פסק-דין בתיק א 3568/03

1.         בפני תביעות כספיות; תביעה ותביעה שכנגד לחיובים הדדיים שטוענים הצדדים זה כלפי זה.

מדובר בפרשה ישנה שתחילתה בהסכם מכר שנערך ביום 1.6.63 בין אביו של התובע והנתבע שכנגד (להלן: "התובע") לבין סבו. אביו של התובע רכש 1/3 מהשטח הכולל של קרקע המצויה בחלקה 17 בגוש 18769 (להלן: "החלקה") שהיו בבעלות הסב עד אותו מועד (ראה נספחים א'1 ו א'2 לתצהיר הנתבע (נ/2).

ביום 7.5.78 רכש הנתבע והתובע שכנגד (להלן: "הנתבע") את זכויותיו של אבי התובע בחלקה, כלומר 1/3 מכלל הזכויות בחלקה ששטחה הכולל 10,652 מ"ר, וכן שני בניינים שהוקמו על החלקה. אביו המנוח של התובע היה אמור לעשות, לטענת הנתבע, את כל הפעולות לצורך רישום הזכויות על שמו וזאת על מנת לאפשר לנתבע להעביר את הזכויות שרכש ביום 7.5.78 על שמו. משלא עשה כן, בעת פעולות ההסדר של הקרקע, משלא דווח על העסקה, נרשמה החלקה על שמו של הסב.

לטענת הנתבע, התובע מעולם לא הכחיש את המכר בין אביו לנתבע אלא טען שלא שולם לאביו מלוא המחיר המוסכם.

2.         בכדי להביא את הסכסוך לסיום, הגיעו הצדדים להסכם שנחתם ביום 6.6.98 (להלן: "ההסכם בכתב"). לפי ההסכם בכתב והנספח אשר צורף לו והיווה חלק ממנו, התחייב הנתבע לשלם לתובע ולאחיו פיצוי כספי בסך 115,000 $, מתוכם סך של 40,000 $ (ראה: נספח להסכם המסומן כנספח א' בת/1) לתובע כאשר התשלום יתבצע כדלקמן: 7,500 $ ביום החתימה על ההסכם והיתרה לאחר מכן ובתנאי שיינתן פס"ד הצהרתי בבית המשפט המחוזי, המאשר את ההסכם מיום 7.5.78 למכירת החלקה, והמצהיר כי הנתבע זכאי להירשם כבעלים על מלוא השטח הנמכר (להלן: " התנאי"). במידה ותנאי זה לא היה מתקיים, ההסכם היה מתבטל ועל התובע היה להשיב את המקדמה לידי הנתבע ((ראה: נספחים א' ו - ב' לת/1).

3.         במהלך הדיון בתביעת הנתבע בבית המשפט המחוזי לצו הצהרתי, התעורר הצורך בהוצאת צווי ירושה לאביו ולסבו של התובע. משהוצאו הצווים ונרשמו אצל רשם המקרקעין, נרשמו 1/18 חלקים משטח החלקה (592 מ"ר) על שם האפוטרופוס על נכסי נפקדים (להלן: "האפוטרופוס") וזאת בהקניה מכוח נפקדותו של דודו של התובע.

4.         ביום 30.04.01 ניתן פס"ד הצהרתי ע"י כב' השופטת שטמר בת.א 721/98 (להלן: פסה"ד ההצהרתי") אשר התנהל בבית המשפט המחוזי בחיפה לפיו הוצהר כי הנתבע  (התובע בת.א 721/98) הוא הזכאי להירשם כבעלים של 20/72 חלקים מחלקה 17 בגוש 18769 באדמות כפר יאסיף.

בטרם אכריע במחלוקות שבין הצדדים אביא בתמצית את טענותיהם.

טענות התובע

5.         לטענת התובע, בסמוך לחתימת ההסכם בכתב סוכם בע"פ  בין הצדדים, כי התובע יקבל מהנתבע סכום נוסף של 20,000$ עבור מבנה המצוי על החלקה, השייך גם הוא לתובע ואשר נבנה על ידו (להלן: ה"הסכם בע"פ"). התובע טוען כי למרות ההסכמים בע"פ ובכתב שנחתמו בין הצדדים, וחרף העובדה שהתובע סייע לנתבע לזכות בתביעתו, לא מילא הנתבע אחר חלקו בהסכמים ועד כה העביר לידי התובע סך של 28,500 $ בלבד, מתוך סכום כולל של 60,000 $ (40,000$ לפי ההסכם בכתב ועוד 20,000$ לפי ההסכם בע"פ).

לטענת התובע, הסכומים שהנתבע הספיק לשלם לו הם סכומים ששולמו כדין והם הראיה לכך שההסכם בע"פ בין הצדדים שריר וקיים.

בנוסף בהתייחס לסוגיה מרכזית בטענותיו של הנתבע, טוען התובע כי הנתבע היה מודע כל הזמן לעובדה שהאפוטרופוס היה הבעלים של 1/18 מהחלקה. עוד בשנת 1998, בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי, בסמוך לחתימת ההסכם בכתב, מצויין האפוטרופוס כאחד הנתבעים, ויש התייחסות מפורשת לזכאותו של האפטרופוס לחלק מהחלקה. לפיכך כל הסכם בין התובע לנתבע על מכירת החלקה התייחס לחלקים שהיו בבעלות התובע ואחיו כאשר חלקו של האפוטרופוס הוצא מכלל חשבון. חיזוק נוסף לידעתו של הנתבע על חלקו של האפוטרופוס בחלקה מוצא התובע בצו הירושה שהוצא ע"י הנתבע לעיזבון סבו של התובע בשנת 1999. בצו נכתב במפורש ליד שמו של הסב, בן - נפקד, ועל פיו נרשם הדבר בנסח הרישום בטאבו. הנתבע אשר ידע על העובדות הנ"ל המשיך ושילם לתובע גם לאחר מכן. לפיכך, הוא זכאי למלוא הסכום שהנתבע התחייב כלפיו, מבלי להפחית ממנו דבר, שכן השטח שנתבע קיבל הוא מלוא השטח שעליו הוסכם.

