פסק-דין בתיק א 35294/04

הרקע

בפניי תביעת שיבוב שהגישה התובעת, מנורה חברה לביטוח בע"מ, כנגד הנתבעים. הנתבע 1, מוסך מדינה משה בע"מ(להלן - המוסך), היה בתקופה הרלוונטית המוסך שטיפל בכלי הרכב המבוטח על ידי התובעת, והנתבעת 2, כלל חברה לביטוח בע"מ, ביטחה את המוסך בביטוח אחריות מקצועית בתקופה הרלוונטית.

ביום 12.10.03 נהג מר תובל רפאל, מבוטח התובעת (להלן - המבוטח) ברכבו ברמת גן. כעבור מספר דקות של נסיעה כבה המנוע, כאשר הרכב עמד ברמזור אדום. לאחר מספר נסיונות הנעה הצליח מר תובל להניע את הרכב, אך המנוע "גמגם". לפיכך, החל להתקדם בנסיעה איטית לכיוון ביתו, אך לפתע, מבלי שקדמה לכך הדלקות נורת אזהרה כלשהי, יצא מהמנוע עשן חזק ופרצו ממנו להבות אש. המבוטח משך את בלם היד ויצא מהרכב, ולמקום הוזעקו כוחות כיבוי אש אשר כיבו את השריפה. העובדות המצויינות בטופס הודעה של המבוטח ( ת/2) הוסכמו על ידי הצדדים, ולפיכך ויתרו על עדותו בבית המשפט.

טענות התובעת

לרכב המבוטח הסטוריית טיפולים ארוכה במוסך. לטענת התובעת, המוסך לא הצליח למצוא את התקלה שהייתה ברכב, וגם לאחר הטיפול האחרון, יצא הרכב מהמוסך כשהתקלה לא נמצאה, והשריפה אירעה סמוך לאחר מכן.

ביום 8.1.03 נכנס הרכב למוסך ובוצעה בו בדיקה ועדכון של תוכנת המחשב.

ביום 16.6.03 נכנס הרכב למוסך לטיפול שנתי, ולהחלפת "רצועת הטיימינג", שהינה חלק מהטיפול השגרתי.

ביום 4.8.03 התלונן המבוטח על קושי בהתנעת הרכב, הרכב נבדק במוסך ושוב עודכנה תוכנת המחשב. בנוסף, הוחלפו המצתים של הרכב.

ביום 25.9.03 הובא הרכב למוסך פעם נוספת, כאשר המבוטח התלונן על רעידה בבלימה במהירות, וכן על טורים עולים ויורדים במהירות. המוסך ביצע בדיקה והחליף מצתים וסליל. התובעת מציינת, כי המצתים הוחלפו בשנית, לאחר שהוחלפו גם בטיפול הקודם. בסופו של הטיפול, הרעידה המשיכה. לפיכך, טוענת התובעת, המוסך נכשל באיתור מקור התקלה ושיחרר את הרכב כשהוא עדיין תקול.

ביום 9.10.03 הגיע המבוטח למוסך פעם נוספת והתלונן שהמנוע "מזייף". המוסך ביצע בדיקת מחשב ועדכון תוכנה, והרכב שוחרר מהמוסך כאשר לטענת התובעת, שוב לא נמצאה התקלה.

לטענת התובעת, המוסך התרשל בכך שלא הצליח לאתר את התקלה ולתקנה, ומאחר שהשריפה אירעה שלושה ימים בלבד לאחר הביקור האחרון במוסך, כאשר הרכב עבר 40 ק"מ בלבד, ושריפת המנוע נבעה מאותם מאפיינים אשר גרמו למבוטח לפנות אל המוסך בכל פעם, ברור הקשר בין הדברים ועל כן המוסך אחראי לנזק לרכב וחייב בתשלום בגינו.

טענות הנתבעים

לטענת הנתבעים, עילת התביעה היחידה כנגד המוסך, כפי שפורטה בסעיף 8 לכתב התביעה, היא שהמוסך אחראי לשריפה כתוצאה מהתרשלותו בפעולותיו או מחדליו, אשר בוצעו ברכב יומיים לפני האירוע, במהלך טיפול במנוע הרכב. נסיונותיה של התובעת לטעון בסיכומים כי עילת התביעה הינה שהמוסך "נכשל בתפקידו לאיתור ותיקון התקלה ברכב" באופן מתמשך, מהווה הרחבת חזית אסורה, ובית המשפט לא התיר הרחבת חזית כזו. לפיכך, יש להתייחס אך ורק לטענת התובעת לגבי רשלנות בטיפול האחרון, כיומיים או שלושה לפני השריפה.

אין חולק כי ביום 9.10.03, מועד הטיפול האחרון ברכב במוסך לפני השריפה, בוצעו ברכב שתי פעולות בלבד: בדיקת מחשב ועדכון תוכנה. ומלבד שתי פעולות אלה לא בוצע ברכב דבר. לא הוכח, לטענת הנתבעים, קשר סיבתי בין הטיפול שעבר הרכב במוסך ביום 9.10.03 לבין אירוע השריפה. המומחה מטעם התובעת הינו מר אלי היינה, שהינו חוקר שריפות, ואינו בעל השכלה של חשמלאי רכב או מכונאי רכב. גם מומחה זה אמר כי יש "אפשרות סבירה" שהאירוע נושא התביעה נגרם כתוצאה מהטיפול האחרון, קרי - מדובר בסבירות ותו לא. לפיכך, לא הוכח הקשר הסיבתי ועל כן לא הורם נטל התביעה.

בנוסף, רכיב אחד מתוך הנזק הנתבע הינו במחלוקת והוא הסכום ששולם לחוקר השריפות מטעם התובעת בסך 2,300 ש"ח.

הנתבעים טענו גם לנזק ראייתי שנגרם להם כתוצאה מכך שכל מכלולי הרכב הרלוונטים פורקו מהרכב בטרם נבדק על ידי המומחה מטעם הנתבעים, ושיעור הנזק הראייתי הוא מלוא סכום התביעה.

דיון