פסק-דין בתיק א 366/02

1.         המחלוקת בין הצדדים נוגעת לזכויות בגוש 8775 חלקה 74 אשר בבקה אלגרביה (להלן: הנכס ).

מדובר בנכס שהועבר בירושה ל- 4 אחים בני משפחת חמדאן. התובעים רכשו את הזכויות בנכס מאחד האחים, המנוח עבד אלרחים חג' אחמד (להלן:  המנוח עבד ) שהוא אחי אביהם של הנתבעים, יורשי המנוח פריד חג' אחמד (להלן: המנוח פריד ).

לכל אחד מהאחים היו 529/2800 חלקים מהנכס.

2.         התובעים עתרו למתן פסק דין הצהרתי, לפיו עומדות להם זכויותיהם בנכס, הרשום בפועל על שם הנתבעים בחלקים שווים, זאת מכוח הסכם של התובעים עם המנוח עבד אלרחים חג' אחמד, שקיבל, לטענתם, את הזכויות בנכס בהעברה ללא תמורה מאת אחיו, אבי הנתבעים, בייפוי כוח בלתי חוזר; ובהתאמה עתרו התובעים לבטל רישום של הנתבעים בלשכת רישום מקרקעין בנכס.

  רקע כללי והערות נדרשות :

3.         ביום 24/7/83 נערך ונחתם הסכם חלוקה פנימית של הזכויות והנכסים שהוריש הסב המנוח מוחמד חמדאן חג' אחמד, ל-4 בניו: זוהיר חג' אחמד, סמיר חג' אחמד, עבד אלרחים חג' אחמד ( המנוח עבד ) ואבי הנתבעים פריד חג' אחמד ( המנוח פריד ) (להלן: הסכם חלוקת הירושה ). הסכם חלוקת הירושה נחתם על-ידי האחים ואומת על-ידי נוטריון ביום 25/7/83 (מצורף כנספח ב'3 לסיכומי הנתבעים).

על-פי החלוקה שהוסכמה, קיבל המנוח עבד את הזכויות והנכסים שמפורטים ברשימה שסומנה בנספח להסכם כרשימה מס' 1; ואילו המנוח פריד קיבל את הזכויות והנכסים המופיעים ברשימה מס' 3.

בין יתר הנכסים, כללה הרשימה של נכסי המנוח עבד גם את הנכס נשוא המחלוקת.

אבהיר כבר בשלב זה, כי אין חולק כי הנכס על-פי צו הירושה היה שייך למנוח פריד ומכוח הסכם חלוקת הירושה היה אמור הנכס להיות מועבר מהמנוח פריד למנוח עבד.

4.         בהסכם חלוקת הירושה, נערכה חלוקה שוויונית כוללת של הנכסים, שאף לקחה בחשבון קצבה חודשית והבטחת מגורים לאחותם של האחים, אף כי לא קיבלה זכויות בנכסים.

מאחר שמדובר היה בחלוקה חדשה וכוללת, נדרש רישום חלקו של כל אחד מהאחים בנכסים שהתקבלו, שמשמעו שינוי הרישום הקיים, של הנכסים שהיו עד אותו שלב רשומים במשותף, מכוח הירושה, לטובת מי שזכה בהם בהתאם לחלוקה החדשה המוסכמת.

האחים התחייבו לרשום את החלוקה החדשה בלשכת רישום מקרקעין (ראה סע' 1 להסכם חלוקת הירושה). בפועל, לא דווחה ההסכמה האמורה וממילא לא נרשמה החלוקה האמורה, אלא הושאר הרישום המקורי כפי שזה היה קודם להסכם חלוקת הירושה (רישום במושע בכל הנכסים).

5.         בשנת 1991 קיבלו האחים דרישה משלטונות מס רכוש לתשלום המס בגין החלקות שירשו מאביהם. דרישת התשלום הייתה בהתאם לרישום שהיה קיים באותה עת בלשכת רישום מקרקעין (רישום במשותף) ולא לפי החלוקה הפנימית החדשה שהוסכמה ב הסכם חלוקת הירושה.

מאחר שהאח זוהיר לא שילם את חובו למס רכוש, מונה כונס נכסים על כלל זכויותיו בירושה, כפי הרשום באותה עת בלשכת רישום מקרקעין, ורוב חלקו בירושה נמכר.

שלושת האחים האחרים, ביקשו לקיים את שהוסדר בהסכם חלוקת הירושה בינם לבין עצמם, והם הסכימו לבצע את חלוקת הנכסים בדרך של ויתור ללא תמורה, על חלקיהם שרשומים בלשכת רישום מקרקעין, כדי שתהא התאמה בין ה רישום ל הסכם חלוקת הירושה.

כלומר, עובר למועד מכירת חלקו של של זוהיר, עדיין סברו האחים כי ניתן ליישם את הסכם חלוקת הירושה.

6.   בינתיים נוצרו עובדות בשטח. המנוח עבד עוד בשנת 1984/5 בנה, על-פי היתרי הבנייה שקיבל, מבנה מסחרי על הנכס, כאשר היתרי הבנייה נתנו בסמוך לאותו מועד, ובשנת 1985 כבר אוכלס המבנה על ידי בנק הפועלים. לעניין גודל המבנה, יש לציין כי מדובר בשטח של 1200 מ"ר, כאשר חלקו הרשום היה רק 1160 מ"ר. מכאן שחלקו של המנוח עבד, על-פי צו הירושה שנרשם, לא הספיק לצורך בניית המבנה, ובעיקר לצורך קבלת אישורים מתאימים. לכן נדרש להסכמת אחיו, המנוח פריד, שעל חלקו בירושה על-פי צו הירושה, נבנה חלקו של המבנה הנ"ל.

יצוין, שלמרות האמור לעיל, לא הובאו בפני ראיות, לפיהן בכל הליך הוצאת ההיתר, הבנייה והשכרת חלק ממנו לבנק הפועלים, מחה המנוח פריד, כנגד הפעולות האמורות שנעשו בנכס. העדר התנגדות של המנוח פריד באותו שלב סבירה, מאחר שכפי שצוין לעיל, גם בשנת 1991, נכונים היו כל האחים לאכוף את "הסכם חלוקת הירושה". ואולם המנוח פריד, גם במועד מאוחר יותר, לא מחה כנגד העברה זו של הזכויות בנכס ולא התנה החלפת שטחים שבחזקת המנוח עבד, כתנאי שלוב-מקביל.

משביקש המנוח עבד למכור את הנכס על המבנה שבו לצד ג' - התובעים, פנה האחרון למנוח פריד, וזאת ב חודש יוני 1992 לצורך העברת חלקו, ללא תמורה לידי המנוח עבד, כפי שהוסכם בהסכם חלוקת הירושה.