פסק-דין בתיק א 35781/04

1.         לפני תביעה של מבוטח כנגד חברת ביטוח לתשלום תגמולי ביטוח, בעקבות נזק שנגרם לרכבו שנגנב ו"נפדה" מידי הגנבים.

הנתבעת טוענת כי אינה מחויבת בתשלום תגמולי ביטוח מכמה טעמים. העיקריים בהם הינם: התובע לא הפעיל את אמצעי המיגון ברכב וכן מנוע מלהגיש תביעתו נוכח חתימתו על הסכם בדיקת פוליגרף ואי התייצבותו לבדיקה.

אין טענה כי התובע היה מעורב בגניבת הרכב או ביים את הארוע.

עובדות שאינן שנויות במחלוקת ודרושות לענין

2.         התובע הוא בעלים של רכב מסוג איסוזו טרופר ( "הרכב"). בזמן הרלבנטי היתה מותקנת ברכב מערכת מיגון שחוברה למוקד חברת "פוינטר" והנתבעת ביטחה את הרכב בביטוח מקיף.

ביום 26.1.04 החנה התובע את רכבו בסמוך לחנות מכולת באזור מגוריו בגן יבנה. מספר דקות לאחר מכן, בדרכו חזרה אל הרכב, הופתע התובע לגלות כי הרכב נגנב מהמקום בו חנה. הגניבה בוצעה תוך שימוש במפתחות הרכב.

התובע הודיע לנתבעת ולסוכן הביטוח על ארוע הגניבה, וכן הגיש תלונה במשטרת גן יבנה.

3.         יום לאחר הגניבה או בסמוך לכך, התקשרו אל התובע אלמונים שהציעו לו "לפדות" את הרכב על ידי תשלום של 30,000 ש"ח. התובע הסכים, נסע לדהריה, שילם 30,000 ש"ח וקיבל את הרכב לחזקתו. כתוצאה מהגניבה ניזוק הרכב.

4.         הנתבעת שלחה חוקר לבירור ארוע הגניבה. במסגרת פגישת התובע עם החוקר (שנערכה ביום 6.2.04), נחתם הסכם לפיו, בתמצית, מסכים התובע להבדק בפוליגרף, תוצאות הפוליגרף יחייבו את הצדדים ואם לא יגיע התובע לבדיקה, יהווה הדבר ויתור מצידו על כל תביעה (להלן - "הסכם הפוליגרף"). לבסוף סרב התובע להבדק בפוליגרף, וזאת לאחר שקיבל יעוץ משפטי.

הנתבעת דחתה את דרישתו של התובע לתשלום תגמולי ביטוח.

עסקת הפדיון

5.         התובע טוען כי לאחר שקיבל הצעה לפדות את הרכב, התקשר לסוכן הביטוח וזה הציע לו לקבל את הצעת הפדיון ואמר לו כי חברת הביטוח (הנתבעת) תשתתף עם התובע במחצית מסכום הפדיון. התובע טוען כי על סמך האמור הסכים לעסקת הפדיון.

הנתבעת מצידה טוענת כי לא ניתנה על ידה הסכמה להשתתף ב"פדיון" הרכב.

6.         שאלת ההסכמה הנטענת לעסקת הפדיון ולהשתתפות בסכום הפדיון אינה עומדת בבסיס תביעה זו. הסכומים אשר התובע דורש מאת הנתבעת בתביעה שלפני אינם נגזרים מהסכום אשר לטענתו הובטח לו ע"י הסוכן. במסגרת התביעה דורש התובע מהנתבעת תגמולי ביטוח על יסוד פוליסת הביטוח. הסכום הנתבע מתייחס לנזקי הרכב ומתבסס בראש ובראשונה על חוות דעת שמאי ותשלומים שבוצעו למוסך בגין תיקון הרכב (כן נדרש ראש נזק לא ממוני בענין עוגמת נפש שנגרמה לתובע עקב דחיית דרישתו לתשלום תגמולי ביטוח וריבית מיוחדת לפי סעיף 28א לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981).

7.         מסכת הראיות שהובאה לפני ממילא אינה תומכת בטענת התובע בענין מחויבות לכאורית של הנתבעת להשתתף בדמי הפדיון. התובע הצהיר והעיד שסוכן הביטוח אמר לו שחברת הביטוח תשתתף במחצית מדמי הפדיון. סוכן הביטוח זומן לעדות על ידי התובע. בעדותו הכחיש הסוכן מכל וכל את האפשרות שהבטיח לתובע השתתפות כאמור. הסוכן העיד כי נשאל על ידי התובע האם יש אפשרות שחברת הביטוח תשתתף עימו בעלות הפדיון והשיב: "ביררתי ואמרו לי שזה לא חוקי חד משמעית ולרדת מהענין. אמרתי את זה לתובע...לא יכול להיות שאמרתי לתובע שזה בסדר שיפדה את הרכב ואח"כ שלא" ובהמשך: "ש. לא אישרת השתתפות של שום גורם לפדיון [צ"ל - בפדיון] הרכב? ת. ממש לא" (עמ' 8-9 לפרו' 23.12.04). יצוין כי הסוכן אינו קשור חד משמעית לנתבעת בלבד, כבמקרים רבים. סוכן הביטוח הוא בן זוגה לחיים של אחות התובע. בנסיבות אלו, ברור שלא הורם הנטל לשכנע בקיומה של הבטחה להשתתפות בעלות ה"פדיון".

נעבור אפוא לבחינת טעוני הצדדים בענין תגמולי הביטוח.

תמצית טענות התובע

8.         התובע טוען כי הוכיח שרכבו נגנב והתרחש מקרה ביטוח. לשיטתו, על הנתבעת הנטל להוכיח כי למרות האמור פטורה היא מתשלום תגמולי ביטוח וכי נטל זה לא הורם.

מוסיף התובע וטוען כי הנתבעת מנסה כיום להדוף את תביעתו בטיעונים שלא הופיעו במכתבה המקורי, בו דחתה את דרישתו לתגמולי ביטוח. התובע סבור כי הנתבעת אינה רשאית להעלות טיעונים שלא כללה במכתבה האמור. בפרט מתייחס התובע בהקשר זה לטענת הנתבעת בענין הסכם הפוליגרף.

תמצית טענות הנתבעת