פסק-דין בתיק א 3611/03

פתח דבר

1.         זאת תביעתו של עו"ד מנחם חכמון (להלן, "התובע" או "חכמון") ליתרת שכר-טרחתו על בסיס הסכם שכר הטרחה נספח א' לכתב התביעה, שהותאם לסדר דין מהיר (להלן, "הסכם שכר-הטרחה" ו"כתב התביעה המותאם" בהתאמה) מאת לקוחו, מר אליהו רביבו (להלן, "הנתבע" או "רביבו"). מר רביבו, אשר שימש כיושב ראש וכסגן יושב ראש המועצה הדתית האזורית לכיש לסרוגין, פוטר מעבודתו ביום 28.12.00 בעקבות הבחירות, בהן נבחרה מועצה דתית אזורית חדשה. עקב פרישתו של מר רביבו מן העבודה במכתבו מיום 06.01.02 (נספח ג' לכתב התביעה המותאם) הכיר המנהל הכללי של המשרד לענייני דתות, עו"ד משה שמעוני , בזכותו של הנתבע לקבל מענק פרישה בגובה 18% ממשכורתו האחרונה כפול 52 חודשים. אלא  מאי? מענק הפרישה לא שולם. בעלי-הדין חלוקים לענין סיבת אי-תשלום מענק הפרישה. לדידי הנתבע, ברצותו לקבל זכויות פנסיוניות וביודעו, שקבלת מענק הפרישה תמנע ממנו לקבל את הפנסיה, ביקש הוא מיושב הראש הנוכחי של המועצה הדתית האזורית לכיש, מר שלום פרץ, שלא ישולם לו מענק הפרישה. זאת, לפי הטענה, על אף נכונות המועצה הדתית לשלם את המענק. לדידי התובע, לא שולם מענק הפרישה למרשו משום אי-נכונות המועצה הדתית האזורית לשלמו, מכשלה, אשר הוסרה, לפי הטענה, רק לאחר ובעקבות הגשת תביעת הנתבע על ידי התובע לבית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע.

הפלוגתאות הנטושות בין בעלי-הדין

2. א.     בין בעלי - הדין נטושות מחלקות עובדתיות, הדורשות הכרעה, כדי לפסוק, אם לתובע מגיעה יתרת שכר הטרחה, אשר תבע בתביעתו זו. ודוק: אין חולקין על חישובי התובע לענין שכר הטרחה. המחלוקת היא על עצם הזכות לקבלת שכר-טרחה כלשהו.

   ב.      הפלוגתאות בתביעה זו נסבו על ארבעה נושאים:

            ראשית, האם הסכם שכר-הטרחה (המחייב תשלום בסך 12,000 ש"ח בתוספת מע"מ ועוד 20% מכל סכום שיקבל הנתבע) מהווה החוזה, על פיו יפול דבר, כטענת התובע? או שמא, ההסכמה האמיתית בין הצדדים היא, שבגין טיפולו של התובע ישלם הנתבע את הסך של 12,000 ש"ח בתוספת מע"מ, מחציתו, כפי ששולמה, ומחציתו בסיום הטיפול, כטענת הנתבע? נרחיב בענין טענת הנתבע בהמשך.

            שנית, מה התובענה, בגינה נשכרו שירותיו של עו"ד חכמון? האם היתה זו התביעה, אשר הגיש לבית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע לשם השגת מענק הפרישה כטענת התובע? או שמא, נשכרו שירותיו של עו"ד חכמון, כדי לערער בהליך, שיוגש לבית המשפט המחוזי, בגין סירובו של המשרד לענייני דתות לשלם לרביבו פנסיה, כטענת הנתבע?

            שלישית, האם עו"ד חכמון סיים את הטיפול המשפטי בהתאם להסכם בין בעלי-הדין, ולכן, מגיעה לו כל יתרת שכר טרחתו כטענתו? או שמא עד אשר יגיש עו"ד חכמון את התובענה של רביבו בהליך בפני בית המשפט המחוזי הנכבד ויביא להכרעה השיפוטית בענין הזכות לפנסיה, לא ימלא עורך הדין אחר חובתו ולא יהיה זכאי ליתרת שכר טרחתו, כטענת הנתבע?

            רביעית, האם שולם לנתבע מענק הפרישה עקב הגשת תביעתו על-ידי עו"ד חכמון לבית הדין האזורי לעבודה כטענת התובע? או שמא, מלכתחילה כל אשר מנע מן המועצה הדתית האזורית לשלם לרביבו את מענק הפרישה היה סירובו של רביבו לקבלו בשל רצונו להשיג פנסיה תחתיו כטענת הנתבע? ודוק: טענת הנתבע היא, שבניגוד לרצונו ולפנייתו לעו"ד חכמון לשם השגת הפנסיה, הגיש עו"ד חכמון תביעה בשמו, כדי לקבל את מענק הפרישה, אשר זכותו לקבלו כבר הוכרה, החתימו על הסכם שכר-טרחה, שלא תאם את הסיכום המוקדם ביניהם, ובדרך זאת מנסה לזכות ב - 20% בתוספת מע"מ ממענק הפרישה, ששולם למרשו.

