פסק-דין בתיק א 35674/04

הצדדים:

1.         התובעת הינה חברה פרטית המאוגדת בישראל ועוסקת בין השאר בניהול מועדונים, תפעול והפקת אירועים ומסיבות. התובעת מפעילה מועדון הנושא את שמה הממוקם בהרצליה פיתוח (להלן: " המועדון"). מנהל התובעת הינו מר ניר נבון (להלן: " נבון").

2.         הנתבעת הינה חברה ציבורית המאוגדת בישראל המנהלת את מלון השרון, השוכן לחוף ימה של הרצליה. הנתבעת הינה בעלת המקרקעין עליהם ממוקם המלון. על מקרקעין אלו בנוי מלון דירות ומלון אירוח. מלון הדירות מורכב מיחידות דיור אשר חלקן בבעלות דיירים שאינם קשורים לנתבעת, וחלקם בבעלות הנתבעת. מלון האירוח הינו בבעלות הנתבעת, מנוהל ומתופעל על ידה. מנכ"ל הנתבעת הינו מר גרי קומינס (להלן: " קומינס") ובתפקיד חשב הנתבעת משמש מר חיים חן (להלן: " חן").

ההתקשרות בין הצדדים:

3.         ביום 11.6.03 התקשרו הצדדים בהסכם מכוחו נתנה הנתבעת לתובעת רשות שימוש בשטח המדשאות של בריכת השחיה החיצונית במלון כולל רחבת הבריכה החיצונית, וזאת לצורך עריכת מסיבות בימי שישי אחר הצהריים, עד כניסת השבת (ההסכם צורף כנספח א' לתצהיר נבון, ת/4).

4.         אין מחלוקת בין הצדדים כי מכוח ההסכם הנ"ל התקיים אירוע אחד בלבד. הצדדים חלוקים בשאלה מדוע פעילות המסיבות לא נמשכה, בעוד שנבון בתצהירו (סעיף 9) טוען כי הסיבה להפסקת אירועים אלו הייתה תלונות של רעש מצד הדיירים וסירובו של קומינס להפחית בחיוב החוזי, אזי קומינס טוען (סעיף 19 לתצהירו, נ/6) שהפסקת עריכת המסיבות נעשתה לבקשת התובעת, בשל חוסר כדאיות כלכלית.

5.         בין כך ובין כך, החליטו הצדדים כאמור לשנות את מסגרת ההתקשרות וניהלו ביניהם משא ומתן בנוגע למתן רשות שימוש במתחם הבריכה בשעות הערב והפעלת המזנון. משא ומתן זה נשא פרי וביום 27.7.03 נחתם הסכם הנושא את הכותרת " הפעלת המזנון בברכת מלון השרון בשעות הערב". הסכם זה מכונה בין הצדדים גם " הסכם המובי-בר", וכך יכונה בפסק דין זה. ההסכם צורף כנספח ג' לתצהיר קומינס וכנספח ב' לתצהיר נבון.

6.         מכוח הסכם המובי-בר קיבלה התובעת רשות שימוש במזנון המצוי ברחבת בריכת השחייה החיצונית במלון ובשטח המדשאות של הבריכה. רשות זו ניתנה לימים א'-ה' וביום שבת מהשעה 18:00 ועד השעה 2:00 (להלן: " שעות השימוש"). תקופת השימוש הוגדה בסעיף 2 להסכם המובי-בר, בו נאמר " תקופת הסכם זה הינה מיום 1.8.03 ועד ליום 31.10.03 (להלן: "תקופת השימוש"). חברתכם תהיה רשאית להאריך את תקופת השימוש לתקופות שלא יפחתו מחודש קלנדרי אחד, בהודעה מוקדמת בכתב למלון ועד עשרה ימים לפחות".

