פסק-דין בתיק א 37789/04

1.         העובדות

            צלילים צורמים של הפסטיבל למחולות בכרמיאל משנת 2001 נתגלגלו ובאו לפתחו של בימ"ש זה.

            ואלו העובדות הצריכות לענייננו:

            התובעת, עמותת זמרי פילהרמוניה, הינה עמותה רשומה, המנהלת ומארגנת פעילותה של מקהלת זמרים מקצועית לביצוע מוסיקה ווקאלית לסוגיה (להלן: " העמותה").

            הנתבעת, עמותת פסטיבל מחולות כרמיאל, הינה אף היא עמותה רשומה, והיא המארגנת והמפעילה של פסטיבל כרמיאל (להלן: " כרמיאל").

            בחודש יולי 2001, במהלך פסטיבל כרמיאל, התקיימו ששה קונצרטים, במסגרתם הועלתה התוכנית "כרמינה בורנה" וזאת בהשתתפותה של העמותה.

            בכתב התביעה נטען, כי כרמיאל לא שילמה את מלוא התמורה המגיעה לעמותה בגין השתתפותה באותם ששה קונצרטים.

            הצדדים אינם חלוקים על כך, שביום 1/3/01 חתמו הצדדים על הסכם עבודה, לפיו בגין השתתפותה של העמותה באותם ששה קונצרטים תקבל המקהלה סך של 65,500$. כמו כן נרשם בכתב יד, כי סכום מסוים מתוך סכום זה " ישולם ע"י המרכז לקליטת עליה. במידה ולא יתקבל סכום זה בחלקו או במלואו, ישלם הפסטיבל את הסכום הנ"ל" (ראה: נספח א' לכתב התביעה). הסכם זה יקרא להלן: " ההסכם".

            יצוין כבר עתה, כי לכתב התביעה צורף צילומו של ההסכם וכי הצדדים הצהירו, כי המסמך המקורי אינו ברשותו של מי מהם ואולם, במהלך הבאת הראיות, התגלה לפתע צילום ההסכם, שהופק באמצעות סורק, לגביו אפרט מאוחר יותר.

            יחד עם זאת יש חשיבות לעובדה זו, לכאורה, ולו מן הסיבה, שבכתב התביעה נטען שבהסכם נכתב בכתב יד, כי 10,000$ מתוך הסכום ישולמו ע"י המרכז לקליטת עליה (ראה: סעיף 8 לכתב התביעה וסעיף 9 ל- ת/3) בעוד שלגרסת כרמיאל נכתב באותו רישום בכתב יד, כי 40,000$ מתוך הסכום האמור ישולמו ע"י המרכז לקליטת אמנים (ראה: סעיף 12 ל- נ/4).

            עוד הוסכם בין הצדדים, כי כרמיאל שילמה לעמותה סך בשקלים השווה ערך ל- 30,000$ בגין הופעת העמותה בפסטיבל כרמיאל וכי עניינה של התביעה נשוא פסק דיני זה נסב על תביעתה של העמותה לתשלום יתרת החוב, כך לגרסת העמותה, בסך השווה ערך ל- 35,500$.

בקצירת האומר ייאמר, כי עיקר המחלוקת מתמצה בכך שבעוד העמותה סומכת את ידיה על ההסכם וטוענת, כי יש לשלם את יתרת החוב וזאת להשלמת מלוא התמורה בסך 65,500$ כנקוב בהסכם, הרי שכרמיאל טוענת, שההסכם אינו מחייב וכי כרמיאל הבהירה, שלא תשא בסכום העולה על 30,000$ וכי כך אכן הוסכם.

למעלה מן הצורך יצוין, כי תחילה הוגשה התביעה גם נגד יו"ר כרמיאל ומנכ"ל כרמיאל, ואולם בהסכמת הצדדים ועם תום שמיעת הראיות, הסכימה העמותה לדחיית התביעה נגדם ללא צו להוצאות, וכך אכן הוחלט.

2.         הראיות שהובאו

            מטעם העמותה העידה גב' אביגיל ארנהיים, אשר שימשה כחברת הוועד של העמותה בתקופה הרלוונטית. כן העיד מר רפי וייס, אשר היה חבר הוועד המנהל וכיום מכהן בוועדת הביקורת של העמותה וכן העיד מר אייל לוי, מנהל העמותה.

            מטעם כרמיאל הגיש מר אהרון סולומון תצהיר עדות ראשית, עליו נחקר.

3.         האם חייבת כרמיאל לשלם לתובעת את יתרת החוב הנטען?

            כאמור,  קבעו הצדדים בהסכם, כי העמותה תשתתף בששה קונצרטים ותקבל על פעילותה זו סך של 65,500$ וכן נקבע במפורש ע"י הצדדים, כי במידה ולא יתקבל תשלום מהמרכז לקליטת עליה (יהא גובה הסכום אשר יהא), בחלקו או במלואו, תשלם כרמיאל את הסכום הנ"ל.

אמנם, הנתבעת בכתב הגנתה ניסתה לכפור בהיות ההסכם הסכם מחייב ולהכחישו ואף ניסתה לטעון, כי הוסכם על תשלום שאינו עולה על 30,000$ (ראה: סעיפים 10 ו- 11 לכתב ההגנה וכך גם בסיכומיה בע"פ) הגם שבתצהיר עדותה הראשית הודתה הנתבעת בחתימתה על ההסכם ובתוקפו המחייב (ראה: סעיפים 10-14 ל- נ/4).