העובדות הצריכות לענין

3.         העובדות הצריכות לענין, אשר חלקן הובאו לעיל, הן כדלקמן:

            לאחר סיום עבודתו במועצה הדתית האזורית לכיש בסוף דצמבר 2000, המנהל הכללי של המשרד לענייני דתות הכיר בזכותו של הנתבע לקבלת מענק פרישה (במכתבו מיום 06.01.02, נספח ג' לכתב התביעה המותאם). ביום 14.01.02 נערך חישוב על ידי  משרד הנהלת חשבונות עבור המועצה הדתית האזורית, כדי לוודא, מה הסכום, המגיע לרביבו כמענק פרישה  (נספח 2.1 לכתב ההגנה של הנתבע, המותאם לסדר דין מהיר) (להלן, "כתב ההגנה המותאם"). מענק הפרישה לא שולם לרביבו. ביום 28.04.02 כתב רביבו למנהל הכללי של המשרד לענייני דתות (נספח 4.1 לכתב ההגנה המותאם) והתאונן על השניים: שמכתביו הקודמים לא נענו ושהוא זכאי לקצבת פנסיה ולא למענק פרישה, בעוד שהמנהל הכללי הכיר אך בזכותו למענק פרישה. מר רביבו חתם את מכתבו הנ"ל בכותבו, "אודה לך לאשר את הקצבה הכוללת תוך זמן סביר או לאפשר לי לערער על החלטתך בבית המשפט המחוזי".

            נקפו הימים והכסף לא שולם. החל מר רביבו להיות מיוצג על ידי עו"ד דורית הרנשטיין-שוורץ מטעם ההסתדרות, אשר כתבה בשמו למועצה הדתית האזורית לכיש ביום 11.08.02 (נספח ד' - 1 לכתב התביעה המותאם). במכתבה זה דרשה עו"ד הרנשטיין -שוורץ בשם הנתבע, שישולם לו מענק הפרישה, שאושר לו עוד ביום 06.01.02 במכתב המנהל הכללי של המשרד לענייני דתות, לאלתר. בד בבד כתבה עו"ד הרנשטיין-שוורץ לרביבו מכתב (נספח ד'-2 לכתב התביעה המותאם), בו הסבירה, שאינו זכאי לפנסיה, שלא יוכל להוכיח זכאות למענק פרישה גדול מזה, שהמשרד לענייני דתות הכיר בו, וששיגרה בשמו מכתב דרישה שישולם לו מענק הפרישה, שאושר לו.

            בשלב הזה פנה רביבו למשרדו של עו"ד חכמון. נערכו ארבע פגישות עם הנתבע במשרדו של עו"ד חכמון: בימים 13.10.02, 24.11.02, ביום הסמוך לאחר ה - 17.03.03 (בו נשלחו שלושה שיקים מן המועצה הדתית לתשלום מענק הפרישה) וביום 14.05.03 (ראה: סעיפים 12, 14 ו - 17 לתצהירו של התובע בעדות ראשית, סעיפים 3, 4, 5 ו - 6 לתצהירו של עו"ד דני אליגון בעדות ראשית, סעיף 2 לתצהירו המשלים של הנתבע בעדות ראשית וסעיף 15 לתצהירו של הנתבע ב-בש"א 3382/03, אשר שימש לו חלק מעדותו הראשית).

            ביום 25.11.02 הגיש עו"ד חכמון את תביעתו של מר רביבו לקבלת מענק הפרישה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע. ביום 06.12.02 כתב עו"ד חכמון מכתב לעו"ד הרב הלל קולין, היועץ המשפטי למשרד לענייני דתות (נספח ט"ו לכתב התביעה המותאם). במכתבו זה, שהעתק ממנו נשלח למנהל הכללי של המשרד לענייני דתות, סיכם התובע, שהמצב, בו מרשו אינו מקבל פנסיה לאחר שנות שירות כה רבות, מקומם, ודרש שייעשה לאיש צדק, תוך האמירה, שאפשר שיתוקן כתב התביעה נגד המועצה הדתית האזורית לכיש, כדי שתשולם למרשו פנסיה. גם נכתב, שאפשר, שהוא (עו"ד חכמון - ג'ט"ל) יפנה לבית המשפט המחוזי על מנת שיכיר בזכות מרשו לפנסיה. ביקש עו"ד חכמון מן היועץ המשפטי להעביר את מכתבו זה למנהל הכללי של המשרד לענייני דתות. זאת על מנת שהמנהל הכללי יבחן את ענינו של מר רביבו מלכתחילה ובפתיחות.

