פסק-דין בתיק א 3662/02

תחילתו של הסכסוך, ולו באופן לכאורי, ביום 14/2/02, עת פעל מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "המינהל") לרסס מן האוויר שטח של 186 דונם, שהיו זרועים בשעורה ואשר זריעתם נעשתה ע"י איברהים אבו נאדי (להלן: "אבו נאדי"), במהלך סתיו 2001.

אין חולק כי כתוצאה מריסוס זה התייבשה הקמה ויבול הגרעינים אבד לחלוטין.

בעקבות פעולת הריסוס הגיש אבו נאדי תביעה זו, שבה ביקש לחייב המינהל בתשלום פיצויים בסך של 100,000 ש"ח, כאשר לטענת אבו נאדי היבול שהושמד שוויו נאמד בכ- 70,000 ש"ח ובנוסף ביקש פיצוי בגין הנזק הלא ממוני, בסך של 30,000 ש"ח.

המינהל במסגרת התגוננותו בפני תובענה זו, אף הגיש תביעה שכנגד, שבה עתר, בין היתר, לחיוב אבו נאדי לסלק ידו מהמקרקעין ואף לאסור עליו לשוב ולתפוס בהם חזקה.

מתביעת המינהל עולה כי לטעמו, אבו נאדי הינו בגדר פולש למקרקעין, המצויים באזור שטח אש צה"לי 526, הרשומים בלשכת רשום המקרקעין והידועים כגוש 100013 חלקות 1  - 6 (להלן:"המקרקעין").

נטען גם כי השטח שאליו פלש אבו נאדי גודלו כ- 460 דונם, כאשר השטח שרוסס, שגודלו 186 דונם, נמנה על שטח הפלישה.

עוד בראשיתו של ההליך הודה ב"כ המינהל, כי המינהל אינו טוען לבעלות במקרקעין, אלא להיותו בעל זכויות החזקה במקרקעין אלו.

על פי חוק נכסי המדינה, תשכ"א-1951, כלל מקרקעי המדינה ירשמו כמקרקעיה (סעיפים 2 ו- 3 לחוק).

הוראה דומה מצויה בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל, כאשר חוק מינהל מקרקעי ישראל, תש"ך 1960, קובע כי מקרקעי המדינה ינוהלו ע"י מינהל מקרקעי ישראל.

אמנם המדובר במקרקעין שטרם עברו הסדר והזכויות בהם אינן רשומות בלשכת רשום המקרקעין ואולם, על פי סעיף 22 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין (נ"ח) תשכ"ט - 1969 (להלן: פקו' ההסדר), "זכויות המדינה במקרקעין יחקרו ויוסדרו, בין אם נתבעו רשמית ובין אם לאו, וכל זכות במקרקעין שלא הוכחה בתביעתו של אחר, תירשם על שם המדינה".

דווקא מכתבי הטענות של המינהל, התברר כי אבו נאדי הגיש תביעה לפקיד הסדר מקרקעין לגבי המקרקעין נשוא התובענה, אלא שתביעתו טרם נדונה ובמקרה כאמור, מורה פק' ההסדר, כי כל עוד לא נדונה התביעה בפני פקיד ההסדר ולא אושרה על ידו, הטוען לזכות טרם רכש זכויות  במקרקעין אלו.

אבו נאדי מודה כי תביעתו טרם נדונה על ידי פקיד ההסדר, כך שבוודאי הוא אינו יכול לטעון לזכויות במקרקעין, בוודאי שלא מכח תזכיר התביעה, שהוגש על ידו לפקיד ההסדר.

למעלה מהדרוש אציין, כי הכרעה בשאלת הבעלות תיעשה על פי הקבוע בסעיף 52 לפקודת ההסדר הקובע:

"אם שוכנע פקיד ההסדר שפלוני מחזיק מקרקעין החזקה שתקופתה ותנאיה יש בהם למנוע כל תובענה לקבלתם, ואין שום אדם רשום בעת ההסדר כבעל המקרקעין - ירשום את המחזיק בלוח הזכויות כבעל המקרקעין".

ובהתאם אף להוראת סעיף 53 לפק' ההסדר המורה כי "במידה ותוגש התנגדות או תביעה נוגדת בעניין האמור, יעביר פקיד ההסדר את העניין לבית המשפט, ובית המשפט רשאי לצוות על רישום המחזיק כבעל המקרקעין אם  ימצא לנכון".

מאחר ועל פי סעיף 1 לפק' ההסדר "בית המשפט" הינו בית המשפט המחוזי, כי אז ברור וברי שבית משפט זה שבפניו מתבררת התביעה והתביעה שכנגד, מנוע מלהכריע בשאלת הבעלות, שכן סמכות זו נתונה לפקיד ההסדר ובהתאמה לבימ"ש המחוזי.

יודגש ויוטעם, כי אבו נאדי אינו טוען לקיומו של הסכם עם המינהל שמכוחו הותר לו להחזיק במקרקעין, אלא עיקר טענתו הינה כי מזה עשרות שנים הוא ומשפחתו מחזיקים בקרקע, כאשר חלק מבני המשפחה אף נולדו במקום וכי במהלך תקופת החזקה זו, לא נשמעה מחאה מצד המינהל.

יחד עם זאת, הודה אבו נאדי כי תקופה לא קצרה, ולמעשה במשך מספר שנים התגורר הוא ומשפחתו בנס ציונה, אם כי טרח להוסיף שגם בתקופה שבה התגורר בנס ציונה לא נעזבו ע"י בני משפחתו, המקרקעין הנדונים.

הלכה פסוקה היא, כי לאחר חקיקתו של חוק המקרקעין, התשכ"ט - 1969 (להלן: "חוק המקרקעין"), מצומצמת עד למאוד האפשרות להכיר בזכות במקרקעין הנובעת ממניעות או משתיקתו של המינהל.