פסק-דין בתיק א 36336/06

כללי

תיק זה עניינו תביעה בעילה שטרית, הנסמכת על שני שיקים של בנקים זרים, המשוכים על ידי שתי חברות אמריקאיות, לפקודת הנתבעת. השיקים סורבו עקב ביטולם על ידי החברות המושכות.

הנתבעת, אשר קיבלה השיקים מהחברות המושכות, מסרה אותם (באמצעות מתווך) לצד ג', ממנו הגיעו השיקים לידי התובע. על גבו של כל אחד מהשיקים מוטבעת חותמת הנתבעת בצירוף חתימת הבעלים.

לאחר מספר ימים ממועד מסירת השיקים לצד ג', ונוכח טענותיה כנגד צד ג' לאי קיום העסקה מולה, הנחתה הנתבעת את החברות המושכות לבטל את השיקים ולשלם לה בשיקים חלופיים, וכך נעשה.

מדובר בשני שיקים על סך 50,000$ ו- 25,704$ לזמני פירעון (בהתאמה) 9.6.05 ו- 23.6.05 (להלן: " השיקים"), והתובע פתח בחודש אוגוסט 05', תיק הוצל"פ לביצועם, כנגד הנתבעת בלבד.

שני הצדדים לתובענה פעלו בתקופה הרלוונטית בבורסה ליהלומים.

התובע ובעלי הנתבעת הגישו תצהירי עדות ראשית (תצהיר ההתנגדות שימש כתצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעת) ונחקרו על תצהיריהם בחקירה נגדית. כן נחקרו, בחקירה ראשית ונגדית, עדי הגנה נוספים -  המתווך מר ברוך גלוזמן ומזכירת הנתבעת הגב' מיכל יהונתנוב. יצוין, כי ביהמ"ש נעתר אף לבקשת הנתבעת לזימונו למסירת עדות של צד ג' מר קסטנבאום, אך לטענת הנתבעת לא עלה בידה לאתרו.

בהמשך לישיבת ההוכחות, הוגשו סיכומים בכתב ע"י ב"כ הצדדים.

טענות הצדדים

להלן תמצית טענותיהן של הצדדים, הרלבנטיות לצורך הכרעה בתובענה.

תמצית טענות הנתבעת

לטענת הנתבעת, באמצעות מנהלה מר גבריאל יוסיפוב (להלן: " יוסיפוב"), השיקים הנדונים, הינם שיקים שהתקבלו אצלה מלקוחות בחו"ל ונמסרו על ידה, בחודש יוני 05', תוך הוספת חתימתה על גבם, לחלפן כספים בשם ברוך גלוזמן (להלן: " ברוך"). זאת, לשם העברתם לצד ג', אדם בשם מוטי קסטנבאום (להלן: " קסטנבאום"), אשר היה מעוניין לקבל לידיו שיקים מחו"ל. כנגד שיקים אלה, היתה הנתבעת אמורה לקבל מקסטנבאום, בתמורה, שיקים מקומיים.

ואולם, חלפו מספר שעות ובהמשך אף מספר ימים, השיקים המקומיים המובטחים לא התקבלו, ולא הועילו פניות ותזכורות אינטנסיביות בעניין לברוך ולקסנטבאום. בשלב מסוים, קסטנבאום אף מסר לנתבעת, כי עסקת החלפת השיקים לא תצא לפועל והתחייב להשיב את השיקים לידיה. הנתבעת מצידה הודיעה, כי השיקים מבוטלים ודאגה לכך, שלקוחותיה בחו"ל אכן יבטלו השיקים וישלחו אליה שיקים חלופיים.

לפיכך, טוענת הנתבעת לכישלון תמורה מלא ביחס לעסקת היסוד הנוגעת לשיקים ולהפרתה של עסקה זו. לטענתה, בנסיבות העניין אף ברור הוא, שהשיקים נמסרו מקסטנבאום לידי התובע, לאחר שאירע כישלון תמורה מיידי זה.

עוד היא טוענת, כי התובע חלק משרד עם קסטנבאום בתקופה הרלוונטית, ואף נחקר בחשד לביצוע משותף של עבירות עמו. לטענתה, בנסיבות אלה ברור הוא, שהתובע היה מודע לכך, שהשיקים הוצאו ממנה ע"י קסטנבאום במירמה וללא מתן תמורה כלשהי. משכך, הוא אינו אוחז כשורה בשיקים. בהקשר זה הנתבעת  אף הגישה תלונה במשטרה כנגד התובע.

טענה נוספת אשר בפי הנתבעת, במישור דיני השטרות הינה, כי חתימותיה על גב כל אחד מהשיקים לא נועדו לשמש כחתימות היסב, המקימות אחריות שטרית לחותם, אלא כחתימות לצורך זיהוי הגורם אשר העביר השיקים בלבד, כמקובל בבורסת היהלומים.

כן היא מצביעה על היעדר חתימת היסב של קסטנבאום על גב השיקים, עובדה אשר, לטענתה, שוללת מהתובע מעמד של "אוחז" בשיקים, על כל המשתמע מכך על פי דיני השטרות.

ביחס לגרסת התובע, מכחיש יוסיפוב מכל וכל, את הטענה, כי התובע ניהל עימו שיחה מוקדמת ביחס לשיקים וטוען, כי שיחה בינו לבין התובע התקיימה רק לאחר שהשיקים בוטלו ובה מסר לתובע, כי השיקים הוצאו ממנו במירמה על ידי קסטנבאום וכי לא קיבל כל תמורה כנגדם.

כן מכחיש יוסיפוב את טענת התובע, לפיה התובע קיבל את השיקים לידיו במסגרת עסקת מכירת יהלומים וטוען, כי על פי הידוע לו, התובע לא עסק כלל בתקופה הרלוונטית בסחר ביהלומים בבורסה, אלא בהלוואות כספים וניכיון שיקים בלבד.