פסק-דין בתיק א 37554/04

1.         התובעת הגישה ללשכת ההוצאה לפועל בתל אביב בקשה לביצוע שיק נגד הנתבעת. מדובר בשיק על סך 12,500 ש"ח, שז.פ 15/06/03. השיק לא כובד על ידי בנק דיסקונט לישראל בע"מ מהטעם: אין כיסוי מספיק (אכ"מ), ניתנה הוראת ביטול (נה"ב).

2.         לטענת התובעת, השיק נמסר לה ביום 09/06/03 על ידי מר רמי ניסני (להלן - רמי הנגר או רמי) בעל נגריה ברחוב יוסף ספיר בראשון לציון, במסגרת עסקת ניכיון. התובעת שילמה לרמי את תמורת השיק במזומן והונפקה חשבונית מס. בין התובעת לרמי הנגר התקיימו יחסים עסקיים למעלה מ-4 שנים והשיקים נפרעו תמיד. מכאן סברה התובעת, שאף שיק זה יפרע.

3.         ביום 26.01.04, הגישה הנתבעת התנגדות לביצוע השיק וביום 06/05/04 התקבלה ההתנגדות וניתנה לה רשות להתגונן.

4.         מטעם התובעת העידו מנהלה, מר מישל בן יאיר ורמי ניסני, הנגר. מטעם הנתבעת העיד, בנוסף אליה, אחיה,  מר ניסים פטיטו (להלן - ניסים או האח).

5.         לטענת הנתבעת, המשמעות של הכחשת התמורה היא היפוך נטל הראיה. התובעת לא הוכיחה את מתן הערך, גרסתה אינה סבירה, החשבונית שצירפה עומדת בסתירה לעדות בעל פה של מנהלה, האמור בתצהיר עומד בסתירה לחקירה הנגדית והריבית שנגבתה אינה ריבית ולכן המסקנה היא, שהתובעת קיבלה את השיק לצורכי גבייה בלבד.

            השיק נמסר לאחי הנתבעת כשיק טובה לצורך הפקדתו לביטחון בבנק. הנתבעת לא קיבלה תמורה כלשהי כנגד השיק. משמע, שהתובעת היא מיטיב בהתאם לפקודת השטרות. השיק נמסר עם תנאי במסירה לצורך הפקדתו כבטחון בבנק, כאשר במועד הפירעון האח היה אמור לתת לה את סכום השיק.    לאור זאת, רק אוחז בעד ערך יכול להתגבר על טענת ההגנה באשר לתנאי שבמסירה הרי, שרק אוחז כשורה יכול להתגבר על תנאי זה. ב"כ הנתבעת מוסיף וטוען בסיכומי התשובה, שלעניין האחרון אין זה משנה אם ניסים רימה את הנתבעת ונתן את השיק לרמי בניגוד להבטחתו ולתנאי של אחותו, בכל מקרה על התובעת להיות אוחז כשורה כדי לזכות בתביעה.

            לאור עדות מנהל התובעת, ביסוד העסקה עמד מניע פסול. הן מנהל התובעת והן רמי הנגר קשרו קשר להונות את רשויות המס ולפעול בניגוד לחוק איסור הלבנת הון. ביצוע עסקה תוך כדי מימוש מטרה לא חוקית מהווה פגם בעסקה והאוחז אינו יכול להיות אוחז כשורה.

            לגרסת רמי הנגר, השיק ניתן לחברה ולמעשה נדרש היסב של החברה לצד ג' כדי שיהיה בכלל אוחז. במקרה זה אין היסב, לא חותמת ולא חתימה ולכן התובעת אינה אוחזת בשיק.

            על פי נספחי כתב התביעה והחשבונית שצירפה התובעת, העסקה בוצעה עם אדם אחר בשם גיורא קפטן ולא עם רמי הנגר. דהיינו, עדותם של רמי ושל מנהל התובעת עומדת בסתירה לראיה רשמית כתובה שהגישה התובעת.

            התובעת אינה יכולה להיות אוחז כשורה מטעם נוסף והוא, אי התאמה בין שם הנפרע למסב.

