פסק-דין בתיק א 37327/04

בפניי תובענה כספית על סך של 11,961 ש"ח, אשר הוגשה בסדר דין מהיר.

התובע הינו אדריכל, הטוען כי ביום 20/06/01 פנתה אליו הנתבעת בעניין השתלבותו בספר העוסק באדריכלות בארץ ישראל בשם "אדריכלות מזרח - ומערב".(להלן: "הספר").

לפנייה זו צורפה אגרת ברכה של שר המדע התרבות והספורט דאז, וכן מחירון המפרט עלות הצגת עבודות כל אדריכל בספר.

התובע טוען כי לאחר שניהל שיחות עם נציגי הנתבעת בהן הובטח לו כי הצילומים לספר ייעשו על ידי צלמת מקצועית, וכן הספר ייערך ויופק על ידי גרפיקאים מקצועיים בהתאם למיצובו של הספר שאמור לרכז את מיטב האדריכלות בארץ, החליט התובע להשתלב בפרויקט ולצורך כך שילם לנתבע ביום 12/07/01 סך של 8,131 ש"ח.

ביום 26/08/01 נפגש התובע עם צלמת מטעם הנתבע כדי לצלם את הפרויקטים שלו שיופיעו בספר. התובע טוען כי הצילומים שצולמו היו ברמה לא איכותית ולא מקצועית, לכן העביר לנתבעת בפורמט אותו דרשה צילומים דיגיטליים אשר נעשו על חשבונו.

עוד טען התובע כי העימוד אשר הועבר אליו ע"י הנתבעת שכלל את הצילומים ואת העריכה הגרפית אף הוא היה ברמה ירודה ולאחר ניסיונות הנתבעת לשפר את העימוד לאור דרישתו, דבר שלא צלח נאלץ התובע לבצע גם את העריכה הגרפית והעימוד מחדש ועל חשבונו.

התובע טוען כי עבור התשלום בסך של 8,131 ש"ח שהעביר לנתבעת עוד ביום 12/07/01 היה צריך לקבל את כל השירותים הללו וברמה מקצועית כפי שהובטח לו, ומעצם העובדה כי למרות כל תיקוניו והוצאותיו המשיכה הנתבעת בעבודתה הירודה ולמרות כל פניותיו וניסיונותיו לשפר ולפתור את הבעיה עם הנתבעת ועקב אי המענה מהאחרונה החליט לסיים את ההתקשרות עמה.

לכן ביום 01/09/02 שלח התובע מכתב בו דרש את החזר כספו בסך 8,131 ש"ח וכן הודיע על סיום ההתקשרות ביניהם, לאור הודעתו זו הציעה לו הנתבעת להופיע בספר אחר אשר היא מתעתדת להוציא בעתיד, נוכח הפגמים המקצועיים בעבודת הנתבעת סרב התובע להשתתף בכל ספר או פרויקט עתידי ודרש שכספו יוחזר.

התובע טוען כי חרף פניותיו הרבות לנתבע לא התקבל כל מענה מציו כספו לא הושב לו.

מנגד, טוען הנתבע, כי איכות הצילומים לספר הינם איכותיים ביותר, שכן לצורך הפקת הספר ולצורך צילום העבודות שכר צלמים איכותיים ומקצועיים, כפי שניתן להתרשם מהתמונות שבספר. הנתבע טוען שטענות התובע לגבי איכות הצילומים לוקות בחסר שכן לא צירף את הצילומים שצולמו עבורו על מנת שתהיה התרשמות לגבי איכותם, וכן שאינו מומחה בתחום הצילום. הנתבע טוען כי התובע לא העביר לידיו, לא את הצילומים הדיגיטליים ולא את הסקיצה כפי שטען שנעשו על ידו ועל חשבונו.

הנתבע טוען שהיא הכינה עבור התובע מספר סקיצות של העמודים בספר, אשר נשמרו עבור התובע, ואשר בהם היו אמורים להתפרסם תמונות של הפרוייקטים אותם הוא ביצע, כמו גם קורות חייו.

הנתבע טוען, כי בספר כלולים מאות בעלי מקצוע, ולא התקבלה כל תלונה מאף אחד מהם לגבי טיב הצילומים או איכות העבודה, מה גם שכל הצילומים נעשו על ידי אותם צלמים שצילמו את הפרויקטים של התובע, וכך גם העימוד והעריכה הגרפית בוצעו על ידי מחלקת הגרפיקה של הנתבע.

עוד טוען הנתבע, כי במסגרת ההתקשרות עם התובע הוציאה משאבים רבים, בין היתר עבור עמלה לצלם בגין יום הצילומים שערך עבור התובע, וכן שכר עבור עובדי מחלקת הגרפיקה של הנתבעת עבור עריכת והכנת סקיצות של העמוד בו היו אמורים להופיע הפרוייקטים של התובע וקורות חייו. בנוסף לאור החלטת התובע בדבר רצונו שלא להיכלל בספר שבועות ספורים לפני הוצאתו לאור, לא יכלה הנתבעת לשווק או למכור את העמודים שנשמרו עבור התובע לבעל מקצוע אחר, מה גם שבתקופת השיווק נעשו אל הנתבע פניות רבות מבעלי מקצוע אשר ביקשו להיכלל בספר, לכן אם תתקבל התביעה יש לקזז מסכומה את נזקי הנתבעת לאור האמור לעיל בסך של 13,843 ש"ח. גם אם התובע העביר לנתבעת צילומים דיגיטליים, על פורמט מתאים ואף ערך גרפית ועימוד מחדש על חשבונו כטענתו לא ברורה סיבת ביטול ההתקשרות שלו עם הנתבע ומרגע שעשה זאת סותר את טענותיו.

הנתבע טוען כי הוא ביצע את התחייבויותיו ואם התובע לא היה מונע זאת הרי שהיה נכלל בספר שהוצא ברמה ואיכות גבוהה מאד.

לסיום טענות הנתבע, נטען כי עריכת הספר דרשה אומדן של מספר העמודים בכדי שבית הדפוס שידפיס את הספר יחשב את משקל הדפים, משקל הכריכה ועליות ההדפסה הגבוהות ממילא, וכן מכיוון שהספר ערוך בצורה אלפבתית הורדת ארבעה עמודים משמעותית עד מאד.

התביעה, כפי שלהלן, הוגשה על פי "סדר דין מהיר" ועל כן יהיה פסק דין זה מנומק בתמצית בלבד כהוראת תקנה 214טז.(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984.

דיון

הטוען טענה החשובה לעמדתו במשפט נושא בנטל השכנוע להוכחתה, כך תובע המבקש סעד, נושא בנטל השכנוע שנתקיימו כל העובדות המהוות את עילת התובענה, קרי, עובדות אשר את התקיימותן מתנה הדין המהותי על מנת לזכות בסעד המבוקש, (ראה ע"א 642/61 טפר נ' מרלה פ"ד 1000, 1005 - 1004 וכן ע"א 641/66 שפיר נ' קליבנסקי פ"ד כ"א (2) 358, 364).

יעקב קדמי בספרו "על הראיות" חלק שלישי, "הדין בראי הפסיקה" מהדורה משולבת ומעודכנת, תשמ"ד - 2003 עמוד 1506 ואילך כותב: