פסק-דין בתיק א 35479/03

         מבוא והליכים

1.      התובעת, העוסקת בהפקת סרטי אנימציה, הגישה כנגד הנתבעת, חברת פרסום, תביעה בסדר דין מקוצר בטענה, כי במהלך חודש נובמבר 2001, היא התקשרה עם הנתבעת בהסכם להפקת סרטון פרסומת אנימטורי עבור חברת בזק. הסרטון אמור היה להתבסס על הדמות המוכרת של הילד "מרקו" מהסדרה "הלב" (להלן: " הסרטון"). בהתאם לתנאים המפורטים בהצעת העבודה מטעם התובעת, מחיר העבודה הכולל היה 39,000 $, כאשר הנתבעת התחייבה לשלם 30% ממחיר זה כמקדמה עם חתימת החוזה ואת היתרה היה עליה לשלם בתוך 30 ימים מיום סיום הפרויקט. עוד נקבע בהצעת העבודה, כי ביטול העסקה יחייב בתשלום דמי ביטול בגובה 50% ממחיר העסקה. התובעת טוענת, כי הנתבעת נתנה את הסכמתה לתנאי התשלום שהוצעו ע"י התובעת, הכול כעולה מהזמנת הרכש שהוציאה הנתבעת מיום 6.11.01, שהגישה התובעת כנספח ת/2 לתצהירה.

2.      התובעת טוענת כי מתוך אמון, כי הנתבעת תעמוד בהתחייבויותיה, ומתוך מגמה לעמוד בלוח הזמנים הצפוף, שנקבע בהצעת העבודה, החלה בהכנת הסרטון באופן מיידי, עבדה על כך יומם ולילה עם מספר רב של עובדים, ואף הוציאה הוצאות נכבדות ביותר מכיסה. למרות כל זאת, ועל אף פניות ודרישות התובעת, לא שילמה הנתבעת את סכום המקדמה, שהיה אמור להשתלם עם הזמנת העבודה.

3.      התובעת טוענת כי ביום 15.11.01 הודיעה הנתבעת לתובעת, באופן חד צדדי, על הפסקת ההתקשרות עמה ועל העברת העבודה לחברה אחרת. עוד היא טוענת כי ביטול ההתקשרות באופן חד צדדי, וללא כל בסיס אמיתי, מהווה הפרה בוטה מצד הנתבעת של ההסכם בין הצדדים, לפיכך על הנתבעת לשלם לתובעת את מלוא התמורה לה התחייבה , דהיינו סך של 39,000 $.

4.      הנתבעת טוענת כי מתיק העבודות של התובעת ניכר היה כי החברה עסקה בעיקר בהפקת סרטי אנימציה בטכנולוגיית "פלאש" השונה מאוד מאנימציה קלאסית. עם זאת, לאחר שהבטיחה התובעת, כי יש ביכולתה לספק את העבודה וליצור סרטון באנימציה קלאסית, החליטה הנתבעת לבוא עימה בדברים לקשירת העסקה. הנתבעת טוענת כי כבר בשלבים הראשונים של ההפקה התברר, כי התובעת אינה מסוגלת לקיים את חיוביה על פי ההסכם וכי אין ביכולתה לספק את העבודה, עקב חוסר מקצועיותה, שבאה לידי ביטוי כבר בשלבים הראשוניים ביותר של ההפקה.

5.      הנתבעת טוענת כי מר יצחקי, מנכ"ל הנתבעת דאז, הציע לנציגי התובעת שלא לגשת לביצוע העבודה ולא לשלוח חשבונית לתשלום, משום שברור שאינם מסוגלים לבצע את העבודה. נציגי התובעת ניסו לשכנע כי הם מוכשרים ומסוגלים לבצע העבודה, כפי שנדרש מהם, אולם מר יצחקי הבהיר כי זו עמדת הנתבעת, וכי מוטב שייפרדו כידידים- כל זאת, למרות שהעובדה שהתובעת לא עמדה בחיוביה על פי ההסכם, יצרה אצל הנתבעת לחץ של זמנים והסבה לה נזקים בעיקר במערכת היחסים עם הלקוח.

