פסק-דין בתיק א 36376/03

בפני תביעה על סך של 22,770 ש"ח שהגישה  "קרנית" כנגד הנתבעים, בהתאם לסעיף 9 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה - 1975 (להלן: "החוק"). עניינה של התביעה הוא סכומים שהוציאה התובעת בעקבות תאונה. התביעה הוגשה כנגד הנהג - הנתבע 1 וכנגד בעל הרכב הנתבע 2.

ביום 27/1/04 ניתן פסק דין כנגד הנתבע 1, על מלוא סכום התביעה וההליכים נמשכו כנגד הנתבע 2 בלבד.

ההוכחות הסתיימו ביום 6/1/05 וניתן צו לסיכומים, וצו לעיון פנימי, לאחר חלוף המועד להגשת הסיכומים, ליום 20/2/05. בשל תקלה  , לא הועבר התיק מהמזכירות לכתיבת פסק דין ולכן הוא התעכב. על כך מתנצל בית המשפט בפני הצדדים.

טענות התובעת

הצדדים

התובעת הינה תאגיד אשר הוקם לפי החוק . הנתבע 1 היה, עובר למועדים הנוגעים לכתב תביעה זה, המשתמש ו/או המחזיק של רכב מסוג משא בלתי אחוד פתוח (איסוזו)

מ.ר.  72-905-06 (להלן: "הרכב").

הנתבע 2 היה, עובר למועדים הנוגעים לכתב תביעה זה, הבעלים של הרכב ומעבידו של הנתבע 1.  

התאונה

ביום 16.11.2000 או במועד סמוך לכך, נהג הנתבע 1 ברכב, וזאת בתקופה בה היה בשלילת רישיון.  במהלך הנסיעה אירעה תאונת דרכים (להלן: "התאונה") אשר במהלכה נפגע ונחבל הולך הרגל, מר סמניאן שלמה, ונגרמו לו נזקי גוף (להלן: "הנפגע"). כתוצאה מהתאונה, טופל הנפגע בביה"ח "לניאדו" בנתניה.

הנזקים שנגרמו לתובעת

ביום 14.8.2002 פיצתה התובעת את הנפגע   בסכום של 20,000 ש"ח וזאת בהתאם לחובתה על פי ס' 12 לחוק. בנוסף, הוציאה התובעת הוצאות רפואיות ואחרות בגין התאונה בסך נומינלי של 1,822 ש"ח. סך התשלומים וההוצאות שהוציאה התובעת בגין התאונה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הוצאתם ועד מועד הגשת כתב תביעה זה, עומד על הסכום , של  22,770 ש"ח, הוא הסכום הנתבע בתביעה דנן.

חבות הנתבע 2

התובעת טוענת שבהתאם לסעיף 9 לחוק ועל פי כל דין זכאית היא  לחזור על הנתבע 2  מכוח היותו הבעלים של הרכב ומתיר השימוש בו. לחלופין, הנתבע 2 פעל תוך רשלנות ו/או אי זהירות ו/או תוך הפרת חובה חקוקה מצידו ובכלל זאת הוראות פקודת התעבורה [נוסח חדש] ופקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] התש"ל - 1970.

טענות הנתבע 2

הנתבע 1 "רמי",  היה אכן עובדו של הנתבע 2 "כחלון", בתקופה הרלוונטית. כאשר רמי  התחיל לעבוד אצל כחלון ביקש האחרון לבדוק האם יש לרמי רשיון נהיגה. רמי הציג בפני כחלון רשיון נהיגה   וכחלון בדק שרשיון הנהיגה בתוקף. לחיזוק דבריו טוען כחלון בתצהירו כי הוא אפילו זוכר את התמונה שהיתה ברשיון הנהיגה שהיתה עין אחת סגורה קצת. ביום 16/11/00 הוא  יום התאונה, נטל רמי את רכבו של כחלון ואירעה התאונה. בדיעבד הסתבר לכחלון שרשיונו של רמי לא היה בתוקף שכן הוא לא ידע שרשיונו של רמי נשלל ממנו.  לשיטתו של כחלון לא היו במעשיו או במחדליו כל רשלנות והוא נהג כפי שכל מעביד סביר היה נוהג.

דיון

מהותה של התביעה דנן היא חזרה של התובעת על בעל הרכב שלפי הנטען התיר את השימוש בו ללא ביטוח, בגין פיצויים ששילמה לנפגע בתאונה, וכן בגין הוצאות שנשאה בהן עקב תאונה זו, כל זאת בהתאם לחובתה של התובעת על פי סעיף 12 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "החוק").

העובדות שאינן שנויות במחלוקת