פסק-דין בתיק א 37464/05

: | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
37464-05
7.3.2007
בפני :
ס.נ. מיכל שריר

- נגד -
:
אבולוף אהרון
:
1. מנורה חברה לביטוח בע"מ-ת"א
2. אבנר אגוד חברה לבטוח בע"מ

פסק-דין

1.       התובע, יליד 8.4.79, נפגע בתאונת דרכים ביום 25.1.05.

          אין מחלוקת לגבי חבותם של הנתבעים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.

          המחלוקת היחידה הינה לגבי גובה הנזק, לגביה הסמיכוני הצדדים, בכפוף להמצאת אישור ממשרד הרישוי על תקפות רשיון הנהיגה בעת התאונה, לפסוק על דרך הפשרה, מכוח סמכותי לפי סעיף 4ג' לחוק הנ"ל. 

2.       הפגיעה

          א.        התובע נפגע בכף יד שמאל.

          ב.      בדיקות מיפוי עצמות ו- E.M.G. העלו ממצאים פתולוגיים, התובע הופנה לטיפולי פיזיוטרפיה ונזקק למגן לשורש היד.

          ג.       ד"ר שרצר, אשר נתמנה כמומחה מטעם ביהמ"ש בתחום האורתופדיה היה
בדיעה כי:

                   "סובל מתלונות הנובעות כולן ממחלת לחץ בתעלה העצבית בשרשי הידיים, תלונות שלא נגרמו ולא יכלו להגרם בסבירות גבוהה עקב התאונה. למחלה זו יש טיפול ניתוחי  פשוט ויעיל וחבל שלא הוצע לו.

                   ביחס לתוצאות התאונה, אין כיום נכות צמיתה. נכות זמנית של 10% אפשר לכמת לתקופת חופשת המחלה שקיבל, או לחילופין, אם אין ברשותו תעודות מחלה מאותה תקופה ממליץ נכות זמנית לחודש".

          ד.      ד"ר שרצר לא נשאל שאלות הבהרה, לא נחקר על חוות דעתו ולא הומצאו תעודות מחלה ועל כן נותרה חוות הדעת בלתי מעורערת.

3.       נזקים

          א.      כאב וסבל

                   "מבחינה משפטית צודק המערער בטענתו, שביהמ"ש היה מוסמך לפסוק לו פיצויים כאמור בתקנה 2 (ב) הנ"ל, אך אין פירושו של דבר שיש לפסוק בדרך שגרה את הפיצוי המקסימלי הקבוע בתקנה זו.

                   סעיף 2 (ב) קובע את מקסימום הפיצויים המגיעים לנפגע בגין נזק לא ממוני באותם מקרים שהתקנה חלה, ובמסגרתה על ביהמ"ש לפסוק את הפיצוי הנראה לו הולם עפ"י נסיבותיו של הענין הנדון לפניו (ע"א 583/89 כראדי נ' דן ואח', פ"ד מ"ה (3) 133, 135).

                   תקנה 2(ב) מהווה חריג למגמה הכללית המתבטאת בסעיף 2(א) לפיה נקבעה נוסחה ברורה ונוקשה לקביעת שיעור הפיצוי בגין נזק לא ממוני. ככל חריג להוראת חוק מהותית, יש לפרש גם חריג זה על דרך הצמצום"  (ע"א 284/88   גבאי ואח' נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד מ"ו (4) 837, 842).

                   בענייננו, כשהתובע לא אושפז, לא נגרם לו שבר, הוא לא נזקק לטיפולים חודרניים ונגרמה לו נכות זמנית בשיעור 10% למשך חודש בלבד, אין הצדקה למכסימום הפיצוי עפ"י תקנה 2 (ב) לתקנות הפלת"ד (חישוב נזק שאינו נזק ממון) תשל"ו - 1976 ונראה לי לנכון לפצותו בסך -.5,400 ש"ח.

          ב.      עזרת צד ג' בעבר, הוצאות והפסד הכנסה

                   1)       נזק מיוחד

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>