פסק-דין בתיק א 361/02

1.         זוהי תביעה להשבת סכום של 7,332,240 ש"ח (נכון ליום הגשת התביעה) ששולם לנתבעת בעקבות מימוש 7 ערבויות בנקאיות. הערבויות הוצאו על ידי התובע (בנק דיסקונט לישראל בע"מ - להלן: "הבנק"), להבטחת התחייבותה של אחים גליק חברה לבניה בע"מ (להלן: "גליק") במסגרת התקשרותה לביצוע עבודות בניה עבור הנתבעת (שיכון ופיתוח לישראל בע"מ - להלן: "שו"פ").

2.         עובדות היסוד הדרושות להבנת המחלוקת נסקרו בהרחבה בהחלטתי מיום 23.1.06, כך שאסתפק בחזרה רק על עקרי הדברים:

(א)        שו"פ היא חברה העוסקת, בין היתר, בייזום פרוייקטים להקמת בנייני מגורים ושיווק דירות. גליק היתה בתקופה הרלבנטית חברה קבלנית לבנין ועסקה, בעיקר, כקבלן לביצוע עבודות הבניה עבור שו"פ.

            תביעה זו נוגעת לששה חוזים קבלניים שנקשרו בין שו"פ לבין גליק במהלך השנים 1994-1996, שנכללו בהם, כמקובל, הוראות לפיהן הוטל על גליק להעמיד לטובת שו"פ ערבויות בנקאיות אוטונומיות להבטחת ביצוע העבודות בהתאם לתנאי החוזה.

            בזיקה לחוזים אלה הוציא הבנק, לפי בקשת גליק שהיה לקוחו, 7 ערבויות בנקאיות לטובת שו"פ. כל כתבי הערבות ניתנו על ידי הבנק, על פי הנאמר בהם, בקשר עם אחד או יותר מבין 6 חוזים שמספריהם: 35/044, 35/045, 35/058, 35/059, 35/60 ו- 35/65.

            גליק שכבר בשנת 97 סבלה מבעיות של תזרים מזומנים, נקלעה מאוחר לקשיים כלכליים. ביום 31.10.98 ניתן לבקשתה צו להקפאת הליכים ועבודתה בכל אתרי הבניה הופסקה. כעבור חודשיים ניתן נגדה צו פירוק.

            ביום 5.10.99 דרשה שו"פ מהבנק לממש את 7 הערבויות בסכומן המלא בתוספת עדכון למדד. בהיות הערבויות אוטונומיות ומשנקבע בהן שהתשלום ייעשה מיד עם קבלת דרישה, שילם הבנק לשו"פ, בו ביום, את מלוא הסכום המתחייב שהגיע לכדי 6,371,611 ש"ח

(ב)        לטענת הבנק, לאחר מימוש הערבויות נודע לו כי לא נתקיימו התנאים לכך ומכאן שהדרישה למימוש הערבויות נעשתה שלא כדין. לשיטת הבנק, בניית הפרוייקטים אשר בקשר אליהם ניתנו הערבויות, נסתיימה זה מכבר פרט לתיקוני הבדק. חרף זאת ולמרות שהערבויות ניתנו בגין פרוייקטים ספציפיים, כאמור בכתבי הערבות עצמם, הגיעו גליק ושו"פ להסכמה ביניהם לפיה הערבויות תועברנה להבטחת התחייבויותיה של גליק בגין פרוייקטים חדשים.

            הבנק שלא היה שותף להסכמה זו בדבר ניוד  הערבויות, דרש משו"פ להשיב את הכספים שחולטו, לטענתו, תוך הטעייה ובחוסר תום לב.