6.         לטענת התובעת, נטל השכנוע ונטל הבאת הראיות בתביעה שטרית הוא תמיד על הנתבעת ואין בטענות הנתבעת כדי להעביר את הנטל לתובעת. מדובר בתביעה שטרית בה מבקשת התובעת להיפרע מן הנתבעת בגין שיק המשוך מחשבונה על סך 12,500 ש"ח.  התובעת אוחזת כשורה בשיק והיא נהנית מהחזקות הקבועות בפקודת השטרות, לרבות חזקת התמורה, הערך ותום הלב.

טענות ההגנה של הנתבעת הן שתיים: האחת, השיק נמסר לאחיה לצורך הפקדה בחשבונו לביטחון והשנייה, כי השיק נגנב מאחיה. טענות ההגנה אלו התבררו כהגנת בדים.

            ב"כ התובעת מוסיף וטוען, שישנן סתירות בין גרסאות הנתבעת לגבי מטרת מתן השיק לאחיה ובאשר להגשת התלונה במשטרה וכן, כי הנתבעת לא אמרה אמת בבית המשפט. באשר לעדות האח, מצביע ב"כ התובעת על סתירות בעדויותיו באשר למועד קבלת השיק מהנתבעת ומביע תמיהה על נסיבות הגניבה הנטענת, כאשר הגנב נוטל אך ורק את השיק ולא את הארנק ולא את יתר הפריטים שהיו בארנק.

כבר באפריל 2003 לא היה כיסוי בחשבונו של ניסים, שאף הודה בחקירתו, שמאפריל 2003 היה מוגבל בבנק, כך שלא ברור מדוע במאי 2003 היה צריך בטחונות לחשבונו. לטענת ב"כ התובעת, מדובר בגרסאות בדויות שמטרתן אחת, לא לשלם את סכום השיק.

            הנתבעת לא צירפה אפילו בדל ראיה שהשיק נגנב מאחיה ומר ניסני "הגנב" לא נשאל אפילו שאלה אחת על הגניבה. ב"כ הנתבעת גם לא חקר את מר ניסני על עבודות הנגרות שביצע עבור ניסים ושבגינם קיבל את השיק.

            כיון שהנתבעת לא הצליחה לשכנע את בית המשפט שדבק פגם בשיק, מתייתר הצורך לדון בשאלת האחיזה כשורה. הנתבעת לא הצליחה להוכיח, שהתובעת לא נתנה תמורה בגין השיק או שידעה שהשיק מבוטל.

דיון

7.         הלכה ידועה היא, שלאוחז בשיק עומדת החזקה לכאורה, כי הוא אוחז כשורה (סעיף 29ב) לפקודת השטרות) ובדרך כלל על מושך השיק לסתור חזקה זו. מנגד, כאשר זכות הקניין בשיק לוקה בפגם קנייני מסוג אלו המנויים בסעיף 29(ב) או כאשר הופר תנאי במסירה, עוברת חובת הראיה לאוחז ועליו להוכיח את כשרות אחיזתו. במילים אחרות, כאשר ישנו פגם קנייני בשיק, המושך אינו צריך להוכיח שהאוחז אינו אוחז כשורה (רע"א 6553/97 חגאי נ' חברת עבודי חיים בע"מ, פ"ד נב (2) 345, 355-356).

            השאלה הראשונה הנשאלת היא, האם הוכיחה הנתבעת את העובדות הנטענת לגבי נסיבות מסירת השיק לאחיה.  

8.         לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בתצהירים, במסמכים שהוגשו ובחקירות העדים ולאחר ששקלתי את טענות ב"כ הצדדים הגעתי למסקנה, שהנתבעת לא השכילה להוכיח, שגרסתה מסתברת יותר ומתקבלת יותר על הדעת מן הגרסה שכנגד (י' קדמי  על הראיות (חלק שלישי, תשס"ד), עמ' 1548) וגם אם היתה שקילות בין שתי הגרסאות, הרי שזו פועלת לחובת הנתבעת ( שם, עמ' 1550).