פסק-דין בתיק א 36721/03

רקע:

1.       התובע, יליד 1949, עותר בתביעתו לחייב את הנתבעות לפצותו בגין נזקי גוף אשר נגרמו לו לטענתו, וזאת על-פי הוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: " החוק"). הנתבעת 1 היא אשתו של התובע אשר נהגה ברכב אשר היה מבוטח, במועד האירוע, על-ידי הנתבעות 2-3 (להלן וביחד: " הנתבעות").

2.       התובע, בכתב תביעתו, טוען כי נפגע בתאונת דרכים ביום 19.6.01, עת נסע ברכב בו נהגה אשתו, ברח' התקומה פינת רח' ישראל גלילי בראשון לציון (להלן: " התאונה"). כתוצאה מהפגיעה כאמור, איבד התובע לטענתו את הכרה ונגרמו לו פגיעות בראש, באף, בארובת העין, בצלע ובלסת.

3.       הנתבעות, בכתב הגנתן, מכחישות את עצם קרות התאונה וטוענות להיעדרו של כל קשר סיבתי בין אירוע התאונה נשוא כתב התביעה לבין הנזקים הנטענים והמוכחשים אף הם.

כאן המקום לציין כי כבר בדיונים המוקדמים, טענו הנתבעות 2-3 כי הנתבעת 1 הוגבלה לשימוש ברכב אוטומטי בלבד עם הגה כוח, ועל כן ביקשו אישור כי הרכב שנהגה בו הנתבעת 1 בזמן התאונה אומנם כלל מרכיבים אלו (פרוטוקול דיון מיום 18.5.05).

4.       לתובע מונו שני מומחים רפואיים מטעם בית המשפט.

ד"ר טאובר אשר מונה כמומחה רפואי בתחום האורטופדיה, קבע כי לתובע נותרו 5% נכות צמיתה בגין מגבלות בתנועת כתף שמאל.

ד"ר ברק אשר מונה כמומחה רפואי בתחום פה ולסת, קבע כי לתובע נותרו 5% נכות צמיתה בגין הפרעה תחושתית באזור הלחי האף והשפה.

5.       יריעת המחלוקת נבחנת על-פי האמור בכתבי הטענות והיא משתרעת על שאלת החבות ועל שיעור הנזק.

6.       לעניין החבות, הרי ששתי שאלות עיקריות עומדות במרכז המחלוקת - הראשונה, האם הנתבעת 1 נהגה ברכבה במועד התאונה כשהיא מודעת למגבלה הקשורה בנהיגה ושחלה עליה באותו מועד, והשניה - במידה והנתבעת 1 אכן היתה מודעת לאותה מגבלה אולם היא נהגה באופן שלא תאם את המגבלה כאמור, האם במקרה זה נשללת זכאותו של התובע לאור הוראות סעיף 7 לחוק.

עיקרי העובדות שהוכחו כדבעי:

7.       ביום 19.6.01 בשעות הערב, נהגה הנתבעת 1 ברכבה מסוג פיג'ו בעל מס' רישוי 87-761-89, כשברכב היו אותה עת, התובע - בעלה, וביתם. הנתבעת 1 נהגה ברכב רגיל ללא הגה כוח. עת הגיע רכבה של הנתבעת 1 לצומת הרחובות התקומה וישראל גלילי  בראשון לציון, נפגע הרכב בתאונה. כתוצאה מהפגיעה, התובע נפגע איבד את הכרתו, נחבל בגופו ופונה לבית החולים שיבא בתל השומר.

הראיות מטעם הצדדים:

8.       ראיות מטעם התובע - תצהיר התובע עצמו, תצהירה של גב' דבורה מן, אשתו של התובע ונהגת הרכב (והנתבעת 1), תצהירה של גב' הילה מן, בתו של התובע ותצהיריהם של מר יואל בסטיקר ושל מר צדוק עמי, חבריו לעבודה של התובע.

ראיות מטעם הנתבעות - מסמכי המכון לבטיחות בדרכים אשר הוגשו כראיה בבחינת ראיה מוסדית וכן מסמכי תשובה ממשרד הרישוי אשר הוגשו כראיות בבחינת תעודות עובד ציבור.

כן הגישו הצדדים מסמכים ותע"צ (במצורף לתצהירים ובתיק מוצגים).

עיקרי טענות הצדדים בסיכומיהם:

9.       התובע טוען כי נפגע באירוע מיום 19.6.01 בתאונת דרכים, עת היה הנוסע ברכב שהיה נהוג על-ידי הנתבעת 1.

התובע טוען כי מדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק, ומכאן שמדובר בחבות מלאה מצד הנתבעים לפצות אותו בגין נזקיו.