פסק-דין בתיק א 37209/97

1.         תביעה לתשלום סכומים מסוימים, כולל תשלום פיצויים מוסכמים, בגין עסקת מקרקעין שעשו הצדדים.

2.         העסקה והתשלומים היו אמורים להסתיים בשנת 1996 ולכל המאוחר בשנת 1997, לאחר שהצדדים הגיעו להסכמה מאוחרת. החזקה הפורמאלית נמסרה ביולי 1997 ונטען כי חזקה לא פורמאלית נתפסה על ידי הנתבעים כבר בסוף 1996.

3.         לאחר שהיו מחלוקות בדבר תשלומים, ריביות ושערים, מונה מומחה רו"ח אשר שמע את טענות הצדדים וקיבל את חשבונותיהם, ולבסוף הגיש חוות דעת באשר למצב התשלומים בעסקה.

טענות התובעים

4.         הצדדים הגישו סיכומים:

            התובעים, ע"י עו"ד א. לירז, טוענים כי למרות שניתנה ארכה להשלמת התשלומים עבור הנכס, לפי פרוטוקול שצורף לתצהיר התובעים, ולמרות שניתנה שם ארכה עד ליום 28.2.97 , לא שולמה יתרת התמורה.

            לפי טענת התובעים, ביום הגשת התביעה עמד הפיגור על 40,987$ ולפחות 38,094$.

5.         נטען כי לפי סעיף 10 א' להסכם, פיגור בתשלום העולה על 14 יום יחשב כהפרה יסודית.

בסעיף 10 ב' נאמר כי בגין כל פיגור בתשלום, תשולם היתרה בהתאם לשער הדולר היציג הגבוה ביותר שהיה בתקופת הפיגור. התובעים טוענים כי הכוונה רק לתקופה של 14 ימים ואין אפשרות לפגר מעבר לכך.

6.         עוד נטען, כי לאחר הגשת התביעה שילמה הנתבעת 3  130,000 ש"ח נוספים ובתאריך 4.10.97 שולמה היתרה (אם כי יש לתובעים השגות על התחשיב).

            התובעים מפרטים תשלומים שונים וחובות שונים, כמו כן טוענים כי התחשיב של המומחה דורש תיקונים מסוימים.

התובעים מכחישים שהנכס נמסר עם ליקויים בשווי 20,000 ש"ח.

טענות הנתבעים

7.         הנתבעים, ע"י עו"ד א. בכר, טוענים כי סכום העסקה לגבי נתבע 1, איתן ארזי, עמד על  כ - 400,000$.

טענתם היא כי אכן חלק קטן יחסית של התמורה שולם באיחור מסוים עקב צורך בבירור החשבון וזאת בהסכמת המוכרים.

8.         עוד נטען כי בפרוטוקול מיום 20.1.97 הסדירו הצדדים את נושא האיחור בתשלום ונטען כי הפרוטוקול מכיל את כל טענות הצדדים. הפרוטוקול הפך לחלק מההסכם וכן עקב מורכבות העסקה נערכה חליפת מכתבים במרץ 1997 בין עורכי הדין כדי לברר את הסכום הסופי שנותר ואכן באותו חודש שולם סך של 27,062$ ובסך הכל עד לחודש הנ"ל שולמו 400,512$ כולל ריבית פיגורים בסך 512$.

9.         בסעיף 3.6 בסיכומיו, מאשר ב"כ הנתבעים כי את הסך של 38,000$ שילמה הנתבעת 3, גב' אורית צדקה, באיחור וצרפה ריבית בסך 378$.

נטען כי גם המומחה מטעם בית המשפט אישר זאת.

10.       באשר לנתבע 2, מר אפרים צדקה, היה אמור לשלם על פי ההסכם 370,000$. שולמו תשלומים שונים עד פברואר 1997, וזאת עקב התחשבנות ועוד לפני הגשת התביעה ובסופו של דבר שילם ביתר, לפי הנטען, כ - 2,000$.

11.       באשר לנתבע 4, מר ישראל כהן, היה אמור לשלם 370,000$ ושילם, לפי הטענה, סך הכל 380,752$.

12.       עוד נטען כי ב - 25.10.96 היה הנתבע 4 חייב 2,872$, אולם הנתבעים שילמו סכומים משמעותיים לעיריית רמת גן 6,983$ במקום התובעים, וכן 100$ לחברת החשמל.