פסק-דין בתיק א 35682/05

התביעה והצדדים לה :

1.         ביום 3.6.05 נערכה חתונתם של התובעים, בגן פרטי אותו הם שכרו במושב מגשימים (להלן: "גן הארועים").

            החתונה התקיימה ביום שישי בצהרי היום.

2.         הנתבעים 1 ו- 2 הינם בעלים ו/או מנהלי הנתבעת 3 - חברת הקייטרינג אשר סיפקה את המזון והשתייה לחתונת התובעים.

טענות הצדדים :

3.         לטענת התובעים, בינם לבין הנתבעים או מי מהם נכרת הסכם מחייב, במסגרתו נקבעו התחייבות הצדדים לגבי אספקת המזון והשתייה, והתמורה אשר תשולם בגינה. הסכם זה התבסס על הצעת המחיר אשר נשלחה על ידי הנתבע 1.

            (להלן: "הצעת המחיר", צורפה כנספח ב' לת/1).

4.         בהצעת המחיר נקבע התפריט, העלות (125 ש"ח לאדם, מינימום 300 איש) וכן נקבע : "המחיר כולל בר המשקאות שיעבוד כל הערב עם הגשה של יין לבן אדם, קסשה וקפריניה, מיץ תפוזים אשכוליות ולימונענע ומשקאות אלכוהוליים ברמה בסיסית אך מכובדת. על השולחנות יוגשו מיצים טבעיים ומים בקנקנים".

5.         לטענת התובעים, הפרו הנתבעים את ההסכם בכך שלא סיפקו מזון ומשקאות במידה מספקת, דבר שגרם להתרוקנות המזנונים במהירות, ולהותרת האורחים רעבים.

            התובעים טענו כי המשקאות אזלו מיד בסמוך לאחר תחילת החתונה, הנתבעים או מי מהם לא דאגו למלא את הקנקנים שעל השולחנות ולא סיפקו שתייה לאורחים.

            דבר זה היה חמור שבעתיים לנוכח העובדה שהחתונה התקיימה בצהרי היום, והיה יום חם במיוחד.

6.         זאת ועוד, התובעים טוענים שבשעה 17:30 או בסמוך לכך, (שהחתונה החלה רק בשעה 15:30) "קיפלו" הנתבעים את המזנונים ומרבית המלצרים שהובאו עזבו את המקום בנימוק שעליהם, כקייטרינג כשר, לעזוב את המקום כשעה לפני כניסת שבת.

            כך, למן השעה 17:30 לא סופקו במקום מזון ומשקאות, למרות שהחתונה אמורה הייתה להמשך עד השעה 22:00 בלילה (ראה ההסכם עם בעלת גן האירועים שצורף כנספח ג' לת/1).

7.         התובעים טוענים שההפרות הנ"ל מהוות הפרת הסכם ועל כן זכאים הם לפיצוי המורכב משני ראשי נזק : החזר כספי של חלק יחסי מהתמורה ששולמה (כ- 50,000 ש"ח) עבור המרכיבים שלא סופקו בתפריט ; התובעים העמידו דרישה זו על מחצית מהעלות הכוללת של הקייטרינג, ולפיכך דרשו החזר של 25,000 ש"ח בראש נזק זה.

            בנוסף, תבעו התובעים סך של 50,000 ש"ח כפיצוי עבור עוגמת הנפש שנגרמה להם. התובעים טוענים שהאירוע אמור היה להיות המשמח בחייהם, אך עקב מחדלי הנתבעים הסב להם בושה וצער, ועד ליום זה אינם מסוגלים לעיין באלבום התמונות ואירוע החתונה מעלה בקרבם זיכרונות קשים.

8.         הנתבעים מעלים מספר טענות הגנה : ראשית, טוענים הם שבעל הדין היחיד, אם בכלל, הינה הנתבעת 3, עימה הייתה ההתקשרות ; השירות ניתן על ידה והכסף שולם לה ; הנתבעים אמנם מנהליה אך לא די בכך כדי לחייבם אישית בסכומי התביעה.

9.         לגופו של עניין טוענים הנתבעים שהמזון שסופק היה כמובטח ובמידה מספקת. הנתבעים מציינים שבתום האירוע אף נזרק מזון רב, שנותר ללא דורש.

            לגבי המשקאות טוענים הנתבעים שלא היה כל מחסור בשתייה ; שמעולם לא הובטח לספק משקאות תוססים אלא רק מים ומיצים, וזאת סופק בשפע.

10.       לעניין שעת עזיבת האירוע - מודים הנתבעים (סעיף 44 לכתב ההגנה) שעזבו את המקום לפני כניסת השבת. לטענתם, עובדה זו הובהרה היטב לתובעים, אשר ידעו שמדובר בקייטרינג כשר : דבר זה נאמר להם במפורש ובנוסף, הנתבע 2 הינו חובש כיפה ושירותיהם נשכרו לאחר שהתובעים בעצמם ביקשו מהנתבעים הצהרה בדבר כשרות לצורך הצגתה ברבנות. לפיכך - התובעים אינם יכולים להישמע בטענה שלא ידעו שמדובר בקייטרינג כשר.

11.       לעניין סכום התביעה טוענים הנתבעים שמדובר בסכום מנופח ומוגזם ואם בכלל, תביעה זו הינה במהותם "תביעה קטנה", שראוי לה להתברר במסגרת זו.