פסק-דין בתיק א 35422/05

הרקע וטענות הצדדים

לפני שלושה תיקים המתייחסים לתאונת דרכים שארעה, לפי טענות התובעים, ביום 16.11.04, באזור צומת ירקונים.

לטענת התובעים בשלושת התיקים, התאונה ארעה כך: רכבו של מוחמד כמאל (להלן - "כמאל"), מסוג פיאט בראבה, שמספר הרישוי שלו הוא 27-861-17, נסע ראשון בשיירה. אחריו נסע כלי הרכב שבו נהג גריגורי שקולניקוב (להלן - "שקולניקוב") מסוג גולף בצבע כסוף, שמספר הרישוי שלו הוא 35-844-87 ואחריו נסע מרדכי כהן (להלן - "כהן") בכלי רכב מסוג מזדה לנטיס, שמספר הרישוי שלו הוא 29-502-90, המבוטח בביטוח מקיף אצל ביטוח ישיר, איי. די. איי, חברה לביטוח בע"מ (להלן - "חברת הביטוח"). בין התובעים קיימת תמימות גרסאות לגבי העובדה, שרכבו של כהן התנגש ברכב של שקולניקוב והדף את הרכב של שקולניקוב על הרכב של כמאל. לפיכך, כמאל ושקולניקוב הגישו תביעה נגד כהן וכנגד חברת הביטוח שלו. חברת הביטוח מתנערת מהכיסוי הביטוחי במקרה זה, כפי שיפורט להלן, ועל כן כהן הגיש תביעה כנגד חברת הביטוח.

לטענתה של חברת הביטוח, התאונה הנטענת אינה תאונה אמיתית, קרי - התובעים חברו יחד, במטרה להונות את חברת הביטוח, על ידי הצגת מצג שווא של נזקים שארעו, לכאורה, בתאונה אחת - היא התאונה דנן. למעשה - התביעות שקריות והנזקים אינם קשורים בארוע הנטען.

הראיות

הראיות המרכזיות התומכות בעמדתה של חברת הביטוח, אף שקיימות ראיות נוספות (שיפורטו להלן), הינן שתי סדרות של צילומים. בסדרה אחת, הכוללת צילומים ודוח שמאי של השמאי מר חיים חייק (אשר סומנו נ/3 וכן נ/3א, שהם אותם צילומים, באיכות אחרת, ואתייחס לכולם יחד כ- נ/3), נראה רכב מסוג גולף כסוף, הדומה לרכבו של שקולניקוב אך נושא מספר רישוי שונה (מספר רישוי 10-405-40). הרכב פגוע, לאחר תאונה, שהתרחשה בחודש אוגוסט 2004, כ-3 חודשים לפני התאונה דנן. הפגיעות על הרכב נראות - לעין הדיוט כמוני - דומות עד מאד לפגיעות שנראות על רכבו של שקולניקוב, כעולה מהשוואה לתמונות שצולמו וצורפו לדו"ח השמאי של מר ירון דנינו, בהתייחס לתאונה דנן (סומנו נ/5). בנוסף, הרכב ב- נ/3 מצולם באותו מוסך שבו נבדק רכבו של שקולניקוב באירוע דנן, מוסך ברק בפתח תקוה (כאשר כלי רכב כלשהו, שאינו קשור לאירוע, מצולם בצד שמאל, הן בתמונות שסומנו נ/3 והן בתמונות שסומנו נ/5 ונראה לכאורה זהה). התמונות באסופה נ/3 צולמו ביום 19.8.04, כאמור - כשלושה חודשים לפני התאונה בה עסקינן. נסיבותיה של התאונה האחרת, שכללה אף היא שלושה כלי רכב, כשהגולף הוא הרכב האמצעי גם שם, תוארו כדומות לתאונה דנן, אלא שהרכב הראשון והאחרון באותו מקרה היו כלי רכב אחרים (ר' החומר שצורף להודעת חברת הביטוח מיום 20.5.07, ובפרט "תאור המקרה" בשני טפסי "הודעה על תאונת דרכים", שנמסרו לפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ, על ידי מר טובי מיכאל, הבעלים של הרכב הראשון מבין השלושה בתאונה מאוגוסט 2004, ועל ידי מר יניב מועלם, הנהג ברכב האמצעי באותה תאונה). התאונה באוגוסט ארעה גם היא בצומת ירקונים בפתח תקוה. הרכב הראשון בתאונה מאוגוסט 2004 היה מסוג פיאט פונטו, ונזקיו נישומו על ידי השמאי ירון דנינו, והרכב השלישי באותה תאונה היה מסוג מיצובישי גלנט ונזקיו נישומו על ידי השמאי עזרא גינדי. הרכב האמצעי היה הגולף, שנזקיו נישומו - כאמור - על ידי השמאי חיים חייק. על פי הדו"ח של השמאי חייק, בהתייחס לתאונה מחודש אוגוסט 2004, הגולף שמצולם בתמונות ואשר אליו מתייחס הדו"ח, הושבת עקב אותה תאונה, ונכתב ב נ/3 כי בעל הרכב בחר שלא לשקם את רכבו ולמכרו במצבו הניזוק. ברי, כי אם הרכב של שקולניקוב הינו הרכב המצולם בתמונות נ/3, ורק מספר הרישוי הוחלף - הרי שהוא הושבת כבר בחודש אוגוסט 2004 ומן הסתם לא יכול היה להיות מעורב בתאונה דנן. מאחר שמדובר ברכב האמצעי בתאונה, הרי שהדבר מעמיד בספק את התרחשות התאונה הנטענת בתיקים שלפני.

