פסק-דין בתיק א 3627/03

מבוא:

1.א.      ביום 28.5.96 נפגע מר נקיטה ויקטור (להלן: "הנפגע") תוך כדי עבודתו בבניית קניון בנניני איילון ברמלה, כשנפל מן הפיגום באתר הבניה הנ"ל מגובה שני מטר לערך (להלן: "התאונה"). התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "התובע" או "המל"ל") כתאונת עבודה ושילם המל"ל לנפגע דמי פגיעה וקצבת נפגעי עבודה, אשר הוונה. במערכת היחסים בין המל"ל לנפגע לצד שלישי זאת תביעת השיבוב של המל"ל נגד הצד השלישי על פי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי").

ב.         כבכל תביעת שיבוב של המל"ל על התובע להוכיח את ארבעת יסודות תביעתו:

א.                  היות הנתבעת צד ג' (להבדיל מן המעסיקה);

ב.                  אחריות הנתבעת כלפי הנפגע בנזיקין;

ג.                    נזקו של הנפגע;

ד.                  תשלום גמלאות על ידי המל"ל לנפגע.

ג.                    למען הנוחות נביא עתה את הוראות החוק או חקיקת המשנה הרלוונטיות לתביעה זו, ראשית מתוך חוק הביטוח הלאומי:

"328(א) היה המקרה שחייב את המוסד (המל"ל-ג'ט"ל) לשלם גמלה לפי חוק זה עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין... רשאי המוסד... לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששיל(ם) או ש... עתיד... לשלמה...".

            מתוך תקנות הבטיחות בעבודה (עבודת בניה), תשמ"ח-1988:

"6(א) הטיל המזמין את ביצוע העבודה על קבלן ראשי, יראוהו כמבצע הבניה לענין תקנות אלה והחובות המוטלות בתקנות אלה על מבצע הבניה מוטלות עליו.

(ב) מעסיק קבלן ראשי בביצוע פעולות בניה קבלני משנה, יראו את הקבלן הראשי כמבצע הבניה, כאמור בתקנת משנה (א).

(ג) הטיל המזמין את ביצוע פעולת הבניה על יותר מקבלן ראשי אחד, יראו את המזמין כמבצע הבניה לעניין תקנות אלה והחובות המוטלות על מבצע הבניה מוטלות עליו.

(ד) הוראות תקנת משנה (ג) לא תחול אם קיבל אחד הקבלנים הראשיים על עצמו את האחריות הכוללת לביצוע הוראות תקנות אלה, אישר זאת בכתב ושלח הודעה על המינוי, כאמור בתקנה 2, למפקח העבודה האזורי שבאזורו מתבצעת העבודה".

ד.         לטענת המל"ל, הנתבעת שלפנינו אכן מהווה צד ג' לצורך תביעת השיבוב הנידונה משני טעמים: ראשית, הנתבעת החזיקה באתר הבניה, לפי הנטען, ושנית, בתור הקבלן המבצע היתה הנתבעת אחראית על הבטיחות באתר הבניה, לטענת המל"ל (סעיף 7 לכתב התביעה). כבר עתה יצוין, כי לא הוכח לנו דבר וחצי דבר לעניין החזקתה הנטענת של הנתבעת באתר הבניה, לא מבחינת ה-corpus ולא מבחינת ה-animus.

ה.         ראוי לציין, כי בסעיף 5 לתצהירו של הנפגע בעדות ראשית הצהיר הנ"ל "לעבודה התקבלתי באמצעות חברת כח אדם "מרגלית מ.מ. בע"מ" שהיא היתה גם מעבידתי הישירה כקבלן משנה של הנתבעת בפרויקט".גם ראוי לציין, כי אין לנו כל ידיעה שיפוטית על אודות תפקידה של הנתבעת בבבניית הקניון, אשר בהמלך בנייתו נפצע הנפגע. לא ראינו אף חוזה, המגדיר את הזיקה בין הנתבעת לפרוייקט ו/או לנפגע. לא הופנינו לאף תשובה לשאלון, שיש בה, כדי להאיר על הנושא. הראיות היחידות, אשר הובאו לפנינו בנושא הן עדותו של הנפגע וההודעה על פגיעה בעבודה, אשר צורפה לתצהירו המשלים בעדות ראשית של הנפגע.

האם הוכח, כי הנתבעת הינה הקבלן המבצע של פרוייקט הבניה?

2.א.      כאמור, לצורך הוכחת היות הנתבעת הקבלן הראשי בפרוייקט הבניה, בו נפצע הנפגע, הוגשה ההודעה על פגיעה בעבודה. בסעיף "ג" ("פרטי הפגיעה") להודעה הנ"ל הוספה בכתב יד ההערה: "הקבלן נגר חי". ההודעה, הכתובה בעברית, חתומה על ידי הנפגע, שהצהיר, שכל פרטיה נכונים. הנפגע, שהיה עובד זר מרומניה, העיד לפנינו בסיוע מתורגמן, שהרי אינו יודע עברית. הנפגע העיד על מעמדו הבלתי רשמי של עובד רומני אחר, בשם מריוס זגריאנו, אשר אמר לעובדים הרומנים באתר, לרבות הנפגע, מה לעשות בזכות ידיעתו של הנ"ל את השפה העברית (עמ' 6 שורות 4-6 לפרטיכל). בסופו של יום, אין אנו יודעים מי רשם את ההערה על גבי ההודעה על הפגיעה בעבודה, שהקבלן היה "נגר חי" ועל מה הוא התבסס ברושמו זאת. לכן, ככל שמתבסס התובע על ההודעה על הפגיעה בעבודה להוכחת היות הנתבעת הקבלן המבצע של פרוייקט הבניה הינדון, משקל ההוכחה הזאת שואף לאפס.

ב.         באשר לגירסתו של הפנגע, בסעיף 4 לתצהירו בעדות ראשית הוא כינה את פרוייקט הבניה הנידון "הפרויקט של הנתבעת". כאמור, בסעיף 5 לתצהירו הנ"ל הוא תאר את חברת כח האדם, שלשיטתו היתה מעסיקתו הישירה, חברת מרגלית מ.מ. בע"מ, כקבלן המשנה של הנתבעת בפרויקט. בסעיף 6(א) לתצהירו הנ"ל כינה את מריוס זגריאנו המנהדס האחראי במקום.