מהו תוכן ההסכם בין הצדדים לענין שכר-הטרחה?  -  כללית

4. א.     בסיכומיו טען הנתבע, שקדמה לפגישה עם עו"ד חכמון ביום 13.10.02, בה נחתם הסכם שכר הטרחה, פגישה ביום 06.10.02, בה סוכמו בעל פה התנאים להעסקת עורך הדין (סעיפים 69.3, 69.4, 122 ו - 123 לסיכומי הנתבע). נטען, שעל-פי ההסכם בעל-פה, הנתבע התחייב לשלם לתובע אך ורק את הסך של 12,000 ש"ח בתוספת מע"מ, מחציתו, אשר כבר שולמה, ומחציתו בתום הטיפול המשפטי. עוד לפי טענת הנתבע, הטיפול המשפטי הרלוונטי הוא הגשת התובענה בנוגע לזכותו לפנסיה לבית המשפט המחוזי. במצב זה, כך נטען, התובע לא סיים את הטיפול בעניינו, ולכן, לפי הטענה, אין הנתבע חייב במחצית השניה לשכר הטרחה. רביבו טען בסיכומיו, שבפגישה השניה (לשיטתו) עו"ד חכמון החתימו על הסכם שכר-הטרחה, בו מופיע התנאי הנוסף של תשלום 20% בצרוף מע"מ מכל סכום, אשר יקבל, בלא שהסב את תשומת לבו לשוני בין ההסכם בעל-פה לענין שכר-טרחתו, שהושג בפגישה הקודמת הנטענת, לבין הסכם שכר-הטרחה, שנחתם ביום 13.10.02.

 ב.        התובע ציין בסיכומי התגובה שלו, שסיכומי הנתבע כוללים טענות חדשות רבות, הרחבת חזית והנחות, שאינן מעוגנות בראיות (סעיפים 1 , 3 ו - 18        לסיכומי התגובה של התובע). טען התובע בסיכומי תגובתו, שלא ברור לו מנין נולד הרעיון של שני מועדים לגיבוש הסכם שכר הטרחה, אך הדבר לא נטען על ידי הנתבע עצמו (בטעות נכתב בסעיף 18 לסיכומי התגובה  של התובע, שהדבר לא נטען על ידי "התובע" עצמו), בתצהירו או בעדותו ואינו נסמך על כל ראיה. ובכן, על מה נסמך הנתבע בסיכומיו בטוענו לראשונה, שהיה סיכום בעל-פה של שכר הטרחה ביום 06.10.02, לאמור שבוע לפני שנחתם הסכם שכר הטרחה ביום 13.10.02? (ודוק: אין בתצהירו של הנתבע בבקשת הרשות להתגונן או בתצהירו המשלים דבר וחצי דבר לגבי סיכום שכר הטרחה בעל פה, שהושג בפגישה, שקדמה לפגישה ביום 13.10.02, בה נחתם הסכם שכר הטרחה). הוסבר בסיכומי הנתבע, שנמסרו השיקים לתשלום המחצית הראשונה לשכר הטרחה ביום 06.10.02, ומכאן, שהתקיימה פגישה שבוע לפני חתימת הסכם שכר הטרחה. ואולם, אין לפנינו בדל ראיה למסירת השיקים לתשלום המחצית הראשונה של רכיב ה - 12,000 ש"ח בצרוף מע"מ מתוך שכר הטרחה ביום 06.10.02. גם אין לפנינו כל עדות פוזיטיבית ולו של הנתבע עצמו, שביום 06.10.02, התקיימה פגישה בין התובע לנתבע, בה סוכמו בעל פה תנאיי שכר-טרחה, השונים מאלו, הכלולים בהסכם שכר הטרחה הכתוב מיום 13.10.02. צא ולמד, כי טענתו זו של הנתבע, אשר הועלתה לראשונה בסיכומיו, תלויה על בלימה משלא הוכחה בשום ראיה פוזיטיבית.

מהימנות העדים

5.         ההכרעה לענין תוכן ההסכם בין התובע לנתבע בנושא שכר הטרחה תלויה בהערכת מהימנות העדים. בתיק זה התרשמתי מארבעה עדים, שהופיעו בפני: מנחם חכמון, דני אליגון, אליהו רביבו ושלום פרץ. לפי התרשמותי, סדר העדים הללו מן המהימן ביותר עד הבלתי-מהימן ביותר הוא דני אליגון (המהימן ביותר), מנחם חכמון, שלום פרץ ואליהו רביבו (הבלתי מהימן ביותר).

מהו תוכן ההסכם בין בעלי-הדין לענין שכר-הטרחה?  - ספציפית

6.א.      גם בלא לשקול את הטענה, שקדם הסכם שכר-טרחה על-פה מיום 06.10.02 להסכם שכר הטרחה מיום 13.10.02, עלינו לשקול את טענת הנתבע, שהוא לא קרא את הסכם שכר הטרחה, שהוגנב לתוכו תנאי של תשלום 20% בצרוף מע"מ מכל סכום שיתקבל, וכי ההסכם הנ"ל אינו משקף את ההסכמה האמיתית בין הצדדים.