מאחר שהצילומים הם, ללא ספק, הראיה בעלת העוצמה הרבה ביותר בתיקים שלפני, אתייחס לראיה זו תחילה. חוות הדעת הראשונה לגבי רכב הגולף שמספר הרישוי שלו הוא 10-405-40, מתאריך 13.8.04 הינה, כאמור, של השמאי חיים חייק. להלן תקרא חוות דעת זו "חוות הדעת מאוגוסט". חייק נתן חוות דעת בתיקים שלפני דווקא לגבי רכב המזדה, הוא רכבו של כהן. הוא זומן לעדות ונתבקש בחקירתו הנגדית להתייחס לצילומים נ/3, שצורפו לחוות הדעת מאוגוסט ולהשוות בינם לבין נ/5, שצורפו לחוות הדעת של דנינו לגבי הגולף בתיק זה. לדבריו, יש הבדלים בין הצילומים - בתמונות מנובמבר יש סורג קדמי שלם בגולף, שבו קיים סמל ואילו בתמונות מאוגוסט הסורג שבור, רואים את הרדיאטור דרך החור והסמל חסר. בתמונות מנובמבר הפגוש הקדמי בצד שמאל קדמי שמוט רק מעט, ואילו בתמונות מאוגוסט הפגוש הקדמי בצד שמאל שמוט לחלוטין ונוטה כלפי מטה. באשר לנזק מאחור: הנזק דומה, אך הוא לא יכול לומר שזה אותו נזק. בתמונות מנובמבר קיים קמט סמוך לפנס האחורי ימני שלא קיים בתמונות מאוגוסט. באשר לכלי הרכב שצולם עומד בצד שמאל של הגולף, בתוך המוסך (רכב שאינו קשור לתאונה דנן) טען חייק כי לא מדובר באותו כלי רכב בצילומים מאוגוסט ובצילומים מנובמבר. לאחד יש פנסים אחוריים ולשני - אין. יצויין, כי חייק לא צילם את רשיון הרכב של הגולף בחוות הדעת מאוגוסט, ולא את מספר השלדה. חייק ציין, כי פרטים מסוימים, כגון שנת הייצור של הרכב, נמסרו לו על ידי בעל הרכב ולא נבדקו על ידו אישית. לדבריו, נמסר לו ששנת הייצור של הגולף היא 2001 (בעוד הגולף של שקולניקוב היא מודל 2002, לפי חוות הדעת של דנינו). פרט חשוב נוסף, הוא נפח המנוע של הרכב, מצויין כ-2,300 סמ"ק (בעוד בחוות הדעת של דנינו מדובר על גולף בעל נפח מנוע של 2000 סמ"ק), אך חייק - למרות שציין שהוא בדרך כלל מצלם את הסימול של נפח המנוע - לא יכול היה להפנות לצילום ב נ/3, בו ניתן לראות את נפח המנוע (התמונה שצולמה מהזווית הרלוונטית חשוכה מכדי שניתן יהיה לראות את הסמל).