התובע ממשיך ומוסיף כי טענת הנתבע לפיה שולם על ידו שכ"ט לעו"ד אניס שקור עבור טיפולו בצווי הירושה של אביו וסבו של התובע אינה נסמכת בראיות ובכל מקרה גם אם אכן שילם הנתבע לעו"ד אניס שקור, אזי הסכום עמד על 1,768 $ בלבד.

טענות הנתבע

6.         הנתבע טוען כי בהסכם בכתב בו מצויין מפורשות, בסעיף 8 (א), באופן חד וברור שהסכומים שהנתבע משלם לתובע ולאחיו, בסכום כולל של 100,000$ הינו עבור אותם 1,500 מ"ר שלטענת האחים שייכים להם. הסכום עליו הסכימו הצדדים ביטא לטענת הנתבע, באופן מפורש מחיר עבור 1,500 מ"ר, אך התשלום היה מותנה בכך שהנתבע יוצהר כבעלים של כל השטח. משנגרע מזכויותיו של הנתבע, בפסה"ד ההצהרתי שטח של 592 מ"ר, שנרשמו על שם האפוטרופוס, הנתבע זכה בשטח בגודל 908 מ"ר מאותם 1,500 מ"ר, ולכן יש להפחית מהתמורה שנקבעה בהסכם סכום המותאם ליחס השטח שהנגרע מאותם 1,500 מ"ר. הנתבע טוען כי שילם לתובע סך של 30,500 $ במקום 24,213 $ אותם היה צריך לשלם ובנוסף שילם לעו"ד אניס שקור בגין טיפולו בהוצאת צווי הירושה של אביו וסבו של התובע גם עבור חלקו של התובע בשכ"ט סך של 500$. 

הנתבע ממשיך וטוען כי בגוף ההסכם בכתב אישר התובע את כל המסכת העובדתית ואף הודה בקיומם ובתוקפם של ההסכמים הישנים בין אביו לסבו בשנת 1963 ובין הנתבע לאביו בשנת 1978. ביום 6.6.98 חתם התובע אף על תצהיר נוטריוני (נספח ט"ז לתצהיר הנתבע) ובו חזר ואישר את זכויותיו של הנתבע בחלקה ואף ציין כי השטח הנמכר כולל את שתי דירות המגורים המוחזקות על ידו. לפיכך, יש לדחות את טענותיו של התובע הנוגדות למסמכים הכתובים. הטענה בדבר הסכם בע"פ הנוגע לשתי הדירות, גם היא טענה בע"פ הסותרת מסמכים בכתב, שכן עניין הדירות הנטענות מצא לו ביטוי מפורש בהסכם בכתב, שתוקפו אושר ע"י התובע בתצהיר הנוטוריוני. הנתבע ממשיך ומוסיף כי טענתו של התובע בנוגע לעסקה נפרדת בנוגע לדירות אינה יכולה לעמוד וזאת לאור הוראותיהם של סעיפים 13 ו 12 לחוק המקרקעין, התשכ"ט - 1969 (להלן: "חוק המקרקעין"). הוראות סעיף 13 שוללות באופן חד וברור את תוקפה של כל עסקה בחלק מהמקרקעין, לא שכן במבנים במנותק מהקרקע ועל  כן הוא זכאי למלוא הזכויות בקרקע על כל המחובר והבנוי עליה.

דיון

7.         ב"כ הצדדים העלו טענות רבות. אומר כבר כעת כי טענות רבות שהועלו, אין בהן כדי להכריע במחלוקת, ודי יהיה לדון בקצרה בחשובות שבהן, כדי לפנות את הדרך לעיקר.

למעשה במחלוקת שלפנינו יש להכריע בשלוש שאלות עיקריות;הראשונה שבהן היא השאלה האם העובדה ש -  1/18 חלקים מהחלקה נרשמה על שם האפוטרופוס מאפשרת לנתבע לשלם סכום מופחת. השנייה היא האם התחייב הנתבע לשלם 20,000$ נוספים עבור מבנה המצוי על החלקה, השייך לתובע ואשר נבנה על ידו, ולבסוף יש להכריע בשאלה האם התובע צריך לשאת בחלקו בשכר הטרחה ששולם לעו"ד אניס שקור. אדון בשאלות אלה לפי סדר סדרן.

רישום 1/18 מהחלקה על שם האפוטרופוס

8.         סעיף 5(ג) להסכם בכתב (נספח א' לת/1) קובע כדלקמן:

"... היתרה, בסכום השווה ל - 17,500$ תשלום עם מתן פס"ד סופי בתביעה שיגיש גורג לביהמ"ש המחוזי המאשר הסכם המכירה עם המנוח והמצהיר כי גורג זכאי להרשם כבעלים לשטח הנמכר במלואו...".