פסק-דין בתיק א 37466/03

1.       התובע נפגע ב- 4 תאונות דרכים, ביום 10.6.02 (להלן: "התאונה הראשונה"), 16.6.02 (להלן: "התאונה השניה"), 18.9.04 (להלן: "התאונה השלישית") ו- 29.1.05 (להלן: "התאונה הרביעית").

          אין מחלוקת לגבי חבותם של הנתבעים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.

          המחלוקת היחידה הינה לגבי גובה הנזק, לגביה הסמיכוני הצדדים לפסוק על דרך הפשרה, מכוח סמכותי לפי סעיף 4ג' לחוק הנ"ל. 

2.       הפגיעות

          א.      בתאונה הראשונה נפגע התובע בבטן ובגב, לא אושפז, קיבל 6 טיפולי פיזיוטרפיה.

          ב.      בתאונה השניה נפגע התובע בצווארו וגבו, לא נבדק בחדר מיון, אך נשלח מקופ"ח לטיפולי פיזיוטרפיה ורפואה משלימה.

          ג.       בתאונה השלישית נפגע התובע בראש, צוואר, כתף ימין וגב, לא אושפז, הופנה לטיפולי פיזיוטרפיה ורפואה משלימה.

          ד.      בעקבות התאונה הרביעית בה נפגע שוב בגבו פנה לחדר מיון רק ביום 12.2.05, אך לא אושפז, הופנה לטיפולי פיזיוטרפיה ורפואה משלימה.

          ה.      בדיקת MRI מיום 14.9.05 העלתה בקע דיסק בין חוליות צוואריות C5-C6, בלט דיסק בין חוליות גביות D2-D3 ופריצת דיסק בין חוליות גביות D3-D4.

          ו.       ד"ר אייכנבלט אשר נתמנה כמומחה מטעם ביהמ"ש בתחום האורתופדיה בדק את התובע ביום 24.5.04, והיה בדעה כי:

                   "בבדיקתי מצאתי רגישות ממוקדת מעל החוליות הגביות באיזור D5-D10 ורגישות מפוזרת מעל הגב העליון. לא התרשמתי מהגבלה אובייקטיבית של תנועות עמוד שדרה. קיים לדאבוני קושי בשיתוף הפעולה בעת הבדיקה, או לחילופין הרגל אותו רכש הנבדק להימנע מתנועה חופשית, שכן אין בממצאי הבדיקה כדי להסביר את טווח התנועה שהתובע הדגים בבדיקה. הבדיקה הנוירולוגית שערכתי היתה גם היא תקינה.

                   נכותו האורתופדית הצמיתה מוערכת על ידי ב- 5%... בגין השפעה קלה מאוד על כושר הפעולה הכללי. לעניין הצוואר לא נותרה נכות לצמיתות.

                   מעיון בתיקו הרפואי בקופ"ח שהוצג בפני, עולה כי התלונן על כאבי גב... אי לכך אני מייחס את מחצית מהנכות שקבעתי (2.5%) למצבו הקודם ומחצית (2.5%) לתאונת הדרכים ב- 16.6.02. בתעודת חדר המיון מ- 17.6.02 מוזכרת נוכחות של כאבי גב גם לאחר התאונה משבוע לפני. אי לכך אני מחלק את הנכות שנותרה
(2.5%) באופן שווה בין שתי התאונות (1.25% לכל אחת מהתאונות)".

          ז.       ביום 27.2.06 השלים ד"ר אייכנבלט חוות דעתו לאחר שבדק התובע, בעקבות שתי התאונות הנוספות שעבר, והיה בדעה כי:

                   "תלונותיו האורתופדיות הנוכחיות חופפות את תלונותיו בעבר ונוספה תלונה על השפעת הכאבים על מצבו הנפשי.

                   בבדיקתי את הצוואר, הגב לכל אורכו וארבעת הגפיים אין שינוי לעומת בדיקתי בעבר ויש לציין אי התאמה בין טווח התנועות הרצוני המודגם ע"י הנבדק לבין טווח התנועות הסבילות אשר הינו תקין.

                   הבדיקה הנוירולוגית הפריפרית שערכתי הינה תקינה.

                   כמו כן ערכתי השוואה בין ממצאי בדיקת MRI מ- 14.9.05 לבדיקת MRI קודמות מ- 24.11.02 ו- 3.4.03 והממצאים זהים לחלוטין.