פסק-דין בתיק א 3620/04

מבוא

1.                   זאת תביעתו של מר גל חוגג (להלן, "גל" או "התובע") לתשלום הסך של 17,032 ש"ח, אשר הפחיתה הנתבעת מתגמולי הביטוח, אשר שילמה לו בעקבות גניבת הרכב מ.ר.  24-261-99 (להלן, "הרכב").

הרכב, אמנם, נרשם במשרד הרישוי על שמו של התובע, אך לשיטת התובע עצמו, הרכב שייך לגיסו, מר צביקה כהן (להלן, "צביקה כהן" או "הגיס"). כמוסבר בסעיפים 6-10 לתצהירו בעדות ראשית, משלמד התובע, שבאפשרותו להשיג הלוואה בתנאים טובים מאלו, שגיסו הצליח להשיג מן הבנק, נטל התובע את ההלוואה לצורך רכישת הרכב על ידי גיסו תוך ההסכמה, שגיסו יחזיר לו את סכומי ההלוואה.  בהתאם לדרישת הבנק, שישועבד הרכב, נרשם הרכב על שמו של התובע והוא אשר ביטח את הרכב בביטוח מקיף אצל הנתבעת. סיבת הפחתת הסך, אשר בעת הגשת התביעה הגיע לכדי 17,032 ש"ח מתגמולי הביטוח, היא טענת המבטחת, שעובר לכריתת חוזה הביטוח התובע ואחרים מטעמו לא נתנו תשובה מלאה וכנה לשאלה בעניין מהותי, היא השאלה, מי הנהג העיקרי ברכב.  כפי שיובהר להלן, התשובה, אשר ניתנה, היתה, שהתובע עצמו הוא הנהג העיקרי ברכב. אין חולק, שעובדתית תשובה זו אינה נכונה. אילו ציינו התובע ומי מטעמו, שהנהג העיקרי ברכב יהיה צביקה כהן, היתה הפרמיה יקרה יותר ב-17%.  בהתאם לכך, המבטחת הפחיתה את תגמולי הביטוח לאחר גניבת הרכב באותם 17%, הם הסך של 17,032 ש"ח בערכים ליום הגשת התביעה.

הראיות והעובדות הצריכות לעניין

2.                   א.         התובע בסיכומיו העלה התנגדות לראיות, ספציפית לעדותה של הגב' ברכה

ליפשיץ מטעם הנתבעת ולקלטות השיחות בין המוקדנים מטעם הנתבעת (שהיא חברה לביטוח ישיר) והתובע ורעייתו, יפעת (להלן, "יפעת"). לפי התובע בסיכומיו, יש לפסול את עדותה של הגב' ליפשיץ בהיותה עדות מן השמועה ואת הקלטות יש לפסול משלא עמדו בתנאים הטכניים לקבילותן וגם, כך נטען, לא נשלחו לבא-כוחו המלומד של התובע בהתאם להחלטה בעמ' 9 לפרטיכל.

אמנם, במרוצת השנים התפתח מעין נוהג בבית המשפט, לפיו יש ועורך-דין מעלה את התנגדותיותיו הכלליות, לדוגמא, לעדות שמיעה, עוד טרם חקירתו את עדי בעל-הדין שכנגד בחקירה נגדית תוך הציון, שיפרט את התנגדויותיו בסיכומיו. לא כך פעל בא-כוחו המלומד של התובע. יוצא מכך, שמחובתו היה להתנגד לעדותה של הגב' ליפשיץ במהלך עדותה. משלא עשה כן, נחשב התובע כמי שהסכים להשמעת עדותה.  ודוק: דיני הראיות הם דיספוזיטיביים ובהעדר התנגדות בזמן לא יפסול בית המשפט ראיה אפילו היה בכוחם של דיני הראיות להביא לפסילתה (ואינני נדרש לשאלה זו בעניין עדותה של הגב' ליפשיץ).