חוות הדעת המתייחסת לגולף בתיקים שלפני ניתנה על ידי השמאי ירון דנינו (שנתן את חוות הדעת לגבי הרכב הקדמי ביותר - הפיאט - בתאונה מאוגוסט). גם הוא נשאל בחקירתו הנגדית לגבי חוות הדעת של חייק מאוגוסט, ולגבי הדמיון בצילומים בחוות דעת זו, לעומת חוות הדעת שהוא עצמו נתן בתיקים שלפני. יצוין, כי בחוות דעתו של דנינו לגבי הגולף לא מצוין תאריך של בדיקה, אלא בפני רק התאריך שבו הודפסה חוות הדעת - 28.11.04. כאשר נתבקש להשוות בין התמונות מאוגוסט לתמונות מנובמבר טען כי קיים הבדל בנזקים, למשל - בסורג החזית ובסמל הנמצא בו, במכסה המנוע שבו יש כיפוף חזק יותר בצילומים מאוגוסט מאשר בצילומים מנובמבר, בחלק האחורי - קיים הבדל בנזק בפס הקישוט, השבירה בפנס האחורי שונה. לגבי הרכב שעומד בצד שמאל בצילום (זה שאינו קשור לתיק דנן) טען דנינו שקשה לראות אם זה אותו רכב, ובכלל - קשה ממש לראות אם זה כלי רכב בכלל או חתיכה של רכב.

גם השמאי מטעם חברת הביטוח, מר עזרא גינדי, נתבקש להתייחס להבדלים או לזהות בין הצילומים. הוא ציין כי לדעתו קיימים הבדלים: ב נ/3 יש פגיעה במכסה המנוע בצד ימין, שאיננה קיימת או לפחות לא קיימת באותה מידה, ב נ/5; הסורג ב נ/3 חסר וקיים ב נ/5; הפגיעות בפגוש שונות בין שתי סדרות הצילומים. עם זאת, יש פגיעה בצד, בכנף השמאלית, שנראית זהה. לגבי החלק האחורי ציין השמאי גינדי כי הוא חושב שהפגיעה בדלת תא המטען האחורית היא זהה, אך הפגיעה בפגוש האחורי לא זהה ואף שונה לחלוטין. ב נ/3 חסר פס הקישוט השמאלי מעל מספר הרישוי, בין הטמבון לבין הפנס האחורי שמאלי. בנוסף, הפגוש האחורי מתחת לפס הקישוט הוא מעוך ב נ/3 ונראה שלם ב נ/5. לגבי כלי הרכב שניצב מצד שמאל ברקע - נראה לו כי מדובר באותו כלי רכב.

אודה, כי בעיני - כהדיוט - הפגיעות בכלי הרכב שצולמו ב נ/3 וב נ/5 נראות דומות מכדי שתהיינה תוצאה של שתי תאונות שונות בשני כלי רכב שונים. אפרט:

