פסק-דין בתיק א 35966/03

שיתוף פעולה בין כלל תעופה בע"מ  - סיטונאית ששיווקה חבילות תיור ונופש לחו"ל (להלן: "התובעת) - לבין חברה בשם אתגר פרוייקטים בתיירות בע"מ - סוכנות נסיעות, אשר עסקה בשיווק נופש ליחידים ולחברות היי-טק (להלן: "אתגר") - הניב את התביעה הנוכחית.

הנתבעת לא היתה קשורה בקשר עסקי ישיר עם התובעת, אך שיק בחתימתה עומד במרכזה של התביעה, כאשר השאלה היא - האם זכאית התובעת לתשלום סכומו של השיק אם לאו.

העובדות בקצרה

התובעת ניהלה מערכת קשרים עסקית עם אתגר בשנים 2000-2001. אתגר התחייבה להזמין את כל שירותי התיירות היוצאת של לקוחותיה באמצעות התובעת. במהלך התקופה נוצרה יתרת חוב של אתגר כלפי התובעת בסך של 100,853 דולר (להלן: "החוב").

התובעת ביקשה להגיע עם אתגר להסדר פרעון החוב, ולפיכך נחתם בין הצדדים הסכם בחודש מאי 2001 (נספח ג' לתצהיר מנהל התובעת, מר חיים אתר). בהסכם נקבע, כי התובעת תעניק לאתגר אשראי כספי, המכונה ע"י הצדדים "הלוואה" בסך של 100,000 דולר, אשר תיזקף על חשבון החוב. ההלוואה בתוספת ריבית שנתית של 8%, היתה אמורה להיפרע ב-10 תשלומים שווים, בסך של 10,370 דולר. לשם הקלת הגבייה על פי ההסכם, מסרה אתגר לידי התובעת 10 שיקים מעותדים, על סך 50,000 ש"ח כל אחד, שמועד פרעונם נקבע החל ביום 1.6.01 ובכל אחד לחודש לאחר מכן (סעיפים 4.3-4.4 להסכם).

כבטחון לפרעון השיקים הדחויים במועדם, מסר מר רון איל, שהיה מנהל ואחד הבעלים של אתגר וגם אחד ממנהלי הנתבעת, שיק של הנתבעת על סך של 100,000 ש"ח (נספח ד' לתצהיר מנהל התובעת). השיק היה משוך לפקודת התובעת, ולא ננקב בו תאריך פרעון (להלן: "שיק הבטחון").

שיק זה הוא נושא המחלוקת בענייננו.

לשם השלמת התמונה יצוין, כי מנהל נוסף של אתגר, מר אורי שחף, מסר שיק אישי שלו ע"ס 100,000 ש"ח, כבטוחה נוספת ל"הלוואה", אך שיק זה אינו נושא התביעה שבפני (ראה סעיף 9 לסיכומי ב"כ הנתבעת).

הליכי ההוצאה לפועל

התובעת הגישה את השיק לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, בטענה כי ההלוואה לא הושבה לה במלואה.

הנתבעת הגישה התנגדות לביצועו של השיק וטענה, כי ההלוואה הושבה במלואה ולכן אין התובעת זכאית לגבות את השיק, שניתן לה כשיק ביטחון מלכתחילה. על יסוד טענת "פרעתי" ותשלום תמורת השיק, שנטענה ע"י הנתבעת, ניתנה לה רשות להתגונן בהסכמת התובעת.

מאחר שבתביעה שטרית עסקינן, נשמעו עדויות הנתבעת תחילה.

גרסת הנתבעת

מנהל הנתבעת, מר רון איל,  העיד כי השיק נמסר לתובעת כבטחון, מבלי שננקב בו תאריך פרעון. לדבריו, השיק נמסר לתובעת על תנאי, לפיו התובעת תהא רשאית להציגו לפרעון, רק אם אתגר לא תעמוד בהתחייבויותיה על פי הסכם ההלוואה (ע' 7).

ב"כ הנתבעת טוען בסיכומיו, כי הוכח שאתגר עמדה בהתחייבויותיה כסדרן, ולכן מועד הצגת השיק לפרעון בבנק לא היתה התובעת רשאית למלא את פרטיו ולהציגו לפרעון.

עוד מציין ב"כ הנתבעת, כי מתוך סכום ההלוואה שילמה אתגר סך של 300,000 ש"ח בגין קרן וריבית, באמצעות 5 שיקים מתוך 10 שיקים שהפקידה בידי התובעת. לדבריו, השיק השישי שחולל, הוחלף מאוחר יותר על ידי אתגר, והתשלום השישי נפרע אף הוא (סעיף 13 לתצהיר מנהל התובעת).

בנסיבות אלה טוען ב"כ הנתבעת, כי במועד הצגת השיק לפרעון בבנק (30.9.01), עמדה הנתבעת בכל התחייבויותיה על פי הסכם ההלוואה, ולא התקיים התנאי המתיר לתובעת להציגו לפרעון.

בתצהיר ההתנגדות שהגיש מר איל נטען גם, כי סכום השיק סולק באמצעות תשלום סך של 120,000 ש"ח באמצעות כרטיס האשראי שלו (סעיפים 15-17). טענה זו, אשר בגינה ניתנה לנתבעת רשות להתגונן מלכתחילה,  נטענה בחצי פה בסיכומיו של ב"כ הנתבעת, ובמהלך שמיעת העדויות הוכח כי אין בה ממש.

גרסת התובעת

התובעת טוענת, כי אתגר לא פרעה את תשלומי ההלוואה כסדרם. לפיכך, קמה זכותה של התובעת לעשות שימוש בבטחונות שניתנו לה במסגרת ההסכם, קרי, התקיים התנאי המתיר לה לעשות שימוש בשיק הבטחון. 

ב"כ התובעת טוען בסיכומיו, כי הנתבעת לא הוכיחה כי אתגר ו/או מר רון איל ו/או הנתבעת פרעו את ההלוואה שניתנה לאתגר, ולא הציגו קבלות או חשבוניות, שיש בהן להעיד כי כספי ההלוואה הושבו לתובעת, כפי שנטען בהתנגדות בשעתו.

לדבריו, אמנם שולמו סכומי כסף לתובעת באמצעות כרטיס האשראי של מר איל, אך אלה שולמו על חשבון החוב השוטף, שמר איל ערב לו באופן אישי, ולא על חשבון ההלוואה.

כספי ההלוואה לא הושבו במלואם

אין מחלוקת, כי החל מחודש ספטמבר 2001 לא נפרעו במועדם השיקים שנמסרו על ידי אתגר לתובעת, כעולה מצילומי השיקים עצמם (נספח ו' לתצהיר התובעת).