCCIPTAL הימני. טווח התנועה: היישור והכיפוף מלאים, הסיבוב ימינה כ-60 מעלות ושמאלה כ-65 מעלות ההטיות כ-30 מעליות - 35 מעלות לכל צד, בתצפית: התנועות חלקות והטווח מלא...".

10.              ביום 21.06.04 נערכה לתובע בדיקת EMG אשר הדגימה ממצא המתאים לנזק שורשי בחוליות C5-6  ו- C6-7.  יאמר, כי בבדיקת CT שבוצעה לתובע ביום 22.10.02,  נמצאו בלטי דיסק בגובה C4-5.

11.              בעקבות קבלת ממצאי הבדיקות, נשלחו לד"ר אבן-טוב שאלות הבהרה, במסגרתן  התבקש לחוות דעתו - האם יש בממצאים שנמצאו כדי לשנות ממסקנות חוות דעתו.

12.              ד"ר אבנטוב השיב כי לדעתו יש מקום לבדיקה חוזרת, כפוף להוראת ביהמ"ש.