באשר לקלטות נ/1-1 ו-נ/1-2 הן התקבלו כראיה בהחלטה בעמ' 6 שורה 22 ואילך לפרטיכל בכפוף להעברת עותק מהן אל בא-כוחו המלומד של התובע. אילו רצה בא-כוחו המלומד של התובע לפסול את הקלטות משום אי-העברתן אליו (כמצוות ההחלטה הנוספת בעמ' 9 שורות 16-18 לפרטיכל), היה עליו לדאוג, שהבירור העובדתי, אם הועברו הקלטות בהתאם להחלטת בית המשפט אם לאו, יתנהל בטרם יסכמו בעלי-הדין. ניתן היה לתובע להודיע הודעה מתאימה לפני הסיכומים, שלא קיבל עותק מן הקלטות ואזי בית המשפט יכול היה לברר את פשר המחלוקת העובדתית, אם אכן הועברו הקלטות, כאמור, ולו על-ידי קביעת ישיבת הוכחות נוספת קצרה לצורך בירור הנושא. התובע בחר (באמצעות בא-כוחו המלומד) להותיר את נושא העברת הקלטות לסיכומים ומשום כך טענתו, שיש לפסול את הקלטות כראיה משום אי-העברת עותק מהן לבא-כוחו המלומד, בכל הכבוד, נותרה ללא התשתית הראייתית לביסוסה.

באשר לטענה, שאין לקבל את הקלטות כראיה משום אי עמידתן בתנאי הקבילות הטכניים, הרי גם לעניין זה המקום להתנגד לקבילות הקלטות על בסיס זה היה במהלך ההוכחות. משלא עשה כן התובע בעת ההוכחות והתקבלו הקלטות כראיה (בעמ' 6 שורה 22 ואילך לפרטיכל) אך בכפוף להעברת עותק מהן לבא-כוחו המלומד של התובע, בהתאם לאמור לעיל, דין ההתנגדות לקלטות, המועלית עתה, להידחות.

אמנם, אי-פסילת עדותה של הגב' לפישיץ מבחינת הקבילות אינה נוגעת למשקל עדותה. ואולם, עדותה מגובה בקלטות המתומללות, בהודעתו של גל, שגיסו וגיסתו פנו לנתבעת לשם קבלת הצעה לביטוח (עמ' 3 שורה 22 עד עמ' 4 שורה 7 לפרטיכל) ובהודעתו של גל (לגבי ידיעתו היום), שיש הפרש פרמיה של כ-400 ש"ח, שנחסך ממנו, אשר צביקה כהן היה משלם, אילו היה הוא המבוטח (עמ' 4 שורות 11-13 לפרטיכל). בנסיבות אלו, ייחסתי לשיחות המוקלטות ולשיחזור הפרמיות (נ/5) את מלוא המשקל.

ב.                  העובדות הצריכות לעניין, שהריני קובען, הן כדלקמן:

