פסק-דין בתיק א 35408/01

מבוא:

הונחה בפני תביעה אשר הוגשה ביום 19.3.01 והועמדה על הסך של 300,000 ש"ח בגין שני ראשי נזק, האחד עניינו ירידת ערך בשל ליקויי בנייה והשני עניינו בהפרת התחייבות להצמדתו של שטח חנייה לדירת התובעים. התביעה צומצמה באופן ניכר לאחר שהסכסוך הנוגע לליקויי הבנייה הוכרע בדרך של פשרה, כך שהחלק המצומצם שנותר להכרעה הינו זה העוסק כאמור בהפרת ההסכם.

אין חולק כי ביום 16.12.99 נחתם בין התובעים לבין הנתבעת הסכם לרכישת דירת קוטג' (להלן: "ההסכם") ברח' הפרסה 5/6, פינת רח' משה שרת רמת-גן, גוש 6125 חלקה 116  (להלן: "הבית") .  

לפי טענת התובעים יצרה כלפיהם הנתבעת מצג שווא ולפיו הוצמדה לחזית הבית חניה בשטח של 70 מ"ר. יצירת המצג נעשתה בעת חתימת זיכרון הדברים בין הצדדים ביום 6.12.99, בדרך של הצגת תשריט המתאר שטח חניה מוצמד בהיקף של 70 מ"ר, באמצעות הצגת התשריט כתיאור הבית בהסכם, וכן בדרך של מסירת דברים בעל פה במשרד המכירות. עוד טוענים התובעים כי מצג זה שנמסר להם על ידי הנתבעת היווה שיקול מרכזי ומכריע בהחלטתם לרכוש את הבית, ואולם זה אינו תואם את רישום הזכויות בפועל על פי צו הבתים המשותפים.

הנתבעת מכחישה את המיוחס לה בכתב התביעה, ובמיוחד את הטענה ולפי יצרה זו כלפי התובעים את המצג להצמדת חניה בשטח של 70 מ"ר. לטענת הנתבעת מילאה זו אחר התחייבותה כפי שהיא מוגדרת בהסכם, וכוללת התחייבות להצמדת שטח קרקע וזוג תאי חניה, בחזית הבית אשר נעשתה בפועל, לפיכך לא קיימת כל אי-התאמה.

מעבר לכך טוענת הנתבעת כי בפועל רכשו התובעים את הבית לאחר השלמת בנייתו, ולפיכך לא הוטעו על ידי קיומו של מצג כלשהו. לטענת הנתבעת השתהו התובעים בהעלאת טענותיהם לתקופה ארוכה ואף נמנעו מלנסות ולאכוף את זכויותיהם על פי דין, ומכך מבקשת הנתבעת להסיק מסקנות בדבר חוסר כנותם בעניין זה.

ראיות הצדדים :

ראיות התובעים הוצגו באמצעות עדותה של התובעת מספר 1, הנתמכת בעדותו של מר דוד חגואל, הוא אביה (להלן:" חגואל"), ועל אלה הוסיפה חוות דעת מקצועית לאומדן הפיצוי הראוי.

ראיות הנתבעת הוצגו באמצעות מנהלה מר רמי שבירו (להלן:" שבירו") מנהל המכירות מיכאל זוהר שטרום (להלן:" מיקי") ועדן בר (להלן: " בר") האדריכל המתכנן של הפרוייקט.

הצגת המערכת ההסכמית וזיהוי המסמכים נשוא ההתקשרות שבין הצדדים לא נעשו, לצערי, באופן ברור על ידי שני הצדדים. יחד עם זאת מתוך השוואת המסמכים שצורפו על ידי שני הצדדים נראה כי אין הם חלוקים באשר לזיהוייה.

סעיף 4 א' להסכם קובע ומגדיר את המימכר כדירת קוטג' בת 5 חדרים בקומת מרתף, קרקע וראשונה, הופנה לכיוונים צפון מזרח, המסומנת בתוכנית במספר 6, ומנפנה למפרט הטכני ולתוכנית הדירה המצורפת להסכם.

סעיף 4 ב' להסכם קובע, כי לבית יוצמד שטח קרקע, כולל שני מקומות חניה, לפי תוכנית קומת הקרקע של הבית.

תוכנית הדירה סומנה כמוצג ב', צורפה להסכם ונחתמה על ידי הצדדים.

כאמרת אגב בנושא זה אציין, כי על פי נוסח ההסכם אמור היה להיות נספח נוסף הקרוי תוכנית קומת הקרקע של הבית ואולם, לאחר שזימנתי את הצדדים בפני להבהרה בעניין זה, הסתבר, כי הנחת המוצא לדיון כאן הינה כי התיאור הטכני של הבית התמצה במוצג ב'.

דיון :

טענתה המרכזית של התובעת 1 בעדותה הינה, כי הנתבעת יצרה כלפיה מצג לקיומו של שטח חניה צמוד בחזית הצפונית של הבית בהיקף של 70 מ"ר, הן באמצעות נציג המכירות שלה - מיקי, אשר ציין בפניה, בשלב הטרום-חוזי, כי לבית חצר פרטית בשטח של 70 מ"ר, והן באמצעות נספח ב' המשקף את התיאור המילולי באופן טכני (נספח ב' זהה למוצג ב').

הנתבעת לעומת זאת טוענת, כי אין כל תוקף להתחייבויות שקדמו להסכם, כאשר לדבריה נספח ב' להסכם אינו משקף כל מצג לקיומו של שטח מוצמד כטענת התובעים.

לעניין האופן שבו הציג מיקי בפני התובעים את הבית בשלב המו"מ, אין הדברים מוכחשים, כך שחלק זה של גירסת התובעים הוכח כדבעי, לעניין זה ראה עמ' 18 לפרוטוקול יום 9.10.2005 שורה 12.

נספח ב' המהווה חלק מההסכם, ומכיל את התיאור הטכני של הבית, אכן משקף קיומו של סימון בחזית הצפונית לשני מקומות חניה, על גביהן נרשמו המילים "שטח חניה 70 מ"ר".

לפי זה חוסר ההתאמה הנטען על ידי התובעים מתייחס לאופן שבו הוצג היקף השטח המוצמד בחזית הצפונית בלבד, כפי שזה משתקף בנספח ב' בהשוואה למציאות שהתגלתה מאוחר יותר.