6.      כתב התביעה הועבר לסדר דין רגיל ונשמעו הוכחות בפני. מטעם התובעת העידו מר אנדריי צרנוביי, "הארטדירקטור" (להלן:"הארטדירקטור"), ומר יורם דהן, סמנכ"ל התובעת (להלן: "סמנכ"ל התובעת"). סמנכ"ל התובעת צרף לתצהירו את הצעת העבודה, אשר העבירה התובעת לנתבעת (ת/1 לתצהיר), כמו כן, צרף לתצהירו את הזמנת הרכש, אשר העבירה הנתבעת ביום 6.11.2001 (ת/2 לתצהיר). בהתאם להזמנת הרכש, שהונפקה ע"י הנתבעת עבור התובעת, הוציאה התובעת חשבונית לתשלום (ת/3 לתצהיר). על מנת לשכנע כי עמדה התובעת בלוח הזמנים שנקבע בפגישה בין נציגי התובעת לנתבעת, צרף סמנכ"ל התובעת את לוח הזמנים הפנימי של התובעת (ת/4 לתצהיר). בנוסף צרף לתצהירו את חילופי הודעות הדואר האלקטרוני בין הצדדים, לרבות ההודעה על הפסקת ההתקשרות (ת/5 לתצהיר). על מנת להוכיח כי התובעת החלה לעבוד על הדמות של  "מרקו", צרף סמנכ"ל התובעת את התקליטור ובו הדמות של מרקו, כפי שהוכנה ע"י התובעת (ת/6 לתצהיר). כמו כן, צרף סמנכ"ל התובעת את המכתב בו פורטה השתלשלות העניינים וכן דרישותיה הכספיות של התובעת בגין הפרתה הנטענת של הנתבעת (ת/7 לתצהיר). מטעם הנתבעת העיד מר רביב יצחקי, מנכ"ל הנתבעת (להלן: "מנכ"ל הנתבעת").

הפגישות בין הצדדים

7.      אין מחלוקת לגבי קיומו של חוזה בין הצדדים, וכן על כך שהנתבעת לא שילמה לתובעת. עיקר המחלוקת הוא סביב הפגישות, שנערכו בין הצדדים. אומר מייד, כי עדותו של מנכ"ל הנתבעת הייתה מהימנה ואמינה יותר עלי יותר מעדותו של סמנכ"ל התובעת. באשר לפגישות בין הצדדים עדותו של מנכ"ל הנתבעת עדיפה בעיני, גם לאור העובדה, כי התובעת הביאה לעדות שני עדים, אשר כלל לא פעלו בזמן אמת מול הנתבעת, עדים שלא נכחו בפגישות שהתקיימו בין הצדדים (סמנכ"ל התובעת נשאל על כך בחקירה הנגדית והשיב כי בכל אותן פגישות נכחו אנשי הצוות המקצועי שלו, ר' עמ' 11 שורות 2-3; עמ' 13 שורה 11) והארטדירקטור כלל לא פגש במנכ"ל הנתבעת (בחקירה הנגדית אמר הארטדירקטור: " לא עמדתי בקשר עם אף אחד ממשרד הפרסום", עמ' 1 שורה 19). מנכ"ל הנתבעת טען, כי כבר כאשר נפגשו הצדדים לראשונה, הוא העלה את השאלה האם מסוגלת התובעת לספק את העבודה ולייצר עבור הנתבעת סרטון באנימציה קלאסית. בתשובה נתקבלה הבטחת נציגי התובעת לעניין יכולתם לייצר סרטון שכזה. בכל הפגישות שנערכו עד מועד ההודעה על ניתוק היחסים מצד הנתבעת לא זכתה הנתבעת לראות את דמותו המצוירת של "מרקו" או את "האנימטור", אשר אמור היה לצייר עבורה. בכל אותן פגישות, לא זכה מנכ"ל הנתבעת להיפגש עם האנימטור, למרות דרישותיו החוזרות ונשנות, אלא רק עם אנשי פיתוח עסקים: " עוד חשוב להדגיש כי בכל פגישותיי עם נציגי התובעת לא זכיתי, למרות בקשותי, להיפגש עם אותו אנימטור הפועל בשורותיה של התובעת ושעל כישרונו ביקשה התובעת להתבסס, כאשר נטלה על עצמה את חיוביה במסגרת ההתקשרות, נציגי התובעת עמם זכיתי להיפגש לא עסקו בעצמם באנימציה, אלא היו בעלי תפקידים שונים, אשר תיאורם המדויק אינו זכור לי, אך ניתן לתת להם כותרת של "אנשי פיתוח עסקים"..."( סעיף 14 לתצהיר מנכ"ל הנתבעת).