לטענת שו"פ, העברת ערבויות מפרוייקט אחד למשנהו נעשתה מכוח הוראות החוזה אשר לגביו ובקשר אליו ניתנה הערבות. מכל מקום, כך טענה שו"פ בכתב הגנתה המקורי, גם ההתחייבויות נשוא ההסכמים הספציפיים לא בוצעו על ידי גליק במלואן. לטענתה, למרות שבחלק מן הבניינים הבניה נסתיימה, טרם בוצעו תיקוני מסירה ובדק. במצב דברים זה נטען, שחלק מהסכום שמומש שימש לכסוי התחייבויות אלה, שלגביהן לא יכולה מחלוקת שהמימוש נעשה כדין.

3.         לפי בקשת ב"כ הצדדים, שלבו הראשון של הדיון יוחד לצורך הכרעה בשאלה העקרונית, בדבר זכותה של שו"פ לנייד ערבויות מפרוייקט אחד למשנהו. כן נדרש לדון בטענת שו"פ להעדר יריבות עם הבנק.

            כמפורט בהחלטתי מיום 23.1.06, הגעתי למסקנה שכוונת הצדדים היתה ליצור זיקה רק בין כתב הערבות לבין אותו חוזה מסויים, כמזוהה על פי מספרו. לאור זאת, קבעתי שלא היתה לשו"פ כל זכות לדרוש מהבנק את מימוש הערבויות לצורך כיסוי חיוביו של גליק הנובעים מחוזי קבלנות אחרים.

            טענת שו"פ להעדר יריבות עם הבנק נדחתה מהטעם, שדרישתה לממש את הערבויות נעשתה שלא כדין ותוך הפרת חוזי הערבות. בסעיף 14 להחלטה צויין, כי להפרה זו נודעת השלכה ישירה על זכותה תביעה שקמה לבנק נגד שו"פ להשבת כל סכום ששולם ביתר.

4.         בעקבות החלטתי מיום 23.1.06 נראה היה שנותר לדון רק בטענת שו"פ, כי חלק מהסכום שחולט שימש לכסוי התחייבויות של גליק לפי ההסכמים הספציפיים שבגינם הוצאו הערבויות.

            בענין זה הגיעו ב"כ הצדדים להסכמה לפיה, ימונה מהנדס בנין כמומחה מטעם בית המשפט שיחווה דעתו בשאלה, האם הסכום של 2,241,247 ש"ח שלגביו שו"פ טוענת כי הוציאה בקשר עם הפרוייקטים שעבורם ניתנו הערבויות הבנקאיות אכן הוצא כדין ולצורך השלמת התחייבויותיה של חברת האחים גליק.

בהתאם להסכמה דלעיל, מיניתי את המהנדס יוסי חכמה כמומחה וקבעתי שתוגש על ידו חוות דעת בנוגע לסוגיית חילוטו של הסכום האמור.

5.         זמן קצר אחר כך התברר, שיריעת המחלוקת בנוגע להיקף חיוביו של גליק בקשר עם החוזים הספציפיים, רחבה הרבה יותר מכפי שהדבר הוצג על ידי שו"פ בכתב הגנתה.

            הטענות בענין זה הועלו על ידי שו"פ בבקשה מיום 20.3.06 לתיקון כתב הגנתה. לטענת שו"פ, בבדיקה יסודית שנערכה לאחר מתן החלטתי מיום 23.1.06, נתגלה שהיו לה הוצאות נוספות בתקופת הבדק בגין מגרש 39 שעבורו ניתנה ערבות בנקאית. הדרישה בפריט זה, שעליו לא דווח בכתב ההגנה המקורי, מגיעה לכדי 183,370 ש"ח.

            עוד טענה שו"פ, שביום 28.4.03 הוגשו נגדה שתי תביעות של רוכשי דירות בגין ליקויי בניה, בסכום כולל של 3,203,800 ש"ח. לטענת שו"פ,  מדובר בתביעות בנוגע לבניינים שנבנו על ידי גליק ושבגינם נמסרו לה חלק מהערבויות הבנקאיות נשוא תובענה זו. בניגוד לעמדת הבנק, נעתרתי לבקשה לתקון כתב ההגנה. בקשת רשות ערעור שהגיש הבנק נדחתה על ידי בית המשפט העליון.