פסק-דין בתיק א 37650/05

מבוא וטענות הצדדים

1.        לפניי תביעה לתשלום תמורתם של שני סרטים למגרסה שמכר התובע לנתבעת.

2.        בכתב התביעה המתוקן אוחדו שתי תובענות: תובענה שטרית לפירעון שיק ע"ס 16,965 ש"ח, זמן-פירעון 23.1.05, אשר משכה הנתבעת לטובת התובע בגין הסרט הראשון, וחולל באי-פירעון; ותובענה על סכום קצוב בסך 18,720 ש"ח, לפי הזמנה מטעם הנתבעת וחשבונית מיום 31.1.05, בגין הסרט השני, שתמורתו לא שולמה.

3.        הנתבעת הגישה תביעה-שכנגד, בגין הנזקים שנגרמו לה עקב הרכבת הסרט הראשון - שלא התאים לייעודו, כנטען. הנזקים כוללים תשלומים בגין תיקון המגרסה, ופיצוי בגין 10 ימי השבתתה. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי הסרט השני הותקן במקום הסרט הראשון שכשל. לפיכך היא חבה רק בדמי הסרט השני, שאותם יש לקזז מנזקיה.

4.        התובע טוען כי הסרט הראשון, בעובי 14 מ"מ, סופק והותקן לפי הזמנה מטעם הנתבעת, והתאים לייעודו. הסרט נקרע עקב שימוש בלתי תקני מצד הנתבעת.

5.        הנתבעת טוענת כי הסרט האמור סופק והותקן לפי שיקול דעתו המקצועי של התובע, שהיה רשלני, באשר הסרט היה דק מדי. הנתבעת מכחישה שימוש רשלני במגרסה.

6.        עקב שינוי בסידור העבודה של בית המשפט, נוצר אצלי עומס עבודה חריג שגרר עיכוב בכתיבת פסק הדין. התנצלותי המערכתית לפני הצדדים.

דיון והכרעה

7.        נטל הראיה בענייננו רובץ כולו על הנתבעת. זהו הדין באשר להגנתה השטרית מסוג 'כישלון תמורה מלא', ומסוג 'קיזוז בלתי קצוב באותה עסקה', כנגד השיק שנמסר בתמורה לסרט הראשון. זהו גם הדין באשר להגנתה מול התובענה על סכום קצוב, שלפיה הסרט אמנם התקבל על ידיה אך הדבר היה בגדר תיקון להתקנה הראשונה הכושלת - טענה מסוג 'הודאה והדחה'. אין צריך לומר שהנטל על הנתבעת בתביעתה-שכנגד לפיצוי בגין נזקיה הנטענים.

8.        הנתבעת לא הוכיחה כי הסרט הראשון לא התאים לייעודו, ולו במגבלה של אורך-חיים קצר משל סרטים איכותיים ויקרים ממנו; וזאת נוכח האמור להלן.

9.        המומחה מטעם הנתבעת, שטען לאי-תאמותו של הסרט, לא עשה רושם מקצועי יותר ומשכנע יותר מעמיתו, המומחה מטעם התובע. ההפך הוא הנכון. המומחה מטעם הנתבעת לא הזכיר בחוות דעתו אלא את עובי הסרט כמימד רלבנטי יחיד לבחינת תאמותו. בחקירתו הנגדית הודה שהמימד הקריטי הוא דווקא חוזק הקריעה, וחסרונו העיקרי של הסרט הנדון היה חוזק של 640EPבמקום 800EP. "זיגזוג" זה לא עשה רושם אמין ומקצועי.

10.    עובדה היא כי הסרט נקרע, באופן שהמגרסה יצאה מכלל פעולה, רק כחלוף כ-4 חודשים מהתקנתו [תצהיר מר מגנזי, בעליה ומנהלה של הנתבעת, סעיפים 3 ו-15]. מגנזי העיד כי אורך חייו של סרט תקני הוא כשנתיים [שם, סעיף 15]. המומחה מטעם הנתבעת קבע בחוות דעתו, לגבי הסרט הנדון, כי "סרט בעובי 14 מ"מ יתבלה במהירות גדולה יותר או אף לא יעמוד בעומס ואז יגרם כשל" [סעיף 3 בחוות הדעת]. לפיכך, מהלך האירועים אינו מראה כשל מיידי, המשקף בבירור אי-התאמה של הסרט לייעודו, אלא רק אורך-חיים קצר.

