פסק-דין בתיק א 37584/04

כללי :

ב"כ הצדדים באדיבותם הסכימו, כי התובענות ההדדיות שבכותרת תוכרענה על פי הכתב, בפסק דין מנומק.

לאחר קבלת סיכומי הצדדים בתביעה ובתביעה שכנגד, הנני לפסוק בתובענה.

מאחר והוגשה גם תביעה שכנגד, יקראו התובעים שהם גם הנתבעים שכנגד (להלן ולשם הנוחיות: " התובעים").

הנתבע שהוא גם התובע שכנגד יקרא (להלן ולשם הנוחיות: " הנתבע").

התביעה :

התביעה המקורית הוגשה ביום 11.5.04 בסך 396,473 ש"ח. התובע 1 הינו מנהלה של התובעת 2, חברה העוסקת בבנייה. הנתבע  קיבל המלצות על התובעים, ובעקבותיהם נכרת הסכם בינו לביניהם, כאשר התובעים היו אמורים לטפל בבניית בית עבורו. יצוין כי לנתבע צרכים מיוחדים, בהיותו נכה צה"ל על כסא גלגלים.

הבית היה אמור להיבנות במגרש בשדרות בן צבי 38 א' רמת גן, הידוע כחלקה 384 בגוש 6179 (להלן: " הבית").

התובעים טוענים בכתב התביעה כי הנתבע לא פעל כראוי בהתקשרות עימם, התחמק מתשלומים המגיעים להם, לא שילם עבור עבודות נוספות, ניצל טעות סופר לגבי השמטת פרק אינסטלציה מן החוזה, לא שילם  ריבית פיגורים, גרם להתמשכות הבנייה שלא לצורך, גם בביתו וגם בבית השכן הצמוד אליו שאף הוא נבנה בסיוע התובעים.

התובעים העריכו את המגיע להם בגין כל הנ"ל, בסכום התביעה.

ההגנה :

הנתבע נכה 100% הרתוק לכיסא גלגלים עקב פציעה בלבנון, ביקש לבנות בית מגורים, המותאם לצרכיו כנכה. הנתבע מאשר כי המגרש הצמוד שייך גם כן לנכה צה"ל הרתוק לכיסא גלגלים, ושניהם התאגדו למצוא קבלן שיבנה שני בתי מגורים צמודים.

התובעים נבחרו לצורך משימה זו, לאחר שהסכימו להוזיל את הצעתם המקורית.

הנתבע טוען כי מחיר הבית עבורו לא היה אמור לעלות על סך של 193,810$.

בפועל, טוען הנתבע כי התובעים ביצעו עבודה חלקית לקויה, תוך איחורים רבים עד שבסופו של דבר הוא נאלץ להשלים את הבנייה בכוחות עצמו. זאת ועוד, הנתבע טוען  כי עקב טעויות במדידות שערכו התובעים, קיים הפרש גבהים ניכר בין הרחוב שלפני הבית לבין מפלס הכניסה לבית, כך שהנתבע עקב מגבלותיו הפיזיות - כסא גלגלים -  אינו יכול להיכנס לביתו בכוחות עצמו.

הנתבע מסביר כי תחילה נחתם כתב כמויות ביום 21.1.02, ולאחר מכן לבקשת התובעים נערך ביום 14.5.04 כתב כמויות חדש, כאשר מחירי היחידות בו עודכנו כלפי מעלה, ברם על הסכום הכולל תינתן הנחה באופן שמחירה הכולל של העבודה לא ישתנה.

הנתבע לא ראה סיבה להתנגד לכך, וזוהי הסיבה לכתב הכמויות מיום 14.5.04, למרות שכתב הכמויות הנכון והמחייב נחתם למעשה עוד בשנת 2002. העבודה  היתה אמורה להתבצע על בסיס פאושלי של 193,810$ לפני מע"מ.

הנתבע טוען כי שילם לתובעים במועד, אפילו על עבודות שטרם בוצעו. התובעים היו אמורים על פי סעיף 12 להסכם מיום 21.1.02, לסיים את העבודה עד ליום 1.3.03, ברם התובעים אחרו . בחודש יוני 2003 הפעיל הנתבע את זכותו לעכב תשלומים עד שהעבודה תקודם, ועבודה רשלנית תתוקן.

גם באשר לעבודות נוספות, טוען הנתבע כי  לא אישר לתובעים לבצע עבודות נוספות בגינן הוא נתבע עתה לתשלום סך של 51,768 ש"ח.