בחלק הקדמי בשני כלי הרכב יש כיפוף שנראה זהה סביב הפנס הימני קדמי ומעליו; יש קימוט זהה בצידו הימני של הפנס הימני קדמי; פס הקישוט הקדמי נפול, כשהצד הימני קדמי נראה שמוט בצורה זהה, אם כי בצד השמאלי - פס הקישוט ב- נ/3 נפול יותר; הטמבון הקדמי תלוש בצד השמאלי של הרכב בצורה זהה בשתי סדרות התמונות; בסורג הקדמי ב- נ/3 חסר הסמל של הגולף, ביחד עם שתי השורות העליונות של הסורג שחובקות את הסמל, בעוד חלקים אלה מופיעים במקומם ב- נ/5, אך החלק החסר נמצא, כך נראה, מונח בתוך תא המנוע (צילום מספר 4-195 ב- נ/3); קיימת מעיכה זהה בחלק הקדמי של מכסה המנוע בשתי הסדרות, בין הפנס הימני למקום של הסמל; כרית האויר הפתוחה והשמוטה מעל הדשבורד בצד הנוסע שליד הנהג נראית מונחת בצורה זהה.

בחלק האחורי יש פגיעה בצד השמאלי האחורי של דלת תא המטען שצורתה זהה, הן ב- נ/3 והן ב- נ/5, כמו גם מיקומה: מדובר בצורה של מעין "זנב כריש" - הכיפוף רחב יותר בחלקו התחתון והוא עולה במעין גל, שמתעקל ימינה, בחלקו העליון, והופך לצר ומחודד בסופו, כאשר כל הקימוט נמצא במרחק שנראה, בעיני, זהה בשתי הסדרות, הן משולי דלת תא המטען, והן מהסמל ובו השם "GOLF" שעל הדלת. יצויין, כי אין על הדלת צמיג רזרבי, שיכול היה אולי להסביר מעיכה שכזו בשני כלי רכב שונים, שנפגעו משני כלי רכב שונים (כנטען); הן ב- נ/3  והן ב- נ/5, מיד בצד שמאל של הסמל "GOLF" יש קמט, שנמשך מהשמשה האחורית כלפי מטה, עד הפינה של הפנס השמאלי אחורי; הטמבון האחורי שמוט, בצד שמאל של הרכב, בצורה זהה, יחסית לפנס השמאלי אחורי; מאידך גיסא - פס הקישוט האחורי שמוט יותר ומקומט יותר ב- נ/3; את הצד הימני אחורי של תא המטען, בו מופיע מספר נפח המנוע ב- נ/5 (2.0) לא ניתן לראות כלל ב- נ/3, שכן צד זה של הצילום חשוך לגמרי.

הרכב המצולם בצד שמאל ברקע, שאינו קשור לתאונה, נראה זהה, ותמוה מעט שאותו כלי רכב, באותו מצב, עומד במוסך במשך 3 חודשים, ושני כלי הרכב - זה שב נ/3 וזה שב- נ/5, הועמדו לצורך הבדיקה והצילום באותו מקום בדיוק במוסך.

ואולם, למרות התרשמותי, אשר פורטה לעיל, היכולת להבחין בנזקים בכלי רכב ולהשוות ביניהם, הינה במידה רבה שאלה של מומחיות, ולכן אני מסתמכת על שאמרו לי השמאים, שהם אנשי המקצוע בתחום, אם כי במקרה שלפני לא אוכל לומר שההסתמכות על דבריהם היא בלב שקט:

חייק, כאמור, התבסס במספר נקודות מרכזיות על דברי בעל הרכב מבלי לבדוק בעצמו, הוא לא יכול היה לתמוך את מסקנתו שמדובר בגולף בעל 2,300 סמ"ק באסמכתא כלשהי והוא לא צילם את רשיון הרכב או את מספר השלדה, כנדרש. זאת מעבר לסימני שאלה שעלו מתוך עדותו עצמה, והעובדה שהוא עצמו הסתייג מאד במתן תשובותיו ואמר שקשה לו מאד לתת תשובה חד משמעית אם מדובר בנזקים זהים, או רק דומים (בעיקר - פרוטוקול הדיון מיום 9.5.07, עמודים 107 עד 110). לגופם של ההבדלים שציין - הנזק אליו התייחס בסמוך לפנס הימני אחורי, שנראה ב- נ/5 ולא קיים (לטענתו) ב- נ/3, הרי שבתמונות ב- נ/3, אותן צילם הוא עצמו, לא ניתן - כפי שציינתי לעיל בהתייחס לסימול נפח המנוע המופיע באותו צד - לראות דבר, כי התמונות באותו צד חשוכות לחלוטין. מכאן, לא ברור על איזה בסיס ציין שנזק זה לא קיים בתמונות מאוגוסט.

