פסק-דין בתיק א 36612/04

בפני תביעה שהוגשה כתביעה שטרית במסגרת בקשה לביצוע שטר בהוצל"פ ולאחר שנתנה בה הרשות להתגונן הדיון בה הועבר להליך של סדר דין מהיר.

לטענת התובע השכיר לאדם בשם מחמוד כתנאני  (להלן: "מחמוד") נכס ביפו (להלן:"מחמוד"). משלא שילם מחמוד את שכר הדירה שהתחייב לשלם, איים התובע כי ינקוט כנגדו בהליכים משפטיים. לטענתו, הגיע מוסטפא, בנו של מחמוד, יחד עם הנתבעת, ובקשו להסדיר את החוב בשיקים דחויים. בשיחה עם מוסטפא בנוכחות הנתבעת סוכם שהנתבעת תיתן לתובע שיקיים דחויים בחתימתה לצורך פרעון החוב של מחמוד, אביו של מוסטפא. עוד טוען התובע כי הנתבעת הוציאה בנוכחותו פנקס שיקים מתיקה , רשמה את השיקים וחתמה עליהם ומסרה אותם לתובע וזאת כי למוסטפא לא היה חשבון בבנק ולא יכל למשוך שיקים. לטענתו הזהיר את הנתבעת כי במתן השיקיים היא מחוייבת בתשלום וכי על סמך התחייבותה אינו נוקט בהליכים משפטיים כנגד מחמוד.

מנגד טוענת הנתבעת כי השיקים אשר חתומים לכאורה על ידה הינם שיקים שנגנבו ממנה וזויפו על ידי מי שגנבם. לטענתה עברה התעללות קשה מאת מוסטפא, אשר סיבך אותה בחובות כבדים. עת שהבחינה כי פנקס השיקים שלה אינו בנמצא הודיעה לבנק על ביטולם.   

הנתבעת טוענת כי לא הגיעה לעסקו של התובע וכי הביקור היחיד בעסקו של התובע היה לאחר שנמסר לה מאת מוסטפא עת ששהה בכלא כי הוא גנב את השיקים ונתן לתובע וכי מדובר בשיתוף פעולה על מנת להוציא ממנה כספים. לטענתה מוסטפא הודה כי עשה שימוש בשיקים  ומסר אותם לצדדים שלישים תוך שהוא מזייף את חתימתה. כמו כן פנתה למשטרה ביום 17.6.02 והגישה תלונה על גניבת שיקים וזיופם.

התביעה נוהלה בהליך ל "סדר דין מהיר" ועל כן יהיה פסק דין זה מנומק, ככל הניתן, בתמצית כהוראת תקנה 214 טז' (2) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984, לרבות התיאור המובא לעיל.

דיון:

גרסאות הצדדים שונות הם בתכלית ועל כן  אין לו לדיין אלא את אשר רואות עיניו וליבו נכון עמו נוכח התנהגותם של העדים, נסיבות העניין ואותות האמת המתגלים במשך המשפט ובכלל אלו תצהירים וחקירות נגדיות של העדים דנן.

אומר עתה כי עדותה של הנתבעת עדיפה עלי מעדותו של התובע שכן גרסתו ועדותו מעלה סתירות ותמיהות רבות.

התובע טען בתצהירו כי "בנוכחותי הוציאה הנתבעת פנקס שיקים מתיקה , רשמה את השיקים וחתמה עליהם ומסרה לי אותם" (סעיף 5 לתצהירו) בחקירתו מיום 2/12/2004  עמ' 6 טען " היא באה עם ג'יפ חדש, ירדה ורשמה לי שיקים. רשמה עם העט שלה. לפקודת נשאר פתוח".

ניתן להבחין בעין בלתי מזויינת כי השיקים ת/ 2 ו ת/ 4  מולאו בכתב יד שונה ואף בעט שונה( צבע כחול) לעומת השיקים ת/ 1 ו ת/ 3 אשר מולאו בכתב אחר ובעט  אחר (שחור). ממצא זה סותר את דברי התובע שכן השיקים הוצאו בנוכחותו מתיק הנתבעת ומולאו על ידה בעט שהיה ברשותה. אוסיף, כי הגעתי לכלל מסקנה כי השיקים אף לא מולאו באותו מועד.  עיון בשיקים ת/ 1 ו ת/ 3  (להלן:" השיקים הראשונים")  אשר מולאו בעט שחור ובאותו כתב יד ואשר נטען כי מולאו ע"י הנתבעת נושאים את המספר הסידורי 041 ו 042  (בהתאמה) והשיקים  ת/ 2 ו ת/ 4  (להלן: "השיקים השניים") אשר מולאו באותו כתב יד  בעט כחול ושונים בתכלית מכתב היד על השיקים הראשונים  נושאים את המספר הסידורי 047 ו 048 (בהתאמה). עיננו רואות כי ארבעת השיקים לא ניתנו באותו מעמד ולא מולאו מול התובע  שכן אינם בסדר "רץ" וכי בין השיקים הראשונים לשיקים השניים  הוצאו שיקים נוספים (043,044,045,046) דבר אשר מחזק את המסקנה כי לא נתנו באותו מועד. מסקנה זו אף משתלבת עם כתב היד השונה בין השיקים הראשונים אשר מולאו בעט שחור לשיקים השניים שמולאו בעט כחול.

התובע טען בחקירתו מיום 2/12/04 עמ' 4  כי בנו היה עד לפגישה. בנו לא הגיע להעיד.  בע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו ואח' פ"ד מה (4) 651 בעמוד 658 נקבע " אי הבאתו של עד רלוונטי מעוררת בדרך הטבע את החשד כי יש דברים בגו וכי בעל הדין שנמנע מהבאתו חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה כנגד "

כמו-כן, אי אפשר להתעלם מקו החקירה של ב"כ התובע המלומד בפני כב' הרשמת עפרון אראלה (מתאריך 4.5.2005, עמ' 4 לפרוטוקול)  כשנשאלה הנתבעת:

" ש: אני אומר לך שמוסטפה נתן את השיקים בקשר לשכ"ד.

ת: עכשיו אתה אומר בעצמך שמוסטפה נתן את השיקים ולא אני.."

מקובלים עלי טיעוניו של ב"כ הנתבעת המלומד בסיכומיו כי  יש לתמוהה על כי התובע בחלק גדול מתצהירו מתייחס לאזהרות לכאורה שנתן לנתבעת בפגישתם  (עמ' 17 מיום 2/12/04)  אין  לדברים שחר והם לא מסתדרים עם  הגיונם של הדברים , עם השכל הישר ועם העובדה שהשיקים נכתבו בעט שונה, לא בסדר רץ ובכתב יד שונה.

לאור האמור לעיל אני דוחה את התביעה ומחייב את התובע לשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסך של 2,500 ש"ח + מ.ע.מ.

המזכירות תשלח פסק דין זה בדואר רשום לצדדים.

ניתן היום י' בשבט, תשס"ה (20 בינואר 2005) בהעדר הצדדים.