פסק-דין בתיק א 3620/05

            מבוא:

1.         בפניי תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שהוגשה על ידי מר יצחק קליר (להלן: "התובע"), יליד 1950, בגין תאונת עבודה שארעה לו בתאריך 19/9/03 במהלך עבודתו בסטארפלסט תעשיות (1967) בע"מ (להלן: "הנתבעת 1").

2.         בכל הזמנים הרלבנטיים לתביעה היתה הנתבעת 1 מבוטחת בפוליסת אחריות מעבידים במגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת 2").

3.         התובע החל עבודתו אצל הנתבעת 1 כחרט כשבועיים לפני קרות התאונה. לטענתו, בבוקר יום 19/9/03 הידק התובע תבנית למכונת מחרטה גדולה (להלן: "המחרטה") באמצעות ארבע לחיים המונעות על ידי ברגים מיוחדים הקרויים ברגי הנעה והידוק. לאחר הידוק התבנית למכונה, בעת ששחרר התובע את המנוף מהתבנית, השתחררה לפתע התבנית ונפלה על ידו הימנית הדומיננטית של התובע, ידו של התובע נמעכה ונלכדה בין התבנית למכונה ונגרם לה חתך ושבר פתוח בעצמות המטקרפליות.

4.         המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") קבע לתובע נכות רפואית צמיתה בשיעור של  5%. התובע לא הגיש חוות דעת רפואית וביקש להסתמך על קביעת הנכות הרפואית כפי שנקבעה על ידי המל"ל. התובע נבדק על ידי מומחה מטעם הנתבעות וביום 2/2/06 הודיעו הנתבעות כי הן מקבלות את קביעת המל"ל.

            תמצית טענות הצדדים:

5.         התובע טוען כי הנתבעת 1 נושאת באחריות לגבי נזקיו של התובע בהיותה מעבידתו וכן בהיותה המחזיקה במקרקעין והאחראית על אחזקת המחרטה ומצב תחזוקתה.

            עוד טוען התובע, כי הנתבעת 1 לא הקפידה על הוראות הבטיחות בעבודה, הדרכת עובדים ואספקת כלי עבודה ראויים ובטוחים לעובדיה וכן התרשלה בפיקוח על עובדיה.

            התובע טוען, איפוא, כי על הנתבעות ביחד ולחוד לשפות את התובע בגין נזקיו אשר עולים באורח ניכר על דרגת הנכות הרפואית שנקבעה לו.

6.         הנתבעת 1 טוענת כי אין להטיל עליה אחריות כלשהי לתאונה הנטענת וכי יש לייחס לתובע את מלוא האחריות לתאונה, שכן התאונה ארעה עקב אשמו הבלעדי של התובע.

            הנתבעת 1 טוענת כי המחרטה בה עבד התובע הינה מחרטה תקינה, בטיחותית ומתוחזקת היטב.

            הנתבעת 1 מוסיפה וטוענת כי התובע פתח את הבקים של המחרטה לצורך כיוון אבל לא דאג לאחיזת התבנית בצורה בטוחה על ידי מנוף ו/או על ידי עוקץ באופן הנוגד את שיטת העבודה הנוהגת ואשר אותה הכיר היטב לנוכח הוותק המקצועי שלו.

            עוד כופרת הנתבעת 1 בגובה הנזקים הנטענים על ידי התובע.

            הראיות:

7.         בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 16/10/07 נשמעה עדותו של התובע ובנו מר מאור קליר. כן נשמעה עדותו של מר מייק מרינל, ממונה הבטיחות של הנתבעת 1 ושל מר יוסף שוורץ, מנהל הנתבעת 1.

            דיון - שאלת האחריות:

8.         לאחר ששבתי ושקלתי את הראיות ואת טענות הצדדים בסיכומיהם, סבורני כי דין התביעה כנגד הנתבעות להתקבל אף בהסתמך על גרסתה העובדתית של הנתבעת 1 לנסיבות אירוע קרות התאונה מהטעמים שיפורטו להלן.

            נסיבות התאונה:

9.         אקדים ואציין כי הצדדים למעשה אינם חלוקים ביחס לעצם קרות התאונה והנסיבות שאפפו את האירוע וכן אין הם חלוקים לעצם קיומם של יחסי עובד ומעביד בין התובע והנתבעת 1. עיקר טענות הנתבעות בכל הנוגע לנסיבות התאונה נסב סביב סתירות עליהן מצביעות הנתבעות ביחס לגרסתו של התובע בהודעות שנמסרו על ידו למל"ל, בתיאור נסיבות התאונה בכתב התביעה ובתצהירו וביחס לעדותו בביהמ"ש. ואולם, בחינה קפדנית של גרסת התובע וגרסת הנתבעת 1 מעלה כי אין מחלוקת של ממש בין הצדדים ביחס לנסיבות התאונה. עצם העובדה שהתובע ציין הן במסמכי המל"ל נ/2 ו-נ/3 ובסעיף 6 לכתב תביעתו כי בעת אירוע התאונה לא היתה המחרטה מחוברת לחשמל, טענה ממנה חזר התובע בתצהיר עדותו הראשית ובחקירתו הנגדית (עמ' 13 לפרוטוקול), אינה משמעותית, שכן סתירה זו נוגעת כאמור לפרט שולי שאינו משמעותי ביחס לאופן קרות התאונה ואינה פוגעת במהימנות גרסתו ועדותו של התובע.