פסק-דין בתיק א 35727/07

מבוא

1.      בפניי תביעת התובע 1 - קטין, יליד 19.10.98 (להלן: "התובע") בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונה שאירעה ביום 17.10.05 (להלן: "התאונה").

2.      התובעים 2 ו-3 הינם הורי התובע.

3.      לטענת התובעים, התאונה הינה "תאונת דרכים" כהגדרתה ב חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: "החוק"). הנתבעת חולקת על טענת התובעים בסוגייה זו.

4.      אין מחלוקת כי היה ויקבע שהתאונה הינה "תאונת דרכים" כטענת התובעים - על הנתבעת לפצותם בגין נזקיהם שכן כלי הרכב נשוא הדיון לא זוהו. הצדדים הגיעו להסכמה, בהתאם להצעת ביהמ"ש, כי נזקי התובעים יועמדו על סכום של 28,500 ש"ח בצירוף שכ"ט עו"ד מע"מ ואגרה.

5.      בהסכמת הצדדים, תושאל התובע ע"י ביהמ"ש במהלך ישיבת קדם המשפט בדבר נסיבות אירוע התאונה.

6.      הצדדים הגיעו להסכמה בדבר הגשת טיעונים בכתב בשאלה המשפטית וזאת בהתבסס על דברי התובע.

7.      כל ההדגשות להלן אינן מופיעות במקור אלא אם יאמר אחרת.

דיון

נסיבות אירוע התאונה

8.      אביא להלן את דברי התובע בתשובה לשאלות בית המשפט:

"אני זוכר בערך מה שהיה. נסעתי עם חבר שלי באופניים ו מאחורי באה מכונית ולפני גם, פחדתי ולכן אחרי דקה זזתי הצידה ונתקעתי בגלגל של חבר שלי ונפלנו. ראיתי שהיה רכב מאחור כי עצרתי והסתכלתי אחורה. רכבנו בצד הכביש, ביישוב שלנו. אני לא זוכר איזה סוג כביש זה. החבר שלי רכב לפני. כשהגיעו הרכבים גם החבר שלי פנה הצידה, פגעתי בגלגל שלו כי היתה שם אבן ונפלתי. רצינו לנסוע הצידה כשראינו את הרכבים. האבן היתה כשירדנו לחול. החבר שלי ירד לפני לחול. לחבר שלי לא קרה כלום. אף אחת מהמכוניות לא עצרה. הרגשתי שקיבלתי מכה ממש מיד כשנפלתי והחבר שלי רץ לקרוא לאבא שבא לקחת אותי". (עמ' 3 לפרוטוקול יום 3.4.08).

9.      אקדים ואומר כי עסקינן בתובע אשר בעת התאונה היה בן 7 ו"עדותו" נשמעה כשנתיים או מחצה לאחריה. משכך, לא ניתן לדקדק בכל מילה ומילה שנאמרה על ידי התובע באותו אופן שיש לנהוג מקום בו עסקינן בעדותו של בגיר.

10.  המסר הברור שניתן ללמוד מדברי התובע הינו כי הוא וחברו נבהלו משני כלי הרכב שנסעו על הכביש ועל כן ירדו לשול הדרך. איני מוצא לייחס משמעות להערכתו של התובע כי חלפה " דקה" מהמועד בו הבחינו בכלי הרכב ועד לירידתם לשול. אין רלוונטיות לפרק הזמן שחלף מהטעם כי התובע קשר בין הירידה לשול לבין נסיעת כלי הרכב - קשר שאירע בגין אותו פחד שתקפם.

11.  לא ניתן להתעלם ממוטיב הפחד שאחז בתובע כדבריו, ועל כן איני רואה עין בעין עם ב"כ הנתבעת את הנסיבות שהביאו לירידת התובע וחברו לשול, כמו גם לאופן הירידה.

12.  באשר לאירועים שאירעו ממועד ירידת התובע וחברו לשול ועד לאירוע התאונה - התובע לא התייחס לפרק הזמן שחלף, כמו גם לכברת הדרך שרכבו על השול עד לאירוע התאונה.

13.  מעדות התובע עולה כי התאונה אירעה בשל קיומם של "המכשולים" המצטברים כדלקמן:

·        הימצאות אבן בשול (אין זה ברור האם אופני התובע פגעו באבן או שהתובע הסיט את אופניו בשל הימצאותה).

·        הימצאות האבן בסמוך לכביש ("... כשירדנו...").

·        היתקלות אופני התובע באופני החבר בשל האבן.

האם הוכח קשר עובדתי בין הימצאות כלי הרכב לבין התאונה?