פסק-דין בתיק א 36738/04

פסק דין בהודעה לצד השלישי

חברת הביטוח הראל (להלן - התובעת או חברת הביטוח) הגישה נגד בן ציון אלפרוביץ (להלן - הנתבע או אלפרוביץ) כתב תביעה בסדר דין מקוצר על סך 32,463 ש"ח בגין אי תשלום דמי השתתפות עצמית, על פי פוליסות ביטוח אחריות מקצועית. ביום 14/7/2004 ניתן פסק דין חלקי, לפיו ישלם הנתבע לתובעת סך של 7,871 ש"ח וניתנה לנתבע רשות להתגונן ורשות לשלוח הודעה לצד שלישי, שפי - סוכנות ביטוח לענפי ההנדסה והאדריכלות בע"מ (להלן - שפי). ביום 20/1/2005, ניתן פסק דין לטובת התובעת על מלוא סכום התביעה וביצועו עוכב עד למתן פסק דין זה.

הדיון דנן יעסוק במערכת היחסים החוזית בין הנתבע לבין שפי.

הנתבע, אדריכל במקצועו, היה מבוטח בביטוח אחריות מקצועית אצל התובעת באמצעות שפי, החל מיום 1/8/1987 ועד ליום 31/7/2002. בהתאם לאמור בסעיף ההשתתפות העצמית בפוליסת הביטוח (להלן - הפוליסה) כפופה הפוליסה להשתתפות עצמית של המבוטח בסך 2,000 $ בכל תביעה של אחריות מקצועית. בשנת 2001, עלה סכום ההשתתפות העצמית לסך של 3,000$.

המחלוקת בין אלפרוביץ לבין שפי עניינה בשאלה, האם זכאי אלפרוביץ להשבת דמי ההשתתפות העצמית משפי בגין שלוש תביעות שהוגשו נגדו:

1.         ת.א. 4722/99 קאשי נ' שו"פ (להלן - תביעת קאשי) - התביעה הוגשה בשנת 2000. לאלפרוביץ ניתן כיסוי ביטוחי על פי הפוליסה, שמיום 1/8/1999 ועד 31/7/2000, והחיוב בהשתתפות עצמית על פי פוליסה זו הוא 2,000 $.

2.         ת.א. 906/00 דיירי הר יונה נ' ריג'י (להלן - תביעת הר יונה) התביעה הוגשה בשנת 2001 . לאלפרוביץ ניתן כיסוי ביטוחי על פי הפוליסה, שמיום 1/8/2000 ועד 31/7/2001, והחיוב בהשתתפות עצמית על פי פוליסה זו הוא 2,000 $.

3.         ת.א 4059/01 בקר מיכאל ואח' נ' שו"פ (להלן - תביעת בקר) התביעה הוגשה בשנת 2001. לאלפרוביץ ניתן כיסוי ביטוחי על פי הפוליסה, שמיום 1/8/2001 ועד 31/7/2002, והחיוב בהשתתפות עצמית על פי פוליסה זו הוא 3,000 $.

טענות אלפרוביץ

לטענת אלפרוביץ, שפי התחייבה להחזיר לו את דמי ההשתתפות העצמית, אולם משפנה אליה, סירבה לעשות כן. מדי שנה, בטרם אישר את חוזה הביטוח עם התובעת, ניהל משא ומתן מול שפי על תנאי חוזה הביטוח ובסופו קיבל משפי מכתב התחייבות לפיו, יקבל החזר השתתפות עצמית בגין תביעות שיוגשו נגדו (להלן - מכתב ההתחייבות). בהתבסס על מכתב ההתחייבות התקשר באמצעות שפי בחוזי ביטוח עם התובעת. בהתאם לכך מחויבת שפי להחזיר לו דמי השתתפות עצמית בסך 4,000$ בגין תביעות קאשי והר יונה ו-1,250$ בגין תביעת בקר.

