פסק-דין בתיק א 36402/04

מבוא

1.         התובעת, חברה לביטוח המשווקת פוליסות ביטוח באמצעות סוכני ביטוח, הגישה תביעה בסדר דין מקוצר נגד הנתבע, סוכן ביטוח במקצועו, לתשלום סך של 53,925 ש"ח. עילת התביעה הינה חוב בגין מקדמות שהנתבע קיבל מהתובעת על חשבון עמלות שיגיעו לו בגין פוליסות ביטוח חיים שהתחייב למכור. משלא עלה בידי הנתבע לעמוד ביעדי המכירות שהוגדרו בהסכם בין הצדדים, הוא נדרש להשיב את המקדמות ששולמו לו, ומכאן התביעה.

2.         בתחילה ניתן נגד הנתבע פסק דין בהעדר הגנה. הנתבע ביקש את ביטול פסק הדין והפקיד בקופת בית המשפט סך של 20,000 ש"ח. לימים בוטל פסק הדין בהסכמה. הנתבע ביקש רשות להתגונן בשורה ארוכה של טענות. ביום 5.9.2005 ניתנה לו רשות להתגונן, בכפוף להפקדת ערבון נוסף בסך 10,000 ש"ח, בטענה לפיה התובעת הכשילה אותו במעשיה ובמחדליה ומנעה ממנו את היכולת לעמוד ביעדי המכירות שנקבעו בהסכם בין הצדדים. לאחר שהנתבע הפקיד את הערבון הנוסף, התבררה התביעה לגופו של ענין.

3.         ההסכם עליו מבוססת התביעה נכרת ביום 4.4.2002 ( להלן: "ההסכם") ובא לקיצו ביום 31.3.2004. על פי ההסכם התחייב הנתבע למכור פוליסות ביטוח חיים של התובעת כנגד קבלת עמלות. יעד המכירות שנקבע בהסכם היה 300,000 ש"ח. בפועל מכר הנתבע פוליסות בהיקף של 34,000 ש"ח בלבד, קרי, 11.3% מיעד המכירות שנקבע בהסכם. המקדמות ששולמו לנתבע היו אמורות להיות מכוסות מכספי עמלות שוטפות בגין מכירת פוליסות, אלא שבדיעבד התברר כי לא היה בסכומי עמלות אלה כדי לכסות את החוב בגין המקדמות ששולמו לנתבע, ובתום ההתקשרות על פי ההסכם נותר חוב של הנתבע בסך 53,925 ש"ח.

4.         לנוכח העובדה שלא ניתנה לנתבע רשות להגן אלא בטענה לפיה התובעת היא שהכשילה את עמידתו ביעד המכירות שנקבע בהסכם, הרי שטענה זו היא למעשה טענה מסוג הודאה והדחה, ועל כן נטל השכנוע עובר אל שכמו של הנתבע.

דיון

5.         מטעם התובעת העיד יעקב טויטו ( להלן: "טויטו"), מי שמונה מטעם התובעת לשמש כמפקח על פעילותו של הנתבע, בהתאם לאמור בס' 14 להסכם. תפקידו המוגדר של המפקח היה להדריך את הנתבע בפרטי תוכניות הביטוח החדשות. טויטו העיד כי כבר בפגישה הראשונה שקיים עם הנתבע במשרדו ברחובות, הציג הנתבע בפניו אדם בשם שלומי לוי ( להלן: "שלומי"), אשר שימש כשותפו של הנתבע בסוכנות הביטוח. הנתבע אמר לטויטו כי שלומי הוא שינהל את הקשר המקצועי עם התובעת:

" מהיום שפגשתי את מאור [הנתבע- ח.ב.] ושלומי, והיום שפנה אליי המנהל שלי מראש אמר לי האדון מאור יצחק שהוא איש [ביטוח] אלמנטרי ושלומי עובד על התיק והם שותפים ואיתו תעמוד בקשר" (ע' 13 לפרוטוקול).

