פסק-דין בתיק א 35851/03

1.       התובעת ילידת 11.9.78, נפגעה בתאונת דרכים ביום 13.2.01.

                   אין מחלוקת לגבי חבותם של הנתבעים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.

          המחלוקת היחידה הינה לגבי גובה הנזק, לגביה הסמיכוני הצדדים לפסוק על דרך הפשרה, מכוח סמכותי לפי סעיף 4ג' לחוק הנ"ל. 

2.       הפגיעה

         א.      התובעת נפגעה בעמוד שדרה צווארי ומתני, 4 גפיה ונגרמו לה שפשופים באמה ימנית וכף יד שמאל.

         ב.       התובעת היתה באי כושר 7 ימים.

         ג.       התובעת קבלה טיפולי פיזיותרפיה.

         ד.       פרופ' האובן, אשר נתמנה כמומחה מטעם ביהמ"ש בתחום הכירורגיה הפלסטית היה בדעה כי לתובעת נותרה נכות בשיעור 5% בגין הצלקת באמה הימנית.

         ה.      פרופ' האובן מצא אמנם בבדיקתו "צלקת שטוחה, בהירה, משתלבת עם העור מסביב, בלתי משגשגת, בגודל של 5.6 ס"מ X 4 ס"מ הינה בהירה וחיוורת (היפופמנטרית)... הצלקת רכה, גמישה ובלתי רגישה למגע", אך התמונה שצורפה לסכומי התובע מגלה צלקת בולטת, שונה מצבע העור מסביבה ובהחלט מכוערת.

         ו.       כאמור בע"א 2160/90 רז נ. לאף ואח' פד"י מז (5) 170, 174:
"... בית המשפט, ולא המומחה, הוא הפוסק האחרון גם בשאלות הרפואיות שנמסרו לחוות-דעתו של המומחה, ולהלכה אין בית-המשפט חייב לפסוק על-פי חוות-דעתו של המומחה, אם כי למעשה יתן, כמובן, לחוות-דעת מוסכמת כזאת את מלוא משקלה בכל הנוגע לצד הרפואי המקצועי..." (ע"א 16/68 רמת סיב בע"מ נ' דרזי (1), בעמ' 168).

כמו כל חוות דעת של מומחה המוגשת לבית המשפט, כך גם חוות דעתו של מומחה רפואי: היא אינה אלא ראיה במסגרת כלל הראיות המובאות לפני בית המשפט, ובית המשפט רשאי להסתמך עליה אך גם לדחותה, כולה או חלקה, כשהוא מוצא זאת לנכון, בהתאם לשיקול דעתו (ע"א 311/66 נחמיאס נ' לקט קואופרטיב לאיסוף נייר פסולת (2), בעמ' 50; ע"א 123/79, 124 מדינת ישראל נ' קמינר ואח' (3), בעמ' 621-622; ע"א 675/77 אלטשולר נ' נציב המים (4), בעמ' 737; ע"א 409/84 מדינת ישראל ואח' נ' שגב ואח' וערעור שכנגד (5), בעמ' 710-711).

הידע הרפואי הוא אמנם נחלת המומחה הרפואי. כשבית המשפט ממנה מומחה רפואי, חזקה עליו שימנה מומחה רפואי המתמחה בתחום הרפואי שלגביו הוא מתבקש ליתן חוות דעתו. ואמנם, אם אין בחוות דעתו מסקנות אשר אינן יכולות לעמוד במבחן הביקורת של ההיגיון לאחר עיון בחוות הדעת ובראיות אחרות שלפניו, בית המשפט לא ייטה להתערב במסקנותיו של המומחה. אך לעתים, מתוך עיון בחוות הדעת עצמה או במכלול נסיבות העניין, מתברר לבית המשפט שהתשתית העובדתית, שעליה היא נשענת, אינה מהימנה. במקרה כזה, בית המשפט רשאי שלא לסמוך על חוות דעתו של המומחה, וראוי כי לא יבסס מסקנתו על אותה חוות דעת".

         ז.       לאור האמור לעיל, בהסתמך על האמור בע"א 7991/96 אלקבהא ואח' נ. כנעאן ת"ק על 2000 (1) 181 ובהתחשב בעובדה, כי מדובר בצלקת אצל אישה שלא ניתן תמיד להסתירה מקובלת עלי דרישת ב"כ התובע לקבוע, כי לתובעת נותרה נכות בשיעור 10%.

3.       נזקים

         א.      הפסד השתכרות

                   (1)      התובעת היתה באי כושר שבוע ומוסכם על הצדדים כי נגרמו לה הפסדי שכר בסך 250 ש"ח ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק סה"כ 352 ש"ח  .

                   (2)      עובר לתאונה היתה התובעת סטודנטית ועבדה כטלרית בבנק במשרה חלקית והמשיכה לעבוד במשרה זו ללא כל פגיעה בהיקף משרתה או השתכרותה כשנתיים נוספות לאחר התאונה.

                   (3)      עם תום לימודיה ובהתאם להשכלתה החלה התובעת לעבוד כרכזת כוח אדם בחברת אבטחה.