פסק-דין בתיק א 37336/07

לפני תביעה של חברת מנרב תעשיות בע"מ, שהוגשה נגד הנתבע, רובינוב פליקס. התביעה היא תביעה שטרית לתשלום 25,964 ש"ח בגין חמישה שיקים שמסר הנתבע לתובעת ואשר הנתבע ערב לתשלומם.

התביעה

התובעת טוענת כי הנתבע מסר לה חמישה שיקים של חברת מלכת האמבטיה בע"מ ( "החברה"). השיקים הנם למועדי פירעון לחודש דצמבר 2005 וחודש ינואר 2006. השיקים נמסרו על ידי הנתבע בשם החברה ובשמו. הנתבע חתום על השיקים. כמו כן, הנתבע חתם ביום 3.2.05 על ערבות אישית לסילוק חובות החברה כלפי התובעת. התובעת לא הייתה ממשיכה לספק סחורה לחברה אלמלא הערבות.

טענות ההגנה

הנתבע טוען כי החברה הנה אישיות משפטית נפרדת. השיקים הנם של החברה ולא של הנתבע אישית. הנתבע לא חתם מעולם על כתב הערבות. כתב היד על כתב הערבות אינו שלו וחתימתו זויפה. הנתבע מעולם לא הסכים לערוב לחיובי החברה.

דיון

ביום 23.12.07 התקיימה ישיבה מקדמית. הצדדים הסכימו כי הנתבע והמצהיר מטעם התובעת, ייחקרו קצרות ובית המשפט ייתן פסק דין בתיק על סמך החקירות, החומר הקיים בתיק ועל פי סיכומים בכתב.

תחילתו של תיק זה בבקשת ביצוע שהגישה התובעת בלשכת ההוצאה לפועל נגד החברה ונגד הנתבע 2 בגין חמישה שיקים על סך 5,000 ש"ח כל אחד. בסיכומי התובעת נטען כי הנתבע ושותפו חתמו על השיקים בשם החברה (סעיף 9 לסיכומים). אכן, מעיון בשיקים עולה כי השיקים הנם של החברה ואלה נחתמו על ידי הנתבע ושותפו בשמה, בצירוף חותמת החברה. גם מעיון בבקשת הביצוע, עולה כי עילת התביעה השטרית נגד הנתבע מבוססת על כתב הערבות ולא על חתימת הנתבע על השיקים עצמם (ראה סעיף ו'1 לבקשת הביצוע).

התובעת טוענת, אפוא, כי יש לחייב את הנתבע בתשלום השיקים מכוח הערבות שעליה חתם ביום 3.2.05 (ראה סעיפים 1 - 3 לסיכומים). לטענת התובעת, הפלוגתא היחידה בתיק הנה האם חתם או לא חתם הנתבע על כתב הערבות. התובעת טוענת כי סוכן התובעת הצהיר כי הנתבע חתם בפניו על כתב הערבות. גרסת הנתבע הייתה כללית וסתמית ולא הובאו ראיות ממשיות, כגון חוות דעת, להוכחת הטענה שהנתבע אינו חתום על הערבות. הנתבע לא עמד בנטל להוכיח כי לא חתם על הערבות.

ההלכה היא כי ניתן לחוב בחבות שטרית מכוח ערבות שהנה חיצונית לשטר (ראה סעיף 57(ב) לפקודת השטרות). אולם, תנאי לכך, הנו כי בכתב הערבות יופיע הביטוי bon pour aval, או ביטוי אחר "שווה לו", בו גילה החותם את דעתו לערוב, וכפי שנפסק בבר"ע (י-ם) 3055/07 א.ש. עוז שיווק חומרי בניין בע"מ נ' מעלה אביב בניה והשקעות בע"מ:

"שנית, ערבות נוצרת על ידי חתימה הבאה אחרי הביטוי bon pour aval , או ביטוי אחר "שווה לו", בו גילה החותם את דעתו לערוב. די בכל ביטוי אחר המביע את כוונתו של החותם לערוב לפירעון השטר, כגון "הנני ערב לתשלום השטר" או כיוצא בזה ביטוי דומה, ואין צורך להשתמש במונח המיוחד "אוואל" (זוסמן שם בעמ' 293)".

במקרה דנן, כתב הערבות נעדר הביטוי bon pour avalוגם נעדר כל ביטוי אחר השווה לו. אין זכר בכתב הערבות לכך שהערבות היא לשטרות ו/או לשיקים או גם לאלה. כל שנאמר בערבות הוא כי הנתבע "ערב בזה כלפי מנרב תעשיות (1983) בע"מ לסילוקם המלא של כל הסכומים המגיעים מאת העסק מלכת האמבטיה בע"מ".

בנסיבות אלה, ועל רקע האמור בבר"ע (י-ם) 3055/07הנ"ל ופסקי הדין שצוטטו שם, אשר קבעו דברים דומים בנסיבות דומות לאלה שלפני, לא קמה עילת תביעה שטרית נגד הנתבע מכוח הערבות הנטענת.

הנתבע אמנם לא טען במפורש טענת העדר עילה על בסיס נוסחו של כתב הערבות, אולם די בכך שטען כי לא ניתן לחייבו בגין השיקים עקב עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת וכן עקב כך שלא חתם על כתב הערבות. יש גם לזכור כי הנתבע לא היה מיוצג על ידי עורך דין ועל כן אין לראותו כמי שויתר במודע על הטענה, אלא לכל היותר כמי שלא ידע על קיומה. זאת ועוד: הפגם שנפל בניסוח כתב הערבות הנו מהותי ויורד לשורשה של העילה. לפיכך, בנסיבות אלה, רשאי בית המשפט להעלות עניין זה מיוזמתו ובמידת הצורך לדחות ו/או למחוק את התביעה נגד הנתבע בהעדר עילה שטרית.

נוכח התוצאה, אין לי צורך לדון בשאלה האם חתם הנתבע על כתב הערבות אם לאו.

סוף דבר

אשר על כן, התביעה נמחקת בהעדר עילה. התובעת תשלם לנתבע את הוצאות המשפט, בסך של 2,500 ש"ח, וזאת תוך 30 יום מהיום. 

ניתנה היום י"ג ב אדר א, תשס"ח (19 בפברואר 2008) בלשכתי.