פסק-דין בתיק א 37909/04

בפתח פסק הדין הנני למחות על דרך הגשת סיכומי הנתבעים 2, 4, 5, ו- 7 באמצעות עו"ד בלטר. סיכומים אלה הוגשו באיחור ניכר לאחר הענקת 3 ארכות רצופות בזו אחר זו בהן לא עמד ואף לאחר הגשתם המאוחרת לוקים אלה בהפרת הכללים הבסיסיים והמקובלים להגשת סיכומים. בדעתי להתעלם מכל חלק בהם החורג מן המקובל ובכללן ההפניות  שנעשו למסמכים אחרים כתחליף לטענות אותן יש לרכז בסיכום המוגש.

ומכאן לגוף הדברים.

פסגות בת שלמה בע"מ, תאגיד פרטי (להלן:" פסגות") טוענת כלפי הנתבעים להפרת חובתם לתשלום חיובי מסהשבח שנוצרו בגין עיסקה שנכרתה ביניהם ולאחר שאלה שולמו על ידה עותרת  זו להשבתם.

ההשבה נתבעת הן מכוח הדין, הן מכוח ההסכמים שנכרתו בין הצדדים והן בהסתמך על הערבויות האישיות שניתנו ע"י הנתבעים 6 ו-7.

הגנת הנתבעים הוצגה, כביכול, בשתי חזיתות נפרדות היינו זו של הנתבעים 1, 3 ו-6 ובמקביל לה  זו של נתבעים 4,2, 5  ו-7. האגף האחד זה הנוגע לנתבעים 1, 3 ו-6 כינה עצמו "קבוצת פרקו" (על שמו של הנתבע 6) מקבילו, כונה "קבוצת גרינברג" (על שמו של הנתבע 7) ובו נכללים יתר הנתבעים כאמור לעיל. לאמיתו של דבר מדובר בקו הגנה חופף הניכר היטב בתוכן הסיכומים ובמיוחד זה של "קבוצת גרינברג" אשר מפנה במרביתו לסיכומי "קבוצת פרקו". בעיקרו מבוסס זה על הטענה ולפיה אין התובעת רשאית להתייחס לכל הנתבעים כחטיבה אחת הנושאת באחריות משותפת למחדלים שאירעו בקשר עם קיום הוראות ההסכמים שנכרתו בין הצדדים.

טרם שאתייחס לאבחנה המוצעת על ידי הנתבעים ולהשלכותיה שתיבחנה מן הסתם אף הן, תיסקר בקצרה ההשתלשלות העובדתית העומדת ברקע המחלוקת שבין הצדדים.

1)         ביום 16.7.00 נחתם הסכם (להלן: " ההסכם המקורי") לפיו רכשה פסגות מאת ס.ע.ר.ן תיירות ונופש בע"מ (להלן:" ס.ע.ר.ן") ומאת צברית חוות יערנים בע"מ (להלן:" צברית") שתי חלקות מקרקעין סמוכות; חלקה 3 בגוש 11348 בשטח רשום של 9,414 מ"ר (להלן:" חלקה 3") שהזכויות בה היו רשומות על שם ס.ע.ר.ן וחלקה 4 בגוש 11348 אשר שטחה הרשום בשלמות הינו 35,346 מ"ר (להלן: " חלקה 4") והזכויות בה היו רשומות על שם צברית (הנתבעות 1 ו 2 תקראנה בהקשר זה במאוחד: " המוכרות"). 

2)         בהסכם המקורי התחייבו המוכרות להיותן בעלות זכויות החזקה והמחזיקות; האחת בחלקה 3 והשנייה בחלקה 4 והצהירו על זכאותן לנהוג בחלקות מנהג בעלים ולהעביר את הזכויות בהן.

3)         תמורת הזכויות הועמדה בהסכם המקורי על הסך של 572,265$ כסכום כולל לפי חלוקה של 263,313$ לחלקה 3, ו- 308,952$ לחלקה 4 וזו הופקדה בניכוי סכומים שנקבעו בידיו של עו"ד זאב ברא"ז (להלן:" עו"ד ברא"ז") כנאמן הצדדים לצורך קיום הוראות ההסכם.

4)         בנוסף נקבע, כי במידה ולא יקויימו אלה מהתחייבויות המוכרות לרשויות תהא רשאית הרוכשת, היינו, פסגות לשלם את התשלום במקומן ולדרוש מהמוכרות את השבת הסכומים ובלבד שניתנה התראה בעניין.

5)         בהקשר זה נקבע בהסכם המקורי, כי כל התשלומים שעניינם במס שבח מקרקעין, מס רכישה, היטל השבחה, אגרות ותשלומי חובה יחולו על המוכרות.

6)         ביום 15.4.01 נחתם בין פסגות לבין ס.ע.ר.ן וצברית הסכם נוסף (להלן:" ההסכם המתקן") ולפיו, תוקן ההסכם המקורי.

ההסכם המתקן קבע, כי במקום ס.ע.ר.ן כמעבירת הזכויות בחלקה 3 לפסגות, תבואנה חברות האם שלה שהן; פרוז ייזום והשקעות בע"מ נתבעת 3 (להלן:" פרוז"), נתבעת 4 גאון הירקון (1991) בע"מ (להלן:" גאון הירקון") ונתבעת 5 ע.ר.ן עופונית בע"מ (להלן:" עופונית" וביחד תיקראנה אלה להלן: " חברות האם לס.ע.ר.ן").

7)         עוד נקבע בהסכם המתקן, כי חברות האם לס.ע.ר.ן תפעלנה בהתאם להחלטת שלטונות המס ביחס להעברת הזכויות לגבי חלקה 3 במסגרת פירוק ס.ע.ר.ן ותישאנה בכל חיוב המס שיוטל על העברת הזכויות בחלקה 3.

8)         כן סוכם, כי פירוק ס.ע.ר.ן, היינו, הרוכשת המקורית לא ישנה את חיובי המוכרות כלפי פסגות ולא יצור חיוב חדש בין הצדדים באופן הדדי וכל תנאי ההסכם המקורי נותרים על כנם ללא שינוי.

9)         להסכם המתקן צורף פרוטוקול האסיפה הכללית בס.ע.ר.ן בדבר פירוקה ומכירתה של חלקה 3 לפסגות לפי תנאי ההסכם המקורי.

10)      נתבע 6 (להלן:" פרקו") ונתבע 7 (להלן:" גרינברג") חתמו כערבים על כתב הערבות שצורף להסכם המתקן (להלן:" כתב הערבות").