פסק-דין בתיק א 37828/04

רקע עובדתי:

1.         ביום 12.5.04 הגיש בנק הפועלים בע"מ - סניף הרצליה (להלן: "התובע"), כתב תביעה בסדר דין מקוצר כנגד מר לאווי יעקב (להלן: "הנתבע"), לקוח של  התובע, בגין חוב בעו"ש ובכרטיסי אשראי בחשבונו של הנתבע, בסך של 34,792 ש"ח.

2.         ביום 8.6.05, בהתאם להסכמת הצדדים נתן כב' השופט ד"ר אחיקם סטולר רשות להתגונן לנתבע וזאת בכפוף להפקדת מלוא סכום התביעה בקופת ביהמ"ש.

טענות הנתבע :

3.         לטענת הנתבע, לא עקב אחר המתרחש בחשבונו בתקופה בה הצטבר החוב בתוספות ריבית פיגורים, כיון שישב שבעה על מות אימו ז"ל וקודם לכן סעד את אביו, וזאת בסמוך לחודש אוקטובר  2003.

לטענתו, לא עלה ביד הבנק להוכיח את חישוב החוב והריביות, כי נעשו כדין וכי אין  להסתמך על דפי חשבון הבנק.

4.         לטענת הנתבע הוא אולץ על ידי הבנק לקחת הלוואה לכיסוי חובות אחרים.

5.         הנתבע גורס שהיה על הבנק להתייחס אליו כלקוח מועדף. משמעות הדבר הטבות בריביות, קביעת מסגרת אשראי. על אף שעל הלקוח להגיע לסניף הבנק ע"מ לסדר את הענין.

6.         הנתבע מלין על כן שהתובע לא מימש ערבות אשר הופקדה בבנק, לצורך כיסוי חובותיו במועד המתאים. 

טענת התובע:

7.         הבנק מסתמך על דפי חשבון הבנק אשר מהווים ראיה קבילה ועצמאית לקיומו של חוב וכך לחישוב הריביות.

8.         אשר לכרטיס האשראי, אין ראיה מטעם התובע כנגד החיובים ו/או חישוב ריבית על יתרה לתשלום.

דיון

9.         האם ניתן להסתפק ברישומי הבנק בעניין דנן?

            התשובה חיובית (וראה קדמי על הראיות חלק שני ע' 8-836 - מהדורה משולבת ומעודכנת תשס"ד-2003).

            לפי סעיפי 35 עד 39 לפקודת הראיות, רישום בספרי הבנק מהווים חריג לסייג לעדות ע"פ שמועה, לכן, דפי החשבון מהווים ראיה קבילה ועצמאית לכל דבר. (עם זאת, ראה ע"א 688/85 הילולים ובנק מזרחי, פד"י מה(3) 13) אין במעמד דפי חשבון בנקאיים כדי למנוע מצב כלשהו להביא ראיה הסותרת החוב.

            בעניין דנן, נטל השכנוע מוטל לכתפי הנתבע בכל שמעלה החישובים ע"י הבנק.

            מדובר במספרים וחישובים שנחשבו במהלך ניהול עסק תקין ובר פיקוח ממשלתי, לכן כראשית ראיה ניתן להסתמך עליהם. לעומת זאת ניתן לתקוף את מהימנות אותם דפים.

            כך לא נעשה בענין דנן. הנתבע מסתמך על טענות בעלמא וכנגד החישובים מבלי להביא ראיה כלשהי לסייע לביהמ"ש לבחון את אמינות החישוב.

10.        הנתבע בסיכומיו מזכיר ערבויות אשר הופקדו בבנק, אך לענין זה לא קמה  התייחסות בתצהיר העדות הראשית של הנתבע ולא הוגשו ראיות כדין.

            כמו כן, אין בפני כל ראיה, שהתובע פעל בחוסר תום לב או בניגוד לנוהל תקין בענין הערבויות. ומשכך, נדחית טענה זו.

11.        שאלה מרכזית הינה האם היה על התובע לייחס לנתבע מעמד של "לקוח מועדף". זה מבלי שהלקוח עצמו פנה לתובע בענין העדר מסגרת אשראי מוסכם ונראה, כי בעצמו לא טרח לחדש את הקשר עם הבנק.