עוד טוען אלפרוביץ, כי שפי בחרה להתנער מהתחייבותה במכתבי ההתחייבות בטענה ערטילאית, שאין לה כל זכר במכתבי ההתחייבות. לטענתו, המועד הקובע לעניין החזר ההשתתפות העצמית הוא מועד הגשת התביעות נגדו, ומאחר ובשנים 2000 ו- 2001, היתה הפוליסה בתוקף, חייבת שפי בהחזר ההשתתפות העצמית. החזר ההשתתפות העצמית היה שיקול מהותי עת בחר לעשות את פוליסת הביטוח באמצעות שפי ולכן חזרתה מההתחייבות, באמצעות תנאי שאין לו זכר במכתב ההתחייבות, היא חסרת תום לב ואילו היה מודע לו לא היה מתקשר עם התובעת.

טענות שפי

לטענת שפי, העניקה בשנים 1997-2001 למבוטחים באמצעותה ובכלל זה לאלפרוביץ, הטבה ללא תמורה של החזר השתתפות עצמית, שהמבוטחים יידרשו לשלם לחברה הביטוח בתקופת ההטבה. גובה ההטבה בשנים 1997-2000 היה סך של 2,000 $ ובשנת 2001 הופחת לסך של 1,250 $.

אלפרוביץ לא קיבל את ההטבה באופן ייחודי לאחר משא ומתן עם שפי כטענתו, אלא נהנה מהטבה שהושגה עבור כל המבוטחים. ההטבה לא היתה חלק מהתנאים לחידוש הביטוח הכתובים בהצעת הביטוח, אלא מעבר להתחייבויות הרגילות, ועל מנת לתת אותה למבוטחים רכשה שפי פוליסה פקדונית, שבאמצעותה שולם ההחזר. התנאים לקבלת ההחזר היו - שדרישת חברת הביטוח לתשלום תיעשה בתקופת ההטבה ושהמבוטח יהיה מבוטח באמצעות שפי במועד הדרישה. מאחר ושפי הוא ארגון שלא למטרות רווח, שהוקם על מנת להשיג לחבריו פוליסות אחריות מקצועית שיתאימו לצרכים המיוחדים של בעלי מקצועות אלה, האפשרות למתן ההטבה נבדקה כל שנה מחדש ובשנת 2002 בוטלה לחלוטין. תיקי התביעה בתביעת קאשי, הר יונה ובקר הסתיימו בשנת 2003, אז נדרש אלפרוביץ על ידי חברת הביטוח לשלם את ההשתתפות העצמית. במועד זה פקעה זה מכבר תקופת ההטבה ואלפרוביץ אף לא היה מבוטח באותה שנה באמצעות שפי ולכן נדחתה דרישתו להחזר השתתפות עצמית. אלפרוביץ היה מודע לכך, שההטבה מוגבלת בזמן מאחר ותקופת ההטבה צוינה במפורש בכל הפרסומים והמכתבים שנשלחו למבוטחים באמצעות שפי. כמו כן ידע והבין את טיבה של ההטבה, שניתנה גם בגין תביעות שהוגשו נגד המבוטח בתקופות ביטוח שקדמו לתקופת ההטבה ובלבד שדרישת תשלום ההשתתפות העצמית על ידי חברת הביטוח היתה בתקופת ההטבה. ראיה לכך שידע והבין זאת הן התביעות, שהוגשו נגדו בשנים 1992 ו- 1996 (תביעת מוצפי ותביעת שטרית), שבגינן קיבל החזר השתתפות עצמית בסך 1,500$, אף שמועד האירוע הביטוחי היה בטרם החלה תקופת ההטבה, זאת מאחר ודרישת התשלום של חברת הביטוח היתה בשנת 1999, במסגרת תקופת ההטבה. ההטבה לא היתה שיקול בהחלטתו לחידוש הביטוח באמצעות שפי מאחר והיה מבוטח באמצעותה שנים רבות לפני תחילת מתן ההטבה ומדי שנה אישר את הפוליסה אף בטרם קיבל את מכתב ההתחייבות, שכן שפי נהגה לשלוח למבוטחים באמצעותה את מכתב ההתחייבות רק לאחר חידוש הפוליסות ובו מסרה להם על כל השיפורים הנוספים שהושגו עבורם.

לחלופין, אם תתקבל טענת הנתבע, יש לקזז את הסכומים ששולמו לו בעבר כהחזר השתתפות עצמית בשתי התביעות שקדמו לתקופת ההטבה.

דיון