פסק-דין בתיק א 35794/04

פסק דין זה ניתן בהמשך לדיון ההוכחות אשר התקיים ביום 16/12/04 במעמד הצדדים במסגרת תביעת התובעת בסך של 50,000 ש"ח אשר הוגשה כנגד הנתבע בגין הפרת הסכם לרכישת דירה.

בכתב התביעה נטען כי ביום 29/7/03 חתמה התובעת עם הנתבע על זכרון דברים למכירת דירה ברח' הגליל 16 בבני ברק מהנתבע לתובעת כאשר בזיכרון הדברים סכום המכירה,  118,000$, זמן פינוי הדירה בסביבות נובמבר 2003, ופיצוי כספי למפר העיסקה. בנוסף לכך נמסר באותו מעמד שיק ע"ס 50,000 ש"ח על חשבון התמורה המוסכמת.

עוד נטען כי בהמשך לכך הכין עו"ד אלקלעי ביום 10/7/03 טיוטת הסכם כאשר הנתבע התחייב לבצע מספר פעולות בטאבו אולם כשבועיים לאחר מועד חתימת ההסכם הודיע לתובעת כי הוא נתקל בבעיות טכניות בטאבו ולאחר מכן הודיע לתובעת כי לאור נפילת שער הדולר הוא יבצע את העיסקה רק במידה והתובעת תסכים להעמיד את שער הדולר על 5 ש"ח לדולר.

בנוסף לכך נטען בתביעה כי מספר ימים לאחר מכן הודיע הנתבע לתובעת כי הוא איבד את זכרון הדברים ואין הוא יודע מה עלה בגורלו ולכן הוא שוב פעם מבקש לבטל את העיסקה אולם לכך נאמר לנתבע על ידי התובעת כי מבחינתה ההסכם עדיין בתוקף.

עוד נטען כי בחלוף מספר ימים נוספים הנתבע הודיע לתובעת כי הוא מבטל את העיסקה מאחר והתברר לו כי מחירי הדירות גבוהים יותר ממה שהוא תיאר לעצמו. הנתבע בנוסף הודיע לתובעת באופן ברור והחלטי בחודש אוגוסט 2003 כי אין ברצונו למכור את הדירה ואף דאג להחזיר לתובעת את השיק ע"ס 50,000 הש"ח הנ"ל. לבסוף נטען כי למרות הפיצוי המוסכם הגבוה, התובעת מעמידה את התביעה על סך של 50,000 ש"ח כאשר במידה והנתבע יתנגד תעמיד את התביעה על סך של 90,000 ש"ח.

בכתב ההגנה הנתבע הכחיש כי הינו הבעלים של הדירה כאשר על פי צוואה הוא זכאי להחזיק בה אולם הצוואה איננה ניתנת למימוש עקב נסיבות אשר אינן תלויות בו, נסיבות אשר ידועות לתובעת היטב. הנתבע תיאר בכתב הגנתו כי הוא מסוכסך יחד עם אחיו בסכסוך משפטי ממושך כאשר לא ניתן לרשום את הבעלות בדירה על שם הנתבע, בין השאר, מאחר וקיים חוסר התאמה ברשום בספרי המקרקעין לבין ההוראות בצוואה.

הודגש בכתב ההגנה כי כל בעיות הרישום הנ"ל היו ידועות לתובעת בעת שביקשה לרכוש את הדירה כאשר התובעת ו/או מי מטעמה היה יחד עמה בטאבו אצל רשמת מקרקעין אשר הסבירה להם זאת בצורה מפורשת.

בהתייחס למחיר הדירה נטען כי התובעת הביעה את רצונה לרכוש את הדירה AS IS, ועל כן הנתבע הוריד מערך הדירה 1/3 מהמחיר. הנתבע מאשר פניה משותפת לעו"ד אלקלעי אשר הכין טיוטת הסכם ביום 10/7/03. עוד נטען כי עו"ד קויפמן נכנסה לתמונה על מנת לייצג את התובעת ועו"ד אלקלעי שלח טיוטת הסכם לעו"ד קויפמן מיום 10/7/03 יחד עם מכתב לוואי אשר מדבר בעד עצמו.

לעצם ביטול ההסכם נטען כי לאור הערותיה של עו"ד קויפמן לסעיפים 4 ו- 7 לטיוטת ההסכם אשר עמדו בניגוד להסכמת הצדדים לא ניתן היה לחתום על הסכם המכר.

הנתבע הכחיש כי הוכן זכרון דברים ביום 29/7/03 כאשר טענה זו איננה מתיישבת עם טענת התובעת לפיה עו"ד אלקלעי העביר לצדדים טיוטת הסכם ביום 10/7/03 בהמשך לזכרון הדברים. בהתייחס לשיק ע"ס 50,000 הש"ח הנ"ל נטען כי מדובר בשיק בטחון ולא בשיק שניתן על חשבון התמורה. הנתבע הכחיש בנוסף טענת התובעת לפיה דרש שער של 5 ש"ח לדולר כאשר טיוטת ההסכם מראה אחרת.