בסוף יוני 2002 התעניין התובע ברכישת פוליסת ביטוח מקיף עבור הרכב, אשר את נסיבות רכישתו תארנו במבוא לפסק-דין זה. לשם כך, במהלך התקופה של כשבוע פנו לנתבעת טלפונית צביקה כהן ורעייתו, שרית כהן, והתובע ורעייתו,  יפעת (עמ' 8 שורות 23-25 לפרטיכל ועמ' 3 שורה 22 עד עמ' 4 שורה 1 לפרטיכל). בהתאם לנסיבות רכישת הרכב, כמתואר במבוא לפסק-דין זה, הנהג העיקרי ברכב היה צביקה כהן וכך גם היה צפוי בעת כריתת חוזה הביטוח (עמ' 3 שורות 11-14 לפרטיכל). בשיחה מס' 1 (כפי שכונתה בתמליל 4238, אשר סומן במספר זה בפינתו הימנית העליונה) דיברה יפעת עם נציג הנתבע בשם יורי (להלן, "יורי"). היא ביקשה לבטח את הרכב עבור אחיה (צביקה כהן- ג'ט"ל) (עמ' 1 שורה 10 לתמליל 4238). במהלך שיחה זו נשאלה יפעת מי ינהג ברכב והיא השיבה "הוא", לאמור צביקה כהן (עמ' 4 שורות 20-21 לפרטיכל). יפעת נשאלה שאלות על אודות נהיגתו של צביקה כהן, לרבות, אם עבר קורס נהיגה מונעת בחמש השנים האחרונות (עמ' 4 שורות 16-17 לתמליל 4238). לבסוף, המוקדן, יורי, מסר ליפעת מחיר לביטוח מקיף על בסיס הנתונים, אשר מסרה. בשיחה דומה בין המוקדנית ליטל ליפעת, המכונה שיחה מס' 2 בתמליל 4238 הנ"ל, נשאלה יפעת, מי הנהג העיקרי ברכב, והיא השיבה, שאחיה (יהיה הנהג העיקרי - ג'טל) (עמ' 9 שורה 9 לשיחה מס' 2 לתמליל 4238). בהמשך נשאלה יפעת אם לצביקה כהן, אחיה, נשלל הרשיון (עמ' 12 שורה 5 לתמליל 4238) וגם נשאלה שורה של שאלות נוספות, הנוגעות לסוג הכיסוי (כיסוי "לכל נהג" או כיסוי מסוג אחר - ג'ט"ל). לבסוף המוקדנית נתנה הצעה למחיר הביטוח המקיף לרכב.  בשיחה מס' 1 בתמליל הבא, אשר מספרו בפינתו הימנית העליונה הוא 4239, קיימה יפעת שיחה עם יורי, המוקדן. כשנשאלה עם מי הוא מדבר השיבה יפעת למוקדן, שהוא מדבר "עם מיכל" (עם 1 שורות 13-14 לתמליל 4239). לאחר מכן נשאלה יפעת, אם היא הנהגת העיקרית ברכב. היא השיבה בשלילה וציינה, שבעלה (גל - ג'ט"ל) הוא הנהג העיקרי (עמ' 1 שורה 18 לתמליל 4239). יפעת אז הודיעה את מספר תעודת הזיהוי של בעלה והמוקדן פנה אליה ושאל "גל חוגג?". יפעת השיבה בחיוב (עמ' 2 שורה 16 לתמליל 4239). אזי נשאלה יפעת שאלות על נהיגתו של התובע, לרבות השאלה, אם למד קורס נהיגה מונעת בחמש השנים האחרונות. בסוף השיחה יורי הציג ליפעת מחיר לביטוח המקיף, שהוא נמוך מן המחיר, אשר הוצע, כשיפעת ציינה בשיחה קודמת, שהנהג העיקרי הוא צביקה כהן.

