פסק-דין בתיק א 36133/06

• בפני תביעה על סך של 85,868 ש"ח שהוגשה על ידי בעלים של רכב כנגד המחזיק בו בגין גניבתו.
• הצדדים  והרקע
• התובעת היא חברה הרשומה כדין בישראל, העוסקת בהשכרת כלי רכב לטווח ארוך בשיטת הליסינג תפעולי, והיא הבעלים הרשום של רכב מסוג מאזדה 2500B, שמספרו 35-701-71 (להלן: "הרכב").

• התובעת זכתה במכרז פומבי מס' ל"ת/9/2001, אשר פרסמה החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ, להשכרת כלי רכב בשיטת הליסינג לעיריות שונות, וביניהן הנתבעת 2, עיריית כפר סבא (להלן: "המכרז").

מכוח המכרז בו זכתה התובעת, נחתם בינה לבין הנתבעת 2, (להלן: "העיריה")  ביום 21.10.01, הסכם למתן שירותי ליסינג (להלן: "הסכם הליסינג") להשכרת הרכב לנתבעת 2.

בהתאם להוראות המכרז ולהסכם הליסינג, ערכה התובעת אצל הנתבעת 1 (להלן: "חברת הביטוח") ביטוח מקיף לרכב, בפוליסה שמספרה 252330990/04, שתוקפה החל ביום 1.10.04 וכלה ביום 30.9.05 (להלן: "פוליסת הביטוח").

ביום 22.8.05, בתקופה בה הפוליסה הייתה בתוקף ובעת שהרכב היה בחזקתה וברשותה של הנתבעת 2 או מי מטעמה, נגנב הרכב.

התובעת פנתה לנתבעת 1, בדרישה לשלם לה תגמולי ביטוח שכן, על פי תנאי הפוליסה חייבת הנתבעת 1 לשפותה בגין גניבת הרכב.

חברת הביטוח דחתה את תביעת התובעת לתגמולי ביטוח בגין גניבת הרכב.  

לאחר קבלת הודעת הדחייה של חברת הביטוח, פנתה התובעת לעירייה בדרישה לשלם לה את עלות הרכב שנגנב.

העירייה סרבה לשלם בטענה של היעדר חבות, והגישה הודעת צד ג' כנגד עובד העירייה שעשה שימוש ברכב בעת שזה נגנב.

טענות התובעת

התובעת טענה כי עמדה בכל הדרישות בפוליסת הביטוח ועל כן, על הנתבעת 1 לשלם לה תגמולי ביטוח בגין גניבת הרכב.

התובעת סבורה כי על הנתבעת 1 לשלם לה  את תגמולי הביטוח בגין גניבת הרכב גם אם יתברר כי הדיווח שמסרה הנתבעת 2 לא תאם במדויק את נסיבות הגניבה, כנטען, ואף אם הנתבעת 2 התרשלה.

התובעת טענה, כי יהיה זה צודק בנסיבות העניין לחייב את הנתבעת 1 במלוא תגמולי הביטוח, כאמור בסעיף 29 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981.

לחלופין טענה התובעת, כי על הנתבעת 2 לשלם לה את שווי הרכב שנגנב, מכוח הוראות הסכם הליסינג. 

התובעת טענה לחלופין, כי על הנתבעת 2 לשלם לה את שווי הרכב שנגנב, מכוח דיני עשיית עושר ומכוח דיני הנזיקין.