דנינו ענה בצורה מתחמקת על חלק מהשאלות ותשובותיו נראו לי מגמתיות. לפיכך אינני מוצאת לייחס משקל רב לעדותו ואינני רואה טעם בכניסה לניואנסים בדבריו.

בעיקר התרשמתי מדברי השמאי מטעם חברת הביטוח, גינדי, שלמרות היותו השמאי של חברת הביטוח - דבריו על הבדלים בין התמונות נוגדים את האינטרס של מרשתו, ולכן לא ניתן לחשוב שדבריו נאמרו כדי לרצות את שולחתו. בנוסף, בניגוד לשני השמאים האחרים, אשר נחקרו במסגרת פרשות שחקרה המשטרה, המתייחסות לחשד להונאות ביטוח בעלי מאפיינים דומים לחשדות שהעלתה חברת הביטוח במקרה שלפני, הרי שגינדי לא נחשד במעורבות באותן פרשות, ולא נחקר לגביהן, ולכן עדותו בנקודה זו (ההשוואה בין נ/3 ל- נ/5) נמסרה בצורה ישירה, שלא עוררה תחושה של אי נוחות משום כיוון. אסייג דברי האחרונים בשתי נקודות: השמאי גינדי זומן לעדות בדיון קודם (9.5.07) והגיע לדיון ללא כל החומר הרלוונטי, עם עותק שונה של חוות הדעת מזה שהוגש לצדדים ולבית המשפט. עדותו הופסקה באמצע והוא נדרש להמציא עותק אחיד של חוות הדעת לכל הצדדים, ולשוב כשכל החומר ששימש להכנת חוות הדעת - בידיו. באותו דיון ראשון חלק מתשובותיו היו מתריסות, וגם בדיון השני לא השיב, בתחילת חקירתו, בצורה ישירה לשאלות שנשאל, אלא במעין התחכמות ובשאלות רטוריות. רק בסיום עדותו, כשביקשתי ממנו לערוך את ההשוואה בין נ/3 ל- נ/5, חשתי לבסוף, שאני מקבלת תשובות ישירות וכנות. ההסתייגות השניה מתייחסת לכך, שכמו דנינו וחייק, גם השמאי גינדי בדק אחד מכלי הרכב בתאונה מאוגוסט - את המכונית האחרונה בשיירה, זו שיוחסה לה האחריות לתאונה. אודה, שצירוף המקרים, שבמסגרתו שלושת השמאים מהתאונה באוגוסט היו מעורבים בבדיקת כלי הרכב בתאונה דנן, עורר בי תמיהה.

עם זאת, תמיהות אין די בהן כדי לפסול את עדות המומחה שלפני, ולפיכך, אף שבעיני הלא מקצועיות ההבדלים בפגיעות בין כלי הרכב הם זעירים, הרי שאני מקבלת את חוות דעתו של מר גינדי, השמאי מטעם חברת הביטוח, לפיה הנזקים בשני כלי הרכב, בחלקם אינם זהים, ולכן לא ניתן לומר שמדובר באותו כלי רכב בשני המקרים. אציין, כי במקומות שהנזקים אינם זהים גם בעיני, הנזקים החמורים יותר הם דווקא בתמונות המוקדמות יותר, אלה מאוגוסט, ואפילו ניתן היה לחשוב שמישהו "טיפל" ברכב לאחר הצילומים באוגוסט, כדי לשנות במעט את מראה הפגיעות, הרי שהדבר היה מתיישב טוב יותר עם נזקים חמורים יותר בתמונות המאוחרות, ולא להיפך.

לאור כל האמור, בנקודה זו, בהתבסס על הצילומים בלבד, כפות המאזניים נותרו מעויינות בשלב זה.