8.      מקובלת עלי עדותו של מנכ"ל הנתבעת, כי עבודתו של האנימטור חשובה ביותר ולכן יש חשיבות רבה לקיום קשר ישיר בין משרד הפרסום לאנימטור עצמו. יש יסוד סביר להניח, כי לא ניתן לגשת להפקת סרטון האנימציה לפני שיודעים כי קיימת הדמות של הגיבור (במקרה שלנו "מרקו" מהסדרה "הלב"), וכי ישנו אנימטור, שמסוגל לצייר את הדמות של גיבור הסרטון משלל זוויות ובשלל מצבים ופעולות. חשוב להבין גם כיצד נראית הדמות, שמוציא תחת ידיו האנימטור המסוים, אשר יבצע את המלאכה. הדרישה לראות את ציור הדמות היא דרישה לגיטימית ובסיסית בשלבים ראשונים של בחינת גישת האנימטור לפרויקט. מעבר לכך שמנכ"ל התובעת לא נחקר על כל אלו, הרי שאף אחד מן העדים של הנתבעת כלל לא נכח באותן פגישות ואף אינו מתייחס להשתלשלות זו, ולכן יש לקבל את אותה השתלשלות אירועים, כפי שתאר מנכ"ל הנתבעת בתצהירו, כממצא : "כאשר לא מציגים לעד שאלות בחקירה שכנגד בקשר לנושא מסוים, ההנחה היא כי בהיעדר הסבר סביר אחר- כי אין חולקים על דברי העד באותו נושא..." ( על הראיות, קדמי, חלק שלישי, מהדורה משולבת ומעודכנת, תשס"ד- 2003, בעמוד 1699).

טענת מסירת העבודה לחברה בחו"ל

9.      הנתבעת טוענת כי רק לאחר הגשת התביעה, הסתבר לנתבעת, שהתובעת ביקשה לבצע את האנימציה הקלאסית באמצעות חברה מחו"ל, מבודפשט- כל זאת מבלי שהנתבעת  מודעת לכך, שהתובעת אינה אלא מתווכת. עובדה זו, נחשפה בעקבות עדותו של הארטדירקטור, שאמר, בין היתר, כי: " כל האנימציה הקלאסית הידנית עשתה החברה מחו"ל".  כך מנכ"ל הנתבעת  בעדותו: " עד לשנייה זו לא ידעתי על כך. זה מאוד מפתיע ואם זה נכון זה די שערורייתי כי האופציה למסור את העבודה לחברה בחו"ל קיימת גם מבלי למסור למתווך ישראלי. וההצגה של פיגלס לא הייתה כזאת שהיא מעבירה את העבודות לחו"ל אלא חברה שעושה את העבודה בעצמה..." (עמ' 17 ש' 10-13 לפרוטוקול).

10.  אדגיש, כי נתתי אמון מלא בעדותו של מנכ"ל הנתבעת, בנוגע לחברה מחו"ל, מכמה וכמה סיבות: ראשית, גם בכתב התביעה ובמהלך כל הדיונים שקדמו למועד ההוכחות בתיק זה, לא נאמר ש"האנימטור" הוא חברה אחרת מבודפשט. שנית, גם בתצהיר גילוי המסמכים של התובעת, שנחתם על ידי סמנכ"ל התובעת (שהוגש וסומן נ/2), לא מצוי זכר ולו למסמך בודד, אשר הוחלף עם החברה מחו"ל, זאת למרות שהארטדירקטור העיד מפורשות כי התכתב עם חברה זו: " ש. אתה עם החברה הזו התכתבת? ת. כן, בטח." (עמ' 3 ש' 27-28), כן העיד הארטדירקטור, כי קיימים ניירות וחומרים שונים שהתקבלו מחו"ל במספר פעמים (עמוד 4, ש' 24; עמוד 6, ש' 6-8). שלישית, במהלך עדותו של סמנכ"ל התובעת (עוד לפני שנשאל שאלה מפורשת בעניין החברה מבודפשט) הוא מספר על שלל עניינים בקשר לפרויקט מבלי להזכיר כלל את החברה מבודפשט. הוא מדבר על תפקידו של הארטדירקטור כ "מעצב ראשי" (עמ' 12,ש' 5), הוא מדבר על צוות ההפקה, מבלי למנות כמובן את החברה מחו"ל (עמ' 13, ש' 4,5), כאשר הוא אפילו מזכיר את ה"אנימטור" כחלק מתוך תהליך ההפקה, בלי להזכיר את החברה מבודפשט (עמ' 14, ש' 7).

