פסק-דין בתיק א 37170/06

1.         בפניי תביעה לתשלום סך של 200,000 ש"ח שעילתה בשני חוזי שכירות שנכרתו בין התובעים לבין הנתבעים 1- 3 ביום 8.7.2004.

2.         התובעים 1 ו- 2, בני זוג, הם הבעלים של מבנה בן קומה אחת ברח' אמיל זולא 17 בפתח תקוה. התובע 3, בנם של התובעים 1 ו- 2, הוא הבעלים של מבנה סמוך, ברח' אמיל זולא 15.

3.         הנתבעים 1- 3 ( להלן ביחד: "השוכרים") ביקשו להקים ולנהל מכון לגמילה מסמים, ולשם כך שכרו את שני המבנים מאת התובעים, לפי שני חוזי שכירות מיום 8.7.2004 ( להלן: "החוזים").

            הנתבעים 4 ו- 5 ערבו לחיובי השוכרים לפי חוזי השכירות.

4.         תקופת השכירות הועמדה על שנה אחת, החל מיום 11.7.2004 וכלה ביום 10.7.2005. דמי השכירות הועמדו על סך השווה ל- 875 דולר לחודש, לכל מבנה. נקבע כי בגין כל יום של איחור בפינוי המושכר עם תום השכירות, ישלמו השוכרים סך של 100 דולר.

5.         ביום 28.2.2005 החליטו השוכרים לפרק את השותפות ביניהם באופן שהנתבעת 1, ד"ר רקפת רודריגז ( להלן: רודריגז") והנתבע 2, אבנר כבל ( להלן: "כבל"), ישוחררו מחוזה השכירות ואילו הנתבע 3, בנימין יחזקאל ( להלן: "יחזקאל") יהפוך להיות השוכר היחיד ובעל המכון.

6.         התובעים לא ידעו על החלטת השוכרים ולא נתנו הסכמתם לשחרורם של רודריגז וכבל מהחוזים.

7.         ביום 13.4.2005 הודיעו רודריגז וכבל לתובעים כי השותפות בין השוכרים פורקה וכי החל מיום 28.2.2005 רואים עצמם השניים משוחררים מכל התחייבות לפי החוזים.

8.         ביום 10.5.2005 הודיעו התובעים, באמצעות בא כוחם, כי כל עוד לא יתנו הסכמתם בכתב, החוזים עומדים בעינם ומחייבים את רודריגז וכבל. במכתב נוסף מאותו יום, התרו התובעים בנתבעים בגין אי תשלום דמי השכירות.

9.         במכתב מיום 30.5.2005 הודיעו התובעים לשוכרים על ביטול החוזים מחמת הפרתם, בעקבות פיגור של חודשיים בתשלום דמי השכירות. השוכרים נדרשו לפנות את המושכר תוך 30 יום.

10.        ביום 6.7.2005 מסר כבל לתובעים את מפתחות המושכר, והודיע כי המושכר פנוי מכל אדם. דא עקא, בפועל נותרו אנשים בנכס עד ליום 1.11.2005.

11.        התובעים טוענים כי השוכרים חייבים להם דמי שכירות בגין עשרה חודשים, הואיל ובמשך שנת השכירות שילמו דמי שכירות עבור חודשיים בלבד. אמנם, לפי החוזים הוסכם כי התובעים ישתתפו בעלות השיפוצים במבנים בסכום השווה ל- 5,250 דולר, שווה ערך לשישה חודשי שכירות, אך התובעים טוענים כי הדבר הותנה בעריכת שיפוץ יסודי על ידי השוכרים, ומשלא בוצע שיפוץ כאמור, בטלה גם השתתפותם של התובעים בעלות השיפוץ, כך שעל השוכרים לשלם את מלוא דמי השכירות גם בגין ששת החודשים הראשונים.

12.        התובעים טוענים כי השוכרים לא שילמו חובות ארנונה, חשמל וטלפון.

13.        התובעים טוענים כי השוכרים גרמו נזקים רבים למושכר. דלתות וחלונות נעקרו, קווי חשמל נותקו, חרסינות קולפו מהקירות ועוד. על פי חוות דעת שמאית מטעמם, עלות תיקון הנכס הינה 105,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

14.        התובעים דורשים תשלום פיצויים כדלקמן:

(א)        סך של 78,750 ש"ח בגין דמי שכירות עבור 10 חודשים.

(ב)        סך של 108,000 ש"ח כפיצוי מוסכם בגין ארבעה חודשי איחור בפינוי המושכר.

(ג)         סך של 122,000 ש"ח בגין נזקים שנגרמו למבנים.

(ד)        סך של 12,000 ש"ח בגין חובות ארנונה, חשמל וטלפון.