לאחר כל זאת, גל החל שוחח עם מוקדנית בשם אלינור (להלן, "אלינור") בשורה של שיחות לצורך הסדרת רכישת הביטוח לרכב. בסוף השיחות נרכשה הפוליסה, אך השיחות, שתומללו, מגוללות רצף של הליכים טרום חוזיים, שאינם מתחילים מחדש בכל שיחה. לעניין סוגיית הנהג העיקרי, השיחה החשובה היא שיחה מס' 2 (בין המוקדנית, אלינור לגל), שתחילתה בעמ' 16 לתמליל 4239. בתחילת השיחה ביקש גל לבטח רכב, שהוא כרגע קנה. לאחר מסירת מספר זיהויו, המוקדנית העלתה נתונים במחשב, שאלה אם הדובר הוא גל חוגג ואף ציינה, שהמדובר ברכב מסוג פולסווגן (עמ' 16 שורה 21 עד עמ' 17 שורה 2 לתמליל 4239). לפי תוכן השיחה, ברי, כי לא רק המוקדנית היתה ערה לשיחה הקודמת, שהתנהלה בין יפעת ליורי, אלא שגם גל היה ער לתוכן השיחה הנ"ל. הרי, כשהמוקדנית ביקשה תוספת פרמיה לנהג צעיר, העיר לה גל: "למה? זה כן היה במחיר שדיברנו אני ויורי"  (עמ' 17 שורה 21 עד עמ' 18 שורה 1 לתמליל 4239). לכן, לפי התרשמותי, הריני קובע על פי מאזן ההסתברות, כי גל היה מודע למשא ומתן, שניהלה אשתו לרכישת פוליסת הביטוח והוסיף לנהל את המשא ומתן מן הנקודה, אליה הגיעה יפעת עם הנתבעת תוך ההסתמכות המודעת על הנתונים, אשר אשתו מסרה. ביתר פירוט, הריני קובע, על-פי התרשמותי, כי בשיחה זו (בין גל לאלינור) ידע גל, שמחיר הפוליסה, שהוצע לו על-ידי אלינור  כמחיר הפוליסה, שהציע יורי לרעייתו, והוא על בסיס הודעתה של יפעת, שהתובע הוא הנהג העיקרי.

הביטוח לרכב נכנס לתוקפו ביום 1.7.02 למשך שנה (ראה: נ/2). ביום 11.6.03 נגנב הרכב. בהודעתו לנתבעת לצרכי הספקת הרכב החילופי ביקש גל, שהרכב החלופי יסופק לגיסו, צביקה כהן (סעיף 17 לתצהירו של התובע בעדות ראשית). לחוקר מטעם הנתבעת נידב התובע (עוד לפני שעבר החוקר, מר שלומי עזרא, לפורמט של שאלות ותשובות בחקירתו) את המידע, שהרכב נקנה על-ידי גיסו, וכי מי, שנהג ברכב כל הזמן, היה אותו צביקה כהן (ראה: נ/6 עמ' 7 שורות 3-4).

המשווה בין רשימת הפוליסה נ/2, כפי שהונפקה, לרשימת הפוליסה המשוחזרת נ/5, ייווכח לדעת את העובדה, שהריני קובע: אילו בתהליך רכישת פוליסת הביטוח היתה נמסרת לנתבעת תשובה נכונה, שהנהג העיקרי יהיה צביקה כהן ולא התובע, היתה הפרמיה גדלה ב-17%. בהתאם לכך הנתבעת הקטינה את תגמולי הביטוח, אשר שילמה בגין גניבת הרכב ב-17%.

ועוד באותו הענין, הריני קובע, לפי התרשמותי, כי התובע ידע ידוע היטב את המשמעות של המונח "נהג עיקרי" בנסיבות הענין, וכי עובר לכריתת חוזה הביטוח, ידע, שהנהג העיקרי ברכב הוא גיסו, מר צביקה כהן. קביעה עובדתית זו מסתמכת על התרשמותי ועל זאת, שלא הוגשה בפנינו אף עדות מטעם התובע, לפיה מי מן המשוחחים עם נציגי הנתבעת לא הבין את המשמעות, הפשוטה ליישום בנסיבות המקרה, של המונח "נהג עיקרי".

טענות הצדדים

3.         א.         לשם הבנת טענות הצדדים נביא את הסעיפים הרלוונטיים מחוק חוזה הביטוח,

תשמ"א - 1981 (להלן, "חוק חוזה הביטוח") כדלקמן:

"6.  חובת גילוי

(א)   הציג המבטח למבוטח לפני כריתת החוזה, אם בטופס של הצעת ביטוח ואם בדרך אחרת שבכתב, שאלה בענין שיש בו כדי להשפיע על נכונותו של מבטח סביר לכרות את החוזה בכלל או לכרותו בתנאים שבו (להלן, "עניין מהותי"), על המבוטח להשיב עליה בכתב תשובה מלאה וכנה.