בהקשר זה יוער כי ב"כ הנתבע בס' 19 לסיכומיו ציטט באופן שגוי את הפרוטוקול, באופן שממנו משתמע כאילו ההנחייה לבוא בדברים עם שלומי היתה של מנהל התובעת, ולא היא. מתוך הפרוטוקול עולה בברור כי ההנחייה לשוחח עם שלומי ניתנה לטויטו על ידי הנתבע בעצמו.

עוד העיד טויטו כי הנתבע אמר לו:

" בפגישה הראשונה אמר זה שלומי, הוא עובד ואני [ביטוח] אלמנטרי ..." (ע' 14 לפרוטוקול).

6.         לדברי טויטו, זה היה המפגש היחיד שהתקיים בינו לבין הנתבע. מכאן ואילך נהג טויטו להגיע למשרדו של הנתבע פעם בשבוע, אך מעולם לא ראה שם את הנתבע אלא תמיד פגש בשלומי, שותפו של הנתבע. גם השיחות הטלפוניות שקיים טויטו נערכו תמיד עם שלומי, ולא עם הנתבע. טויטו נהג להדריך את שלומי במשרדו של הנתבע, אך הנתבע כלל לא נכח ולא גילה כל ענין בהדרכה:

" הוא בכלל סרב ללמוד ולא רצה ללמוד. אני באתי עם חומר ואמר לי הנתבע שהוא האדם (שלומי)." (ע' 16 לפרוטוקול)

" אם מאור [הנתבע- ח.ב.] היה פעיל ושותף ורוצה לקחת חלק הוא היה, אבל הוא בחר לא להיות שם, אני לפחות הייתי פעם בשבוע במשרד שלו, אני יכול לצייר את המשרד." (ע' 20 לפרוטוקול).

7.         לדברי טויטו בתצהירו, הנתבע גם לא טרח לנסות וליצור קשר כלשהו עימו, והותיר בידי שותפו שלומי את כל מלאכת השיווק של הפוליסות. בשלב מסויים הודיע שלומי לטויטו כי הוא מפסיק את קשריו עם הנתבע. כחודשיים לאחר שנפרד מהנתבע, פנה שלומי לטויטו וביקש את עזרתו במציאת מקום עבודה חדש. טויטו קישר בין שלומי לבין סוכנות ביטוח בשם גל חתמים. דבר זה לא נועד לשרת אינטרס כלשהו של התובעת, שכן הסוכנות גל חתמים עבדה עם חברת ביטוח אחרת.

8.         עדותו של טויטו היתה מהימנה באופן כללי ולא נסתרה. כפי שנראה להלן, היא מקבלת חיזוק ותמיכה מראיות חיצוניות.

9.         חיזוק משמעותי לעדותו של טויטו ניתן למצוא בהסכם השותפות שבין הנתבע לבין שלומי, מוצג ת/12. עיון בהסכם זה מגלה כי ביחסים שבין הנתבע לבין שלומי, שלומי קיבל על עצמו לטפל במכירת ביטוחים בכלל, וביטוחי חיים בפרט, ואילו הנתבע פטר את עצמו מהצורך למכור פוליסות, לטפל בלקוחות ואפילו להגיע למשרד. נקבע בהסכם באופן מפורש כי " חובת הטיפול השירות והמכירות קיימים על שלמה [שלומי- ח.ב.]".

            הסכם השותפות ת/12, שלא היה ברשותו של טויטו בעת שעשה את תצהירו, מאשש ומחזק את עדותו של טויטו שכן הוא מוכיח שהנתבע כלל לא רצה להמשיך ולעסוק בשיווק פוליסות, אלא העדיף שעבודה זו תבוצע על ידי שותפו שלומי.

10.        כדי להתמודד עם עדותו של טויטו, זימן הנתבע לעדות את מזכירתו, נילי קפלן, אשר העידה כי אין היא זוכרת כלל  שטויטו ביקר אי פעם במשרד ברחובות.