פסק-דין בתיק א 3609/06

תביעה בעוולת תקיפה בעקבות סכסוך עבודה: התובע הינו בעל נגרייה אשר העסיק את הנתבע.

1.         גרסת התובע

עפ"י הנטען בכתב התביעה, הרקע לסכסוך שהוליך לתקיפה היה היעדרותו של הנתבע משני ימי עבודה מבלי שהודיע מראש לתובע על כוונתו לעשות כן - דבר אשר לטענת התובע גרם לעיכוב בעבודות הנגריה.

לאחר שחזר הנתבע לעבודה, ביקש התובע לברר עמו פשר היעדרותו. אז גילה התובע כי בימים שנעדר בהם הנתבע, נפש הוא בטאבה שבסיני. באותו שלב, כך עפ"י הנטען, החל הנתבע לקלל את התובע, ועל כן נתבקש הנתבע לצאת מהנגרייה, אולם בתגובה הכה הנתבע באגרופו בפניו של התובע, פגע בו וגרם לו חבלות, (להלן: "התקיפה"), ולאחר מכן ברח מהמקום. כתוצאה מהתקיפה, נשברו משקפיו של התובע, נפגעה עינו הימנית, ופניו החלו לזוב דם.

התובע התקשר למשטרה בכדי לדווח על מעשה התקיפה, אולם משזו כנטען לא הגיעה למקום, פונה התובע ע"י עובר אורח למרכז רפואי בני ציון בחיפה. יום לאחר מכן, פנה התובע לתחנת המשטרה והגיש תלונה כנגד הנתבעת בגין התקיפה. ומספר ימים אח"כ, שלח התובע לנתבע מכתב ובו הוא מודיע לו על הפסקת עבודתו בנגרייה.

לטענתו, עקב מעשה התקיפה, נגרמו לתובע נזקים בשל היעדרותו מהעבודה בנגרייה לצרכי מנוחה וקבלת טיפול רפואי, עזרת צד ג' ואובדן כושר השתכרות.

בגין הפסד השתכרות, הוצאות רפואיות, נסיעות ועזרת צד ג' - העמיד התובע נזקו על סך 6,500 ש"ח. בגין כאב וסבל ואובדן כושר השתכרות לעתיד - סך של 130,000 ש"ח. 

2.         גרסת הנתבע

טען הנתבע, כי הוא הודיע לתובע על רצונו לקחת חופשה בת יומיים. לשיטתו, המריבה (זאת כלשונו של הנתבע) פרצה בינו לבין התובע לאחר שהנתבע דרש מהתובע שישלם לו פרמיה עבור עבודתו ואולם התובע סירב לבקשתו זו והחל לקלל את הנתבע ואף חבט בו בגבו, בעזרת מוט עץ. בגין האירוע הנ"ל הגיש הנתבע תלונה במשטרה. עוד טען הנתבע, כי אין כל קשר בין שבירת משקפיו של התובע לבין אותה מריבה, בעוד שאינו יודע כיצד נשברו משקפיו של התובע.

בישיבת קדם המשפט אשר נתקיימה ביום 08.01.07, חזרה בה ב"כ הנתבע מטענותיה המקדמיות למחיקה על הסף כפי שאלה הועלו בכתב ההגנה.

כתב התביעה משתית עילתו אך ורק על עוולת התקיפה ולא על רשלנות - הכל בהתאם להסכמה הדיונית אליה הגיעו בעלי הדין (עמ' 12 לפרוטוקול).

3.         תשתית עובדתית

גרסת התובע עדיפה בעיני מגרסת הנתבע:

בעדותו הותיר התובע רושם מהימן. התובע חזר בעדותו על גרסתו כפי שפורטה בכתב התביעה, בעוד שחקירתו הנגדית לא קעקעה את אמינות גרסתו; התובע דבק בגרסתו וחזר עליה בעקביות בכל הנוגע להשתלשלות העניינים - לא הוסיף ולא גרע מדבריו. התובע אף לא ניסה להעצים האירוע או להוסיף על חומרתו.

בחקירתו הנגדית סיפר התובע על מערכת היחסים הרעועה אשר שררה בינו לבין הנתבע בתקופה שלפני מעשה התקיפה, אשר מקורה כאמור בהיעדרותו של הנתבע מהעבודה מספר פעמים מבלי שזה היה מודיע למעסיקו-התובע על כך. התובע ציין בעדותו, כי להיעדרויות אלה קדמה דרישה  מטעם הנתבע לפיה ביקש הוא מהתובע כי הלה יפטרו באופן פיקטיבי מהעבודה בנגרייה ואף ישלם לו פיצויים אך בד בבד ימשיך בפועל להעסיקו בנגרייה. דרישתו הנ"ל של הנתבע - אשר זכתה לתיאור כ"קצת מוזרה" ע"י התובע (עמ' 5 לפרוטוקול) - לא זכתה למענה חיובי מטעם התובע והוא סירב לקיימה והמשיך להעסיק את הנתבע. מאז שסירב התובע לבקשתו הנ"ל של הנתבע, כך לטענתו של התובע, החלו להידרדר יחסי העבודה בין השניים; כאשר התובע חש כי איבד הוא שליטה על הנתבע, והאחרון עשה כל העולה על רוחו (עמ' 6 ו - 9 לפרוטוקול).

בכל הנוגע לתקיפה סיפר התובע, כי לאחר שפנה לנתבע בכדי לברר מדוע נעדר יומיים מהעבודה, גילה התובע לראשונה כי הנתבע נפש בטאבה. בהקשר זה, כך טען התובע בעדותו, דאג הנתבע להעמיד הדברים על דיוקם והבהיר לתובע כי "הוא חופשי ועושה מה שהוא רוצה" (עמ' 10 לפרוטוקול). נוכח דברים אלה פרץ ויכוח בין השניים והנתבע החל לקלל את התובע. התובע לא הכחיש כי גם הוא קילל את הנתבע בחזרה (עמ' 10 לפרוטוקול).

בעקבות הויכוח, ביקש התובע מהנתבע כי יעזוב את הנגרייה. אולם הנתבע סירב לעשות כן מבלי שיקבל מכתב פיטורין תחילה. למשמע דברים אלה הבטיח התובע לנתבע כי האחרון יקבל מכתב כאמור בדואר, וביקש ממנו שוב לעזוב את בית המלאכה אחרת יקרא למשטרה. בעוד שהתובע הסתובב על מנת להרים הטלפון, כיוון הנתבע אגרוף לפניו של התובע ופגע בו בעינו הימנית ושבר את משקפי ראייה שלו.

התובע טוען שעד שתיקן את משקפיו, נאלץ להסתדר ללא משקפיים ימים מספר (עמ' 8 לפרוטוקול).