11.  לאור כל זאת, יש לראות בעצם מסירת חלק חשוב מן העבודה לביצועה של חברה אחרת (החברה מבודפשט) משום הפרה של התחייבות מהותית. הנתבעת נקשרה עם התובעת בחוזה קבלנות נוכח מצגים שמסרה בדבר כישוריה היא בתחום האנימציה. בנסיבות אלו, מסירת העבודה לאחר מהווה הפרה של ההתחייבות ראה: פירוש לחוקי החוזים, בעריכת ג. טדסקי, חוזה קבלנות מאת א. זמיר, תשנ"ה- 1994 עמוד 231: " מקום שחלה על הקבלן חובה לקיים חיוב כלשהו בעצמו, והחיוב קויים בידי אחר, תעמודנה למזמין התרופות הרגילות בשל הפרת חוזה. החל הקבלן לקיים את חיובו האישי בידי אדם אחר, זוהי הפרה אקטואלית שבגינה זכאי המזמין לתרופות, גם אם אין הוא יכול להצביע על ליקוי במלאכה או בשירות של האדם האחר".

טענת "הודאה והדחה" וטענת ביצוע ההתחייבות על הצד הטוב ביותר

12.   התובעת טוענת כי כל הטענות האמורות הנן טענות מקצועיות מובהקות, אשר הנתבעת כשלה כשלון חרוץ מלהוכיחן (בהיעדר חוות דעת מטעמה), לכן הן נחשבות כ- "טענות הודאה והדחה". בת.א. 2520/00,  פריי יוסף נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, תק-מח 2005 (2), 6817 מובהר כי: "טענת הגנה שאינה מודה בכל העובדות של עילת התביעה אינה טענת "הודאה והדחה" המעבירה את נטל הראיה על הנתבעת". במקרה דנן, מקובלת עלי טענת הנתבעת בסיכומיה, כי הנתבעת אומנם הודתה בקיומו של חוזה וכן בכך שלא שילמה לתובעת. אולם הנתבעת לא הודתה ברכיב תביעה מרכזי אחר והוא, כי התובעת ביצעה את התחייבויותיה, ובלשון כתב התביעה כי "התובעת... ביצעה את התחייבויותיה על הצד הטוב ביותר וברמה מקצועית גבוהה" (סעיף 9 לכתב  התביעה), על כן, אני קובעת, כי אין ממש בטענת התובעת לעניין "הודאה והדחה".     

13.  בנוסף, טועה התובעת באשר למידת מומחיותו של מנכ"ל הנתבעת, אשר העיד במהלך עדותו, כי כבר הזמין עשרות סרטי אנימציה: " המומחיות שלי באנימציה היא כלקוח שמזמין סרטי אנימציה ולא כיצרן ואין לזה כל קשר לעניין. הזמנתי עשרות סרטי אנימציה לפני המשפט הנדון" (עמ' 22, ש' 26,27 לפרוטוקול). כשנשאל מנכ"ל הנתבעת, האם עבר איזו הכשרה בתחום האנימציה ענה: "כן הייתי במאי של שני סרטונים מהסדרה של בסלי..." (עמ' 22, ש' 18,19 לפרוטוקול) וכן הוא מציין שלמד קולנוע באוניברסיטת ת"א (עמ' 22 שורה 20). כמו כן, ניכר היטב כי מנכ"ל הנתבעת מבין את התהליך של הפקת סרטון אנימציה גם מתיאוריו הפרטניים, למשל, בכל הקשור לתהליך מול האנימטור וללוחות הזמנים המקובלים (עמ' 19,ש' 17-29). אין ספק כי אדם עם ניסיון וידע שכזה בוודאי עונה על התנאים שקבעו בתי המשפט לקבלת עדות לעניין שבמומחיות, ולכן ניתן היה להסתפק במתן עדותו של מנכ"ל הנתבעת, ולא היה כלל צורך בהבאת חוות דעת של מומחה אחר ואני מקבלת את עדותו כי התנהלות התובעת ותוצריה היו בלתי מקצועיים ולא סיפקו את דרישות הנתבעת.

14.  אציין, כי גם מבלי להיות מומחה, לאחר שבחנתי את התקליטור, שצורף כ- ת/6, נראה שהאנימציה, שהוכנה בסופו של דבר וצורפה לתצהיר סמנכ"ל התובעת, לוקה בחוסר מקצועיות. למשל, בסיבוב הראש של מרקו, פרופיל העין נעלם לפני הזמן, הקוף היושב על כתפו של מרקו, אינו זז כלל עם התנועה וכיוב', הערות שהעיר גם מנכ"ל הנתבעת (ר' תצהירו, סעיף 29) והתבררו כנכונות, כאשר התבוננתי בתקליטור בעצמי.

טענת החשבונית ת/3