פסק-דין בתיק א 35325/05

1.                 חיים רוזן (להלן- "התובע" ) הגיש תביעה למתן פסק דין הצהרתי, צו עשה, ותביעה כספית כנגד חברת ואריקום קומיוניקיישנס בע"מ ( להלן - "הנתבעת" או "החברה" ).

2.                 התובע מונה לכהן כיו"ר מועצת המנהלים של הנתבעת. המינוי החל ביום 7.2.99 עד לסיום תפקידו ביום 2.5.2002. 

טענות התובע

3.                 באמתחתו של התובע מספר טיעונים אשר מכוחם שואב הוא את זכותו לקבלת הסעדים הנתבעים .

4.                 ראשית, טוען התובע, כי מול הסכמתו לשמש כיו"ר מועצת המנהלים של הנתבעת, התחייבה הנתבעת להנפיק לזכותו מניות בשיעור של שני אחוזים מהון המניות של החברה בערכם הנקוב. במסגרת ההתחייבות הנ"ל, הוסכם בין הצדדים, כי המניות יופקדו בנאמנות וימסרו לידיו בהתקיים אחד מהתנאים הבאים: יחלפו שלוש שנים מתחילת כהונתו של התובע או רוב מניות החברה יימכרו לגוף שלישי או החברה תונפק בבורסה. ההתחייבות הנ"ל התקבלה ואושרה באסיפת בעלי המניות של החברה מיום 5.2.99.

5.                 שנית, טוען התובע, כי במהלך עבודתו בנתה החברה תוכניות אופציות כהטבה ותמריץ לעובדיה. כחלק מצוות הניהול של החברה, הקצתה החברה לתובע שלוש חבילות אופציות.      לגרסתו, זכאי הוא לממש את זכותו הנ"ל.

6.                 שלישית, לגרסת התובע זכאי הוא להפרשי שכר מתקופת כהונתו, סך של 8,000 ש"ח + מע"מ בתוספת ריבית והצמדה החל מיום 2.5.02 . לטענתו, לכשעמד בפניי סיום תפקידו עיכבה החברה את הסך הנ"ל עד ליום בו ישיב פריטים שונים של החברה ובכללם מחשב ופקס שהיו ברשותו לצורכי עבודה. ברם, הפריטים הושבו אך השכר לא שולם.

טענות הנתבעת:   

7.                 הנתבעת מודה כי הובטחו לתובע 2% ממניות החברה ביום 5.2.99. אולם, לטענתה  הזכות ל 2% ממניות החברה היא למעשה הזכות למימוש אופציות, זכות שעוגנה בתוכנית האופציות של החברה.

8.                 במילים אחרות, טוענת החברה, כי המניות שהוענקו לתובע ב - 2/99 הן לא מניות בפועל אלא כתבי אופציות שמקנות זכות לרכישתן של מניות ואשר  עוגנה בתוכנית האופציות של החברה.

9.                 זאת ועוד. לשיטת הנתבעת, הנהנה יכול לממש את האופציות, כלומר לממש את זכות רכישת המניות, רק כל עוד הוא עובד בחברה, וגם תשעים יום לאחר מועד זה. התובע סיים את כהונתו ב 5/02 ודרישת המימוש ניתנה שנים מאוחר יותר ולפיכך האופציות פקעו.  

10.             לשיטת הנתבעת הסיבה לכך שהתובע לא מימש את האופציות פשוטה בתכלית. המימוש כרוך היה בתשלום מחיר האופציות : 17,092 ש"ח והתובע לא הביע כל נכונות לשלם מחיר זה.

דיון

11.             לאחר מששמעתי את עדויות הצדדים וקראתי את סיכומיהם הנני בדעה כי דין התביעה להתקבל בחלקה וכפי שיפורט להלן-

12.             בתיק הנדון הצדדים חלוקים בעניין פרשנותו של פרוטוקול האסיפה הכללית מיום 7.2.09. לשיטת התובע קיימות שתי הסכמות נפרדות. לשיטת הנתבעת מדובר איפוא באותו עניין, כך  שהזכות לקבלת 2% ממניות החברה היא למעשה הזכות למימוש כתבי אופציות,  שעוגנה בתוכנית האופציות של החברה.

13.             דעתי, במחלוקת זו כדעת התובע.

14.             נספח א' לכתב התביעה  - מיום 7.2.1999 - הינו מסמך המעלה את החלטות האסיפה המיוחדת של בעלי המניות בחברה. מהמסמך עולה כדלקמן : " 1. הוחלט למנות את חיים רוזן ליו"ר מועצת המנהלים של החברה. 2. תמורת מילוי תפקידו יונפקו למר רוזן שני אחוזים ממניות החברה בערך הנקוב. 3. המניות יופקדו בנאמנות וימסרו לידיו בהתקיים אחד מהתנאים הבאים : יעברו שלוש שנים מתחילת כהונתו או שרוב מניות החברה ימכרו לגוף שלישי או שהחברה תונפק בבורסה ". לדידי, מסמך זה אינו סובל מספר פרשנויות אלא פרשנות אחת בלבד.

15.             התובע מילא את תפקידו בחברה. עברו כשלוש שנים מתחילת הכהונה. משכך, שומה היה על החברה להנפיק לנתבע שני אחוזים ממניות החברה בערך הנקוב - לכשנתבקשה.

16.             אין ממש בטענת החברה לפיה  "האופוציות שהוענקו ב - 2/99 הן אפוא אותן אופציות שזכותו לרכישתן עוגנה בתוכנית האופציות של החברה."

17.             תוכנית האופציות שעוגנה בחברה כתמריץ לעובדיה הינה הטבה אחת. החלטת אסיפת בעלי המניות מיום 5.2.99 בה ניתנה לתובע הטבה בדמות 2% ממניות החברה הינה הטבה נוספת. אין מקום לכרוך החלטות אלו יחדיו. יתרה מכך, לא מצאתי בתוכנית האופציות התייחסות להפקעת ההטבה שניתנה באסיפה המיוחדת של בעלה המניות. ההגיון הבריא מלמד כי במצב דברים בו החלטה מאוחרת מבטלת החלטה קודמת - ימצא לכך ביטוי בכתובים.

18.             לאור האמור לעיל ולאור העובדה ולפיה החלטת אסיפת בעלי המניות מיום 5.2.99 מורה אני על מתן צו עשה על פיו ירשמו לטובת התובע 2% מההון המונפק והנפרע של החברה.