פסק-דין בתיק א 35952/06

מדובר בתאונת שרשרת בה היו מעורבים ארבעה כליי רכב.

רכב התובעת הינו הרכב הראשון מבין כליי הרכב שהיו מעורבים בתאונה.

נתבע 3 נהג ברכב השני.

נתבע 2 נהג ברכב השלישי.

נתבע 1 נהג ברכב הרביעי.

יצויין כי נתבע 2 לא הגיש הגנה.

התובעת טוענת כי רכבה, מסוג איסוזו (הרכב הראשון) נעמד בנתיב השמאלי בכביש, כאשר הנהג הפעיל אורות מהבהבים של אזהרה, עקב תקלה ברכב.

בטרם הספיק נהג רכב התובעת לצאת מהרכב ולהציב משולש, נפגע רכב התובעת מאחור על ידי רכב מסוג פורד (מונית).

הנהג ברכב התובעת מר עמי כהן ציין כי הרגיש מספר חבטות מאחור (אך לא יכול לציין מספרן).

נתבע 3, מר אמשיקשווילי מיכאל שנהג ברכב השני, מסוג פורד (מונית) טוען, כי כי רכב התובעת עמד בנתיב השמאלי בדרך, כי רכבו עצר אחריו עצירה מוחלטת, כי מיד בסמוך לאחר העצירה הרגיש בשתי חבטות עוקבות מאחור, כאשר כתוצאה מכל חבטה גם נהדף רכבו ופגע ברכב הראשון שעמד לפניו.

הנהג ברכב השלישי, רכב הדייהטסו, מר כהן אליהו (נתבע 2), טוען (בבית המשפט לתביעות קטנות) כי התנגש ברכב השני כאשר האחרון סטה שמאלה, מהנתיב הימני, תוך עקיפת אוטובוס, אך כתוצאה מפגיעה זו לא נגרם נזק.  לאחר מכן ובסמוך נפגע רכבו מאחור בידי הרכב הרביעי ונהדף לרכב השני, תוך שפוגע בו מאחור.

הנהג ברכב הרביעי, רכב הפז'ו, מר קטני איתן (נתבע 1) טוען כי ראה את פגיעת הרכב השלישי ברכב השני, בנתיב השמאלי, הבחין בעצירת הרכב השלישי לכן בלם רכבו, אך עקב הגשם לא הספיק לעצור ולכן פגע ברכב השלישי שנעמד לפניו.

על מנת להכריע במחלוקת עיינתי בחומר הראיות שהונח בפניי הכולל, בין היתר, את כתבי הטענות על נספחיהם את תיק המשטרה על העדויות שנגבו בו ואת פרוטוקול הדיון (מיום 15.4.07) ופסק הדין מיום (1.5.07) בת.ק. 1752/06 בבית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע.

מחומר הראיות עולה התמונה הבאה:

רכב התובעת עצר בנתיב שמאל של הדרך, במרחק לא רב מהצומת, כנראה עקב תקלה שלא איפשרה את המשך הנסיעה. הנהג הפעיל איתות אך בטרם הספיק לצאת מהרכב על מנת להציב משולש אזהרה, הרגיש מאחור, מספר חבטות (הנהג לא יכול היה לנקוב במספר).

נהג הרכב השני הבחין ברכב הראשון שנעמד בדרך, אך משלא הצליח לעקפו, נעמד מאחוריו, בעצירה מוחלטת. מיד הרגיש מאחור חבטה אחת שהדפה אותו קדימה לרכב שלפניו ומיד אחריה חבטה נוספת מאחור, שאף היא הדפה אותו לרכב הראשון.

נוסעת ברכב השני אישרה כי רכב זה נפגע מאחור בידי הרכב השלישי, לאחר עצירה.

הנהג ברכב השלישי אישר כי פגע ברכב השני (כאשר האחרון סטה שמאלה), אלא שמפגיעה זו לא נגרם נזק. לאחר מכן ובסמוך נפגע רכבו מאחור, בידי הרכב הרביעי, שאז נהדף לרכב השני ופגע בו (תוך גרמת נזק).

הנהג ברכב הרביעי מאשר כי ראה את הרכב השלישי פוגע ברכב השני, בנתיב השמאלי (אין כל איזכור לטענה לעקיפת אוטובוס ולסטיית הרכב השני שמאלה).