פסק-דין בתיק א 37101/05

(על פי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט)

1.         התובעת טוענת כי כאשר רכבה אותת ועצר על מנת לחנות ברוורס מימין לדרך, במקביל למדרכה, רכב הנתבע, שנסע מאחור, צפר לעבר רכב התובעת, תוך שנהגו צועק ולאחר זמן מה עקף רכב הנתבע את רכב התובעת משמאל ומיד פנה ימינה לחניון תוך שפוגע ברכב התובעת בחלקו השמאלי קדמי, וגורם לו נזק.

            רכב התובעת נסע אחרי רכב הנתבע ונכנס בעקבותיו לחניון וזאת על מנת לקחת פרטיו, כאשר לפתע נסע רכב הנתבע לאחור ופגע בשנית ברכב התובעת, בחזיתו, תוך שגרם לו נזק. הנתבע עזב את הרכב בחניון וברח מהמקום ללא החלפת פרטים.

נהגת רכב התובעת העידה בפניי וטענה כי הוגשה על ידה תלונה במשטרה, במהלכה מסרה את מספר רכב הנתבע וקיבלה את פרטי בעל הרכב.

2.         הנתבע טוען כי רכבו התקדם לכניסה לחניון ונחסם על ידי רכב התובעת, אשר עצר באמצע הכביש, ללא אורות ו / או איתות המסמנים את סיבת עצירתו. הנתבע צפר קלות ומשלא היתה התייחסות, עקף את רכב התובעת משמאל, ומיד פנה ימינה על מנת להכנס לחניון סמוך. הנתבע טוען כי לא הבחין ו / או הרגיש בפגיעה כלשהי ברכב התובעת והתקדם אל מחסום הכניסה לחניון.

            רכב הנתבע המשיך בנסיעה לתוך החניון ונכנס למקום חניה פנוי מימינו, ואולם בשל הזווית, לא צלחה החניה ורכב הנתבע יצא מהחניה בנסיעה לאחור, על מנת להכנס אליה ברוורס. כל אותה העת לא הבחין ברכב כלשהו מאחוריו. כשהחל בנסיעה לאחור - התרחשה הפגיעה ברכב התובעת. הנתבע טוען כי הופתע לגלות רכב ש"נדחף" אחריו, שעה שברור כי הוא מתכוון להכנס למקום חניה ברוורס.

            הנתבע טוען כי במועד הרלוונטי לתביעה היה מבוטח בביטוח אחריות כלפי צד שלישי אצל צד ג' (ביטוח ישיר איי.די. איי בע"מ).

3.         צד ג', מבטחת רכב הנתבע, טוענת כי הנתבע לא מסר הודעה ופרטים על התאונה לאחר ובסמוך להתרחשותה ו / או מסר פרטים כוזבים אודות נסיבותיה.

כן טוענת צד  ג', כי ברכב הנתבע נהג אדם שגילו מתחת לגיל 24 שנים, או אדם בעל רישיון נהיגה שהתקבל פחות משנה לפני אירוע התאונה, ואשר נהיגתו אינה מכוסה על פי תנאי הפוליסה.

צד ג' טוענת עוד, כי עם קבלת דרישת השיפוי מצד התובעת, פנתה לנתבע על מנת לקבל התייחסותו לעניין וכי האחרון השיב כי אין לו קשר או מעורבות לתאונה הנטענת.

רק לאחר מספר פניות, מסר הנתבע את  גירסתו לתאונה, בה הודה כי עקף את רכב התובעת ותוך פניה ימינה, לחניון, התחכך רכבו בדופן השמאלי של רכב התובעת. לאחר מכן, נסע קדימה, כאשר רכב התובעת "דולק" אחריו ומשלא מצא חניה, נסע הנתבע לאחור ופגע בחזית רכב התובעת.

צד ג' טוענת כי על פי המידע בידיה, לרכב התובעת לא נגרם כל נזק.

4.         ב"כ הצדדים הסכימו ביום 25.9.06 כי התיק יוכרע לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט.

5.         למעשה עניין לנו בשתי מחלוקות:

המחלקות הראשונה הינה בשאלת האחריות לתאונות ולפגיעות ברכב התובעת.

המחלוקת השניה הינה בין הנתבע לצד ג', בשאלת הכיסוי הביטוחי.

א.         באשר למחלוקת בשאלת האחריות:

לאחר איזון ושיקלול כלל חומר הראיות, לרבות התרשמותי מעדויות הנהגים, כאשר מצאתי את עדות הנהגת ברכב התובעת עדות אמינה, סדורה ורצופה גם אל מול הודעות קודמות שמסרה בסמוך לאחר האירוע; משגירסתה של התובעת קיבלה חיזוק בגירסת הנתבע, אשר אישר כי עקף את רכב התובעת לאחר שצפר לו ארוכות, כי הבחין ברכב הנוסע אחריו עוד כשעמד בבדיקה הביטחונית בטרם הכניסה לחניון, כי אכן היתה "התחככות" בין כליי הרכב בטרם הכניסה לחניון והתנגשות בין כליי הרכב, מיד ובסמוך לאחר שרכב הנתבע נסע לאחור, בחניון, מבלי שהסתכל לאחור ובחן אם הדרך פנויה - מצאתי כי התובעת עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח תביעתה.

לא מצאתי בנסיבות העניין כל רשלנות תורמת מצד הנהגת ברכב התובעת.