7.         הסכם המובי-בר כלל הוראות בנוגע לרשות השימוש שניתנה במהלך תקופת השימוש (סעיפים 3-18 להסכם המובי-בר). בין השאר התחייבה התובעת שהפעלת המזנון לא תגרום לכל מטרד ו/או אי נוחות לאורחי המלון ולדייריו, התחייבה לקיים הוראות כל דין בנוגע להשמעת מוסיקה ורעש במהלך שעות השימוש, לשאת בכל העלויות והתשלומים הכרוכים בהפעלת המזנון. התמורה עבור רשות השימוש נקבעה לסך של  1,500$ + מע"מ לכל חודש קלנדרי (סעיף 19 להסכם המובי-בר).

8.         בסעיף 23 להסכם המובי-בר ניתנה לתובעת רשות לבקש להאריך את תקופת השימוש לקיץ של שנת 04'. זו הוגדרה בהסכם כ" תקופת השימוש הנוספת". מפאת חשיבות הדברים לפסק דין זה, להלן הוראות הסעיף הרלוונטיות למחלוקת שבפני:

"23.      חברתכם תהיה רשאית לבקש להאריך את הרשות לשימוש במזנון לתקופת הקיץ של שנת 2004 (להלן: "תקופת השימוש הנוספת"). במקרה זה יחולו ההוראות הבאות:

23.1      בקשתכם להארכת רשות השימוש לתקופת השימוש הנוספת תיעשה בהודעה בכתב שתגיע למלון לא יאוחר מ-90 יום מתום תקופת השימוש. על פי הארכת תקופת השימוש לתקופת השימוש הנוספת מותנית בקיום התנאים המצטברים הבאים:

( i )        חברתכם שילמה במשך תקופת השימוש את כל התשלומים החלים עליה על פי סיכום דברים זה במלואם ובמועדם ועמדה בכל יתר התחייבויותיה על פיו.

( ii )       לא קיימים בינינו לביניכם הליכים משפטיים או הליכי בוררות או חילוקי דעות אחרים כלשהם."

            בסעיף 23.2 להסכם נקבע כי התמורה בגין תקופת השימוש הנוספת תעמוד על סך של 3,000$ + מע"מ לחודש.

9.         בין הצדדים נחתם הסכם נוסף ביום 7.8.03, מכוחו נתנה הנתבעת לתובעת רשות להפעיל את מזנון הבריכה גם בשעות היום (להלן: " הסכם הפעלת הבריכה בשעות היום", צורף כנספח ג' לתצהיר נבון).

הפעילות במהלך תקופת השימוש:

10.       לאחר חתימת ההסכמים, קיבלה לידיה התובעת רשות שימוש בשטח הבריכה והמזנון, ומאוחר יותר כאמור, גם הפעילה את מזנון הבריכה בשעות היום. בסעיפים 11-13 לתצהיר נבון מפרטת התובעת את רעיון ומטרת פעילות המובי-בר וטוענת כי היה מדובר במיזם ייחודי, המשלב מסך ענק עליו מוקרנים סרטי קולנוע בליווי מערכת שמע מתקדמת, ביחד עם פינות הסבה, הקמת בר עגול גדול במרכז הרחבה וכיסאות נוח, כך שניתן לשלב את פעילות הצפייה בסרט בשתייה ואכילה, ובתום הסרט בהאזנה למוסיקה שקטה ההולמת את ערבי הקיץ ואת מיקום המיזם, בתוך תחומי מלון.

11.       עוד טוענת התובעת כי הסכימה לחתום על הסכם המובי-בר מתוך ידיעה ברורה כי יהיה צורך בתקופת הרצה והחדרה של רעיון המובי-בר לתודעת הציבור, ולכן האופציה לגבי תקופת השימוש הנוספת הייתה בעלת חשיבות עליונה. מתוך ראייה ארוכת טווח, טוענת התובעת כי ביצעה השקעות רבות בקיץ 03', השקיעה בפרסום ובפעולות שיווק שונות, תוך תקווה לקטוף את הפירות כאמור בקיץ 04'.