הנתבע הוסיף וטען בכתב ההגנה כי ב"כ התובעת שלחה מכתב מיום 6/8/03 ובו דרישה להפחית את מחיר הדירה לסך של 108,000 תוך ניסיון לסחוט כסף מהנתבע כאשר פנייה זו היווה טעם מרכזי לביטול העיסקה. קיימת התייחסות נוספת בכתב התביעה לפיה ניסתה מנהלת האגף בו עובד הנתבע גב' שמחה טולדנו לשמש כבוררת בעניין אולם התובעת לא הסכימה ולא שיתפה פעולה.

ביום 13/9/04 התקיים דיון מקדמי במסגרת התובענה ובמהלכה ב"כ התובעת בקשה לתקן טעות סופר לפיה במקום חודש יולי יש לציין חודש יוני, במקום הספרה "7" יש לציין את הספרה "6", ובית המשפט נעתר לבקשת התיקון הנ"ל ואיפשר לנתבע להגיש כתב הגנה מתוקן בהתאם.

אכן הוגש כתב הגנה מתוקן  ובעקבות תיקון כתב התביעה נטען לענין התיקון הנ"ל כי זכרון הדברים מיום 29/6/03 אבד כאשר בהמשך לזכרון הדברים הוכנה טיוטת ההסכם מיום 9/7/03. עוד נטען כי התובעת לא הסכימה לחתום על טיוטת ההסכם ובכך הפרה את זכרון הדברים כאשר טיוטת ההסכם הנ"ל שקפה נאמנה את הסכמת הצדדים.

התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית בתמיכה לתביעה יחד עם תצהיר עדות ראשית מטעם בעלה מר חי דוד. התובעת חזרה בתצהירה על חלק מטענותיה הנ"ל ואף הוסיפה וטענה כי הנתבע מסתיר מבית המשפט כי כיום רשום כבעלים של הנכס כפי שהיה בעליו גם בעבר. עוד נטען כי הוסבר לנתבע כי היא אמורה לרכוש את הדירה בכספי משכנתא ועל כן לא יכול להיות שהסכימה לרכוש את הדירה כאשר הדירה לא רשומה על שמו. התובעת הכחישה בנוסף מעורבות של עו"ד אלקלעי כפי שנטען בכתב ההגנה המתוקן. עוד נטען כי בעלה דוד חי ערך את זכרון הדברים כאשר הצדדים חתמו עליו וכאשר הנתבע היה אמור להעביר לידיה העתק מזכרון הדברים. התובעת הכחישה בנוסף טענת הנתבע לפיה זכרון הדברים אבד כאשר היא זוכרת שהוא צירף לזכרון הדברים את השיק אשר הגיע לידיו ואמור להיות אצל עו"ד אלקלעי.

מר דוד חי טען בתצהירו כי עד שנחתם זכרון הדברים ואף לאחר מכן הנתבע לא אמר לו כי ישנה בעיה ברישום הדירה. מר דוד חי חזר על רוב טענות התובעת בכתב התביעה הנ"ל וכן הוסיף והצהיר כי אשתו רכשה דירה אחרת בחודש 9/03 ברח' בורוכב 27 בבני ברק.

בתצהיר עדות הראשית מטעם הנתבע נטען כי כל העובדות אשר נטענו בכתב ההגנה המתוקן אמת ומהוות חלק בלתי נפרד מתצהירו הנ"ל. עוד הוצהר כי בעת מכירת הדירה היה שלט למכירה תלוי ובו התייחסות לכך שמדובר בדירה אשר נמצאת בהליכים משפטיים. בנוסף לכך הודגש כי העסקה לא יצאה אל הפועל מאחר והתובעת דרשה להפחית את המחיר לסך של 108,000$ מסך של 118,000$ כעולה מנספח ד' לכתב ההגנה.

הצדדים נחקרו ארוכות במסגרת חקירות נגדיות על תצהיריהם ובתום הדיון הוסכם בין הצדדים כי בית המשפט יתן פסק דין על פי הראיות בתיק ללא סיכומים מטעמם.

דיון

תביעת התובעת מבוססת ומסתמכת על זכרון דברים אשר הוכן ונחתם ביום 29/6/03 בין הצדדים ובעיקר בהסתמך על סעיף שבו נקבע פיצוי מוסכם בסך של 20,000$ דולר ארה"ב.

אין חולק בין הצדדים כי אכן הוכן זכרון דברים אשר נחתם בין הצדדים אולם זכרון הדברים לא הומצא לתיק בית המשפט כאשר הנתבע טען כי אבד והתובעת טענה כי ככל הנראה זכרון הדברים הגיע לידי עו"ד אלקלעי.