11.    המומחה מטעם הנתבעת הודה שהוא עצמו משתמש גם בעוביים של 14 ואפילו 12 מ"מ [פרוטוקול מיום31.10.07, עמ' 3]. עד הנתבעת, מר ארז פיודיק, הסביר בעדותו [פרוטוקול מיום 16.9.08, עמ' 8] כי לעתים קיים שיקול להתקין סרט בעובי 14 מ"מ, בשים לב לצורך שלא לקטוע את רציפות העבודה ובשים לב למחירו הנמוך יותר.

12.    עדויות אלה, והמדובר בעדויות הנתבעת, מורות כי לא הוכח שאורך-חייו של הסרט הנדון משקף אי התאמה; להבדיל מאשר פשרה של רכישת מוצר פחות איכותי במחיר פחות גבוה, תחת לחץ זמן שחייב להסתפק במה שהיה זמין במלאי ועשוי להתקנה מיידית.

13.    יש לזכור כי העסקה של התקנת הסרט בעובי 14 מ"מ נעשתה בין שני אנשים שחזקתם שהם מצויים בתחום: התובע ומנהל העבודה מטעם הנתבעת. לא הובאה כל ראיה כי התובע התבקש לייעץ לנתבעת מהו הסרט המתאים, או כי המליץ על הסרט הנדון, או כי חיווה דעה כלשהי והציג מצג כלשהו בעניינו. לפיכך הנתבעת לא הוכיחה הטעיה כלשהי מצד התובע.

14.    מצאתי טעם בטענת התובע כי אי-העדתם של אנשי מקצוע מטעם הנתבעת נזקפת לחובתה, במיוחד על רקע עדותו הבלתי-מרשימה של המומחה מטעמה. מנהל הנתבעת הודה כי אהרון, מנהל העבודה שהחליף את המנהל "הבעייתי" שי, נכח במעמד ההתקנה. מנהל הנתבעת לא הסביר מדוע אהרון זה לא הובא לעדות. עדות זו הייתה חיונית כדי לבסס טענה בדבר הסתמכות מצד אנשי הנתבעת על התובע בדבר תאמותו השנויה במחלוקת של הסרט הנדון.

15.    בהיעדר עדויות מאת מנהלי העבודה של הנתבעת, לא עלה בידיה לסתור את קביעתו של המומחה מטעם התובע, כי הכשל של הסרט נבע מתפעול רשלני של המגרסה.

16.    לביסוס טענת קיזוז, כמו גם לביסוס תביעה-שכנגד, על הנתבעת היה להוכיח בפרוטרוט את נזקיה הנטענים עקב הכשל של הסרט. הנתבעת לא עמדה גם בנטל זה. אין די בהצגת חוזים כלליים, מתקופות אחרות, המלמדים על מחיר השימוש במגרסה. יש צורך להראות הפסדים קונקרטיים; כגון כי בימים שבהם הייתה המגרסה בתיקון - הפסידה הנתבעת כספים, משום שנאלצה לדחות הצעות עבודה אשר לא המתינו לה עד להחזרת המגרסה לכשירות; או כי נאלצה להפר התחייבויות ולשלם פיצויים. כזאת לא הוכיחה הנתבעת.

17.    סיכומו של עניין: הנתבעת לא הרימה את הנטל, הרובץ עליה, להוכיח אי-התאמה בין הסרט שקיבלה לבין הסרט שהזמינה. אפילו הייתה מוכיחה אי-התאמה כאמור, לא היה בה אלא משום 'כישלון תמורה חלקי בלתי קצוב', שאינו מכונן הגנה שטרית. יוזכר כי הנתבעת חולקת על חבותה לשלם תמורת הסרט הראשון, שבגינו משכה שיק לטובת התובע, ולפיכך היא נזקקת להגנה שטרית תקפה לביסוס טענתה נגד חיוב זה. הנתבעת גם לא הוכיחה נזקים בני-קיזוז עקב השבתת המגרסה. לא הוכח גם שהתקנת הסרט השני נעשתה בהסכמה כתיקון להתקנת הסרט הראשון, ולא הוכח כי היה על התובע לנהוג כך, בשל אי-התאמה בהתקנת הסרט הראשון.