פסק-דין בתיק א 37021/01

1. לפנינו תביעת פיצויים בגין נזקי גוף על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים,             התשל"ה- 1975.

2. התובע יליד 13.03.56, מובטל, מחוסר השכלה בסיסית, נפגע ביום 1.6.99 בתאונת דרכים ע"י אוטובוס, בהיותו רוכב על אופניים.              

3.   בעקבות התאונה פנה התובע לקבלת טיפול בבית החולים "איכילוב" שם נבדק ואובחן כסובל מחבלות בגב התחתון ובקרסול שמאל. לאחר קבלת טיפול ראשוני שוחרר התובע לביתו עוד באותו היום תוך המלצה  להמשך מעקב רפואי בקופ"ח. בהמשך התלונן התובע על החמרה בכאבים וסחרחורות וטופל בשנית בבית החולים "איכילוב".

כמו כן התלונן התובע על החמרה במצבו הנפשי בעקבות התאונה, החמרה שבאה           לידי ביטוי בתופעות של דכאון, אי שקט, ירידה בזכרון וריכוז וכן תופעות נפשיות           נוספות.

4.   הצדדים הסכימו על מינויו של ד"ר משה דרור כמומחה רפואי מוסכם בתחום האורטופדי. כמו כן מונה ד"ר פישר כמומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי.

 ד"ר דרור לא מצא בבדיקתו את התובע ובצילומי הרנטגן שהומצאו לו כל ממצא אובייקטיבי המצדיק מתן נכות לתובע, וקבע בחוות דעתו כי לתובע לא נותרה נכות צמיתה במישור האורטופדי בעקבות התאונה .

ד"ר פישר המומחה בתחום הפסיכיאטרי מציין בחוות דעתו כי מדובר בתובע שאובחן עוד בטרם התאונה כסובל ממחלת נפש מסוג סכיזופרניה, שאושפז בעבר בבית חולים פסיכיאטרי, בשל התפרצויות זעם והתנהגות אלימה. במשך שנים, עובר לתאונה, היה תפקודו של התובע ירוד, עם יוזמה ורציה ירודים, כולל הזנחה עצמית. התובע היה מעורב בתקיפות גופניות, בהם נחבל גם בראש ואף איבד הכרתו. ד"ר פישר קבע כי למעשה כי לא חל שינוי בתפקודו הירוד ממילא של התובע, ותופעות רבות עליהן התלונן, כגון: עשיית צרכים במכנסיים, הסתגרות בבית, הצורך בהאכלתו, אינן קשורות כלל לתאונה.  מסקנתו של ד"ר פישר הינה כי לתובע נגרמה נכות נפשית זמנית בשיעור 5% למשך 6 חודשים, בשל תסמונת פוסט טראומתית,  על פי תקנה 34 א'-ב' לתקנות הביטוח הלאומי.

5. ב"כ התובע חולק בסיכומיו על מסקנתו של ד"ר פישר. לטענתו טעה ד"ר פישר בהערכת  נכותו של התובע כתוצאה מהתאונה זאת מאחר והתובע סובל מתופעות שלא היו קיימות עובר לתאונה כגון: אין אונות, אלימות כלפי אשתו, חוסר שליטה על צרכיו, ירידה בתאבון וחוסר יכולת לאכול לבד. תופעות אלו לטענת ב"כ התובע מלמדות על החמרה במצבו הנפשי ומצדיקות קביעת נכות צמיתה.

           מנגד טוענת ב"כ הנתבעות כי כל התופעות עליהן מצביע ד"ר פישר, היו קיימות עובר לתאונה, כעולה מדוחו"ת הועדות הרפואיות של המל"ל, במסגרת נכות כללית, שקבעו כי התובע מוזנח בצורה קשה, וסובל מליקוי פסיכוטי ניכר. ובאשר לתופעת האלימות כנגד אשתו, זו החלה עובר ללידת ילדם הראשון, לפני התאונה.

6. כידוע, פסיקת הנכות הרפואית, לעולם מסורה בידי בית המשפט. בית המשפט ולא המומחה הרפואי, הוא הפוסק האחרון גם בשאלות הרפואיות שנמסרו לחוות                         דעתו של המומחה, ובית המשפט רשאי לקבל אותה או לדחותה, כולה או חלקה,           כשהוא מוצא זאת לנכון (ראה : ע"א 2160/90 רז נ' פרידה לאץ ו"הסנה", פ"ד מ"ז           (5) 170).

לא שוכנעתי כי יש מקום בעניינינו לסטות ממסקנתו של ד"ר פישר בדבר העדר נכות צמיתה המתייחסת לתאונה, וזאת בהתחשב בעברו הרפואי של התובע הכולל אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי, עוד בהיותו ילד טרם עלייתו ארצה, ואשפוז בבתי חולים פסיכיאטריים בארץ וכן תיעוד רב של מצבים פסיכוטיים במסגרת הטיפול במרפאה לבריאות הנפש, תיעוד הכולל בין היתר תלונות על מצב רוח ירוד, חוסר תאבון וטיפולים תרופתיים נגד דיכאון, גילוי אלימות מצידו כלפי אשתו עובר לתאונה.

אשר על כן הנני קובעת כי התאונה גרמה לתובע להחמרה זמנית בלבד במצבו שיעור של  5% לתקופה של 6 חודשים בלבד.                                                                                        

   7 .      פסיקת הפיצויים   

            התובע עותר לפסוק לו פיצוי בגין כאב וסבל, הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד, עזרת הזולת בעבר ובעתיד וכן החזר הוצאות נסיעות לטיפולים רפואיים.

            הנתבעת, אשר נשאה בעלות שכר טרחתם של שני המומחים שמונו סבורה כי אין לפסוק לתובע כל פיצוי שכן נזקיו נבלעים בתשלום שכר טרחת המומחים אותם יש לנכות לטענתה, מן הפיצוי המגיע לתובע.

8.         נזק בלתי ממוני

בנסיבות המתוארות לעיל ובהתחשב בנכות הזמנית שקבע ד"ר פישר, בשיעור של 5% למשך 6 חודשים, הנני  פוסקת לתובע פיצוי עבור כאב וסבל בסך של 8,000 ש"ח.

9.         עזרת הזולת, הוצאות נסיעה והוצאות רפואיות

מצבו הגופני של התובע לא הצריך עזרת הזולת. באשר לתופעות האחרות, עליהן הצביע ב"כ התובע, ואשר בגינן הוא נזקק לעזרת הזולת (האכלה, נקיון והגיינה אישית), מקורן במצבו הנפשי של התובע עובר לתאונה וללא קשר עמה, כפי שקבע ד"ר פישר בחוות דעתו. אשר על כן, אינני סבורה כי יש מקום לפסיקת פיצוי לתובע בגין עזרת הזולת לעבר או לעתיד.

באשר להוצאות לטיפולים רפואיים ולנסיעות לקבלת טיפול רפואי, התובע הציג קבלה על סך 600 ש"ח בגין התייעצות עם פרופ' שקד, נוירוכירורג וכן מרשמי תרופות להן נזקק